הילד לא גדל? תפריט מיוחד יעזור לו לצמוח
כשהילד נמצא מתחת לעקומות הגדילה ולא מצליח להדביק את הפער עם בני גילו, הרפואה הסינית ממליצה על שינוי תזונתי לחיזוק מערכת העיכול ואנרגיית הגוף. בין המזונות המומלצים: אורז מתוק, ירקות שורש, חומוס ותפוחים
הגורם החשוב ביותר המשפיע על קומתו של האדם הוא זה התורשתי, אולם הגדילה מושפעת גם ממצבו התזונתי של הילד, מצבו הבריאותי הכללי, המערך ההורמונלי שלו ומצבו הפסיכו-סוציאלי. בדרך כלל ההורים לוקחים את הגדילה הטבעית כדבר מובן מאליו, אך יש מקרים שבהם הילד "שובר" את עקומות הגדילה כלפי מטה בצורה לא מוסברת, כמו תינוק שנולד קטן מדי ואינו מצליח להדביק את הפער לשאר בני גילו תוך זמן סביר. במקרה כזה נדרש בירור עם אנדוקרינולוג וגסטרואנתרולוג וכן עריכת בדיקות דם, אך יש מקום לשלב אבחון סיני וטיפול אלטרנטיבי המבוסס על תזונה נכונה.
השלב הראשון: אבחון
בתהליך האבחון הקליני מזהים תחילה אם מקור הבעיה בצמיחה הוא אורגני - פיזיולוגי, אנטומי, תפקודי - או שאינו אורגני. בבתי החולים (אך לא בקופות החולים) מתבצע השלב האבחוני הזה על ידי צוות רב מקצועי הכולל תזונאית קלינית, פסיכולוג קליני ולעתים קרובות גם מרפא בעיסוק. הצוות בודק אם הבעיה קשורה בכלכלת התזונה של הילד, בטכניקת האכילה, באינטראקציה עם ההורים סביב שולחן האוכל או בבעיה פסיכו-סוציאלית אחרת.
אם הממצאים תקינים, ממשיכים באבחון מעמיק יותר של הילד, כולל בירור אנדוקרינולוגי (הורמונלי), בדיקות דם מקיפות ואיתור בעיות ספיגה. גורמים כמו קצב האכילה, דחיית מזון עקב מרקם המזון, בעיות בליעה, לעיסה וקואורדינציה וחוסר עניין במזון הנובע מחוש טעם שנפגע מעודף ליחה בדרכי הנשימה נבדקים אף הם.
ברוב המוחלט של המקרים מתברר כי הבעיה איננה אורגנית, כלומר גורמים כמו אופן האכילה וההאכלה, הרכב המזון והסביבה המשפחתית והחברתית של הילד הם בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר. כאשר מבחינה תורשתית אין בעיה, כלומר ההורים אינם נמוכים באופן יוצא דופן ודפוס הגדילה של ההורים היה נורמלי, ובדיקות הדם מצביעות על רמה מספקת של הורמון הגדילה, יש להתייחס לתזונתו של הילד, להרגלי התזונה של המשפחה ולדינמיקה בבית ובגן סביב שולחן האוכל.
כוסמת מייבשת, חסה מקררת
ברפואה הסינית ניתן דגש מיוחד לאופן עיבוד המזון ולאנרגטיקה של המזון, כלומר מה ההשפעה של המזון מבחינת טמפרטורה, לחות ותנועה על הילד ובאיזו הצלחה יתעכל המזון וייספג. למזונות השונים יכולת לחמם או לקרר את הגוף, ללחלח או לייבש, לכווץ או לעודד תנועה. הכוסמת לדוגמה מחממת, מייבשת ומכווצת, ואילו החסה מקררת, מלחלחת ומניעה.
קיימת התייחסות ליחס הנכון בין מזונות עשירים בקלוריות, כבדים ודחוסים, לבין מזונות קלים ואווריריים. יחס זה משפיע על היכולת של מערכת העיכול לעכל בהצלחה את המזון ולבנות את רקמות הגוף.
על פי הרפואה הסינית, תהליך העיכול בגוף האדם דומה לזה של זיקוק אלכוהול. התהליך מתחיל בקיבה, המקבילה לסיר גדול המונח על האש או לחבית תסיסה. מזון ונוזלים נכנסים לקיבה ועוברים בה תהליך של הבשלה והרקבה: המזון מתפרק במערכת העיכול עד למרקם עיסתי בטמפרטורה של 42-38 מעלות צלזיוס - תכונה הכרחית להשלמת תהליך העיכול במלואו. האש מתחת לסיר מקבילה למושג הסיני של הטחול/הלבלב, איברים השולטים על פעילות מערכת העיכול.
הצ'י של הטחול, כמו אש מתחת למזקקה, מבשל ומתסיס את תכולת הסיר וכך מפריד בין התמציות הטהורות למשקע ודוחף את התמצית הטהורה כלפי מעלה. כלומר, חומו של הטחול מאפשר את השינוי והשינוע של מזון ונוזלים. ברפואה הסינית לכל מזון יש טעם, טמפרטורה, כיוון, איבר מושפע, תפקיד, אינדיקציה וקונטרה-אינדיקציה. על ידי הכרת האיכויות השונות של המזון ובאבחון נכון של המטופל אפשר לדעת כיצד המזון ישפיע על כל אדם ואדם, כלומר אם המזון יעזור לריפוי או יגרום למחלה.
אורז שטעמו מתקתק, למשל, הוא בעל טמפרטורה ניטרלית וכיוון אנרגטי העולה למעלה. האורז עוזר לייצור הצ'י בגוף ומעודד את חיזוק העיכול. מנגד, בשר הבקר המתקתק הוא בעל טמפרטורה חמימה וכיוונו האנרגטי יורד למטה. אם נשווה בין ההשפעות הטיפוליות של שני המזונות, נראה כי לאורז אפקט של חיזוק הצ'י (האנרגיה הכללית של הגוף), בעוד שהאפקט של הבשר הוא הזנת הדם.
אורז עוזר לייצור הצ'י בגוף ומעודד את חיזוק העיכול (צילום: אסף אמברם)
מזונות עם Qi ועם Wei
השוני העקרוני בין שני סוגי המזונות הללו הוא הבסיס לחלוקה בין כל המזונות הקיימים. מסיבה זו האורז נקרא בסינית מזון שמעודד Qi, אנרגיה טהורה. הכוונה למזון אוורירי שמעודד את עליית האנרגיה הטהורה של הגוף כלפי מעלה לכיוון הראש ולהזנת המוח. לעומתו הבשר מאופיין כמזון המעודד Wei, טעם עשיר. הכוונה למזון דחוס, לח או דמי, מעט שומני וחלקלק, המזין את הדם ואת האספקט החומרי של הגוף. מזונות מסוג Wei מזינים מאוד, אך גם נוטים להיות קשים לעיכול ויכולים לגרום לעומס שמפריע לתנועת ה-Qi הטהור כלפי מעלה ולתנועת המשקע כלפי מטה.
גם אצל ילדים שגדילתם מעוכבת, תזונה מאוזנת צריכה לכלול מזונות משני הסוגים, אך כדי לשמור על עיכול חזק ותקין שיתמוך בתהליך הצמיחה, רצוי לאכול באופן יחסי מעט יותר מזונות עשירים ב-Qi ופחות מזונות עשירים ב-Wei. התזונה המערבית המודרנית מדגישה את חשיבותם של מזונות Wei כבדים ועשירים (כגון ביצים, בשר, גבינות קשות, גבינות למריחה, שמנת, חמאה, שמן), שכולם חשובים לצמיחה ולגדילה של ילדים, אך אינה מתייחסת בהכרח לטמפרטורה שבה המזון נאכל ואם הוא עובר בישול. ללא מערכת עיכול חזקה שיכולה לפרק ולספוג מזונות אלו, קרוב לוודאי שייצרו סטגנציה בצינור העיכול, לחות וליחה ומצבים פתולוגיים רבים העלולים לפגוע בתהליך הגדילה.
מזונות מעודדי גדילה
הטיפול בתזונה מתחלק לשלושה חלקים עיקריים:
1. חיזוק העיכול: בניית תפריט יומי מאוזן ובסיסי העונה על הצרכים התזונתיים של הילד ועיצוב הרגלי אכילה נכונים שייתמכו בחיזוק העיכול. תפריט זה מתבסס על מזון חם ומבושל כגון מרקים, דייסות, קונג'י ותבשילים למיניהם.
2. בחירת מזונות שתומכים בבניית רקמות הגוף: הרכיבים העיקריים שייבחרו בבישול הם ירקות קשים ודגנים כגון אורז לבן וקוואקר, המתאימים לרוב הילדים. במצבים של רזון ויובש ניתן להשתמש גם במוצרי חיטה כגון קוסקוס ואטריות חיטה. לתפריט הבסיסי מוסיפים מזונות עשירים בחלבון ובשומן שעברו בישול, לעתים אף במצב טחון (כמו מרק עם כדורי בשר). מנות החלבון צריות להיות קטנות (בגודל האגרוף של הילד) ולהינתן לפחות פעמיים ביום, לא בשעות הערב.
3. שימוש במזונות-על: לאחר שהתפריט הבסיסי מתייצב, אפשר להשתמש במזונות-על מיוחדים ומרוכזים כדי לעודד את תהליך הגדילה בצורה ממוקדת ומכוונת. השימוש במזונות אלו צריך להיות מתון וקבוע לאורך זמן, כדי להשיג את התוצאות הרצויוצ. מזונות-העל מזינים את הגוף ברמת התמציות, כלומר את ה-Jing, ואת צ'י הכליות. בין מזונות-העל אפשר למצוא חמאה המזוככת (ג'י), אצת כלורלה, מזון מלכות, מרק מח עצמות ושמן כבד הקוד.
דוגמה למזונות עשירים ב-Qi:
- דגנים: אורז, חיטה, שיפון, תירס, שעורה, שיבולת שועל.
- קטניות: שעועית, עדשים, חומוס, אפונה, טמפה.
- ירקות: שורש פטרוזיליה, גזר, דלעת, כרוב.
- פירות: תפוח, אגס, שזיף, משמש, רימון, חבוש.
דוגמה למזונות עשירים ב-Wei:
- חלבון מהחי: בשר, עוף, הודו, דגים, ביצים, חלב, גבינות.
- שמן ושומן: חמאה, אגוזים, אבוקדו, שמנים צמחיים.
מקורות: The Merck Manual, Second Home Edition, page 1537-1538, Healing with Whole Foods, Paul Pitchford, page 293-296, The Tao of Healthy Eating, Bob Flaws, page 9-11, The Book of Jook, Bob Flaws, page 8-15.
הכותב הוא Dip.Ac.Herbs, מטפל ברפואה סינית לילדים ומבוגרים, מורה בקורס התמחות בתזונה סינית מקרוביוטית למטפלים לפי שיטת TEF בקמפוס ברושים-אוניברסיטת תל אביב.
הקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית ייערך זו השנה השלישית בתיאטרון גבעתיים, בין התאריכים 2.3-27.2. לפרטים נוספים לחצו כאן.
