משה, משה!

היה שמח באולם התיאטרון Here, שבדאון-טאון מנהטן, כשהועלתה בו במוצ"ש האחרון האופרה "משה", אותה הלחין יואב גל, מלחין ישראלי המתגורר כאן למעלה משני עשורים. בעוד במצרים של ימינו העם קם לסלק את מנהיגו, נהרו ניו-יורקרים רבים לאופרה התנ"כית כדי לפגוש בבן דמותו של המנהיג שגדל במצרים. התוצאה: כל הכרטיסים אזלו. מן הסתם עזרו גם הביקורות החמות שהתפרסמו ב"ניו-יורק טיימס", "ניו-יורק מגזין", "טיים אאוט" ואפילו ב"ניו-יורק פוסט", שמאוד אהבו את האופרה היורדת מהבמה במוצ"ש הקרוב.

מדובר באופרה מאוד לא שיגרתית ומה שהביא אותה לתודעה היא ההשקעה הגדולה בהפקה: תלבושות מהממות, משחקי תאורה וטכנולוגיה המלווים את את הזמרים-שחקנים, כשלצד הבמה מתמקמת קבוצת נגנים מכובדת עם אוסף של כלי מוזיקה מרשימים. המוזיקה עצמה, הנחשבת לחדשנית, היא כבר עניין לטעם אישי.

של נעליך. השחקנית הת'ר גרין

גל, שהפך לאבא לענת לפני כשנה וחצי, מגדל אותה עם אשתו, אמנית הווידאו מירית טל, בשכונת פארק סלופ בברוקלין. לפני כעשר שנים, סיפר, התחיל לכתוב מוזיקה שלא ידע כלל שתגיע לאופרה. הרעיון המקורי היה לכתוב לאנסמבל מוזיקלי, שינגן בלווית קליפים של וידאו שגל הפיק. בשנת 2006 נרשמה הפתעה כשיואב הוזמן על ידי אנשי "לינקולן סנטר" להשמיע את המוזיקה שלו במשך ערב שלם. את האירוע ניצלו גם לגיוס כספים למען פרויקטים אמנותיים שחלק מהם הועבר לפרויקט של גל. גם הקרן הפדרלית לאמנות השקיעה בהפקה. גל מודה שהמוזיקה שהוא כותב קשה לביצוע, אבל הוא משוכנע שההשקעה בה מתבקשת. בשנת 2007, כשהפרטיטורה כבר הושלמה, שלח גל את החומר לתיאטרון Here, הידוע כתיאטרון הפתוח לפרויקטים נסיוניים. לא חלף זמן רב וההצעה להעלות את המופע על במת התיאטרון הגיעה. עכשיו מקווה גל שיצליח למכור את המופע גם לאכסניות תרבות אחרות והוא לא פוסל גם את ישראל.

למה דווקא אופרה על משה?

"קראתי שוב את התנ"ך וחשבתי שהסיפור של משה הוא הסיפור הכי דרמטי מבחינה פילוסופית. לא נגעתי בנושא של עגל הזהב, את זה השארתי לאחרים, יותר עניין אותי לספר תתי-סיפורים, על מרים, על בת פרעה. יש גם קטע בתנ"ך בו אלהים מתקיף את משה ורוצה להרוג אותו, מי שמצילה אותו היא ציפורה שמלה את בנם".

נראה שיש לך עיתוי טוב בהתחשב במה שקורא עכשיו במצרים.

"היה באמת מישהו בקהל ששאל אותי אם האופרה הזאת יכולה לקדם את השלום במזרח התיכון. הנושא התחיל לעניין אותי כי הרגשתי ששאלת הזהות מתחילה להציק לי. אני מרגיש עצמי כניו-יורקי בעל אזרחות אמריקאית שמאוד מתעניין במה שנעשה פה. כשסיימתי את הפרויקט כבר המשכתי הלאה עם החיים והבעיה נהייתה פחות דחופה".

אין לך כבר התלבטויות?

"אני עדיין קורא עיתון ישראלי בכל שבוע ומדבר עברית עם הילדה. החלום שלי שאחד הפרויקטים יביאו אותי לארץ כי לא קל להתחיל מהתחלה בישראל".

אתה עובד כבר על פרויקט חדש?

"כן, יצירה על יוחנן בן זכאי".

איך אתה מגיע לנושאים האלה?

"אני אוהב נושאים עם חשיבות היסטורית. יוחנן בן זכאי הוא האיש שוויתר על המלחמה על ירושלים בעקבות שיחתו עם אספסיינוס, שצר על העיר. הוא הוברח בארון קבורה מעיר הקודש, זמן קצר לפני שהוחרבה, ופתח ישיבה קטנה ביבנה, שהייתה מרכז היהדות לאחר חורבן בית המקדש".

כאמן, יש לך המלצה לקולגות שלך בעיר?

"לעולם אל תחכו שיגיע תקציב. התחילו לפעול, אפילו בקטן, העיקר שתוכלו להראות עבודה שאתם מאמינים בה, בתקווה שאנשים יאהבו".