איתי בן שלמה

איתי בן שלמה, 24, בן לאב ישראלי ואם אמריקאית שנפגשו בישראל, מתגאה בפני לא רק בעברית השוטפת שבפיו כי אם גם בתפקידו במחזמר המצליח Wicked. המחזמר, המציג כבר שנים בברודוויי, נחשב למחזמר האמריקאי המצליח בכל הזמנים, עם כרטיסים שמכורים מראש במשך חודשים.

בן שלמה, שגדל בפורט לודרדייל, פלורידה, לשם היגרה המשפחה מחיפה, חולק דירה עם אחיו יוני באפר ווסט סייד, לשם הגיע בעקבות העבודה בברודוויי. לשיר ולנגן התחיל בן שלמה בגיל צעיר, כמתבקש מבן להורים בוהמיינים, עם אמא שמנגנת בפסנתר וגיטרה. לאחר שסיים בית ספר למחזות זמר במישיגן ומצא לו סוכנים מקצועיים בניו-יורק, הוא התחיל לרוץ בין אודישנים. כך הגיע לעבודה בתיאטרון בסיינט לואיס, מיזורי, שם קיבל חוזה למספר חודשים. כמה שבועות לאחר שהגיע לסיינט לואיס, בקיץ 2009, הודיעו לו הסוכנים שאנשי ההפקה של Wicked רוצים אותו לאודישן. בן שלמה טס לניו-יורק ונבחן לדמותו של בוק, בחור קטן מידות שמאוהב בגלינדה, המכשפה היפה והטובה, כוכבת המחזמר, שלא אוהבת אותו בחזרה.

נא להכיר - איתי (צילום: יח"צ)

למה דווקא התפקיד הזה?

"זה תפקיד שנכתב לבן אדם נמוך, שמנסה להתחיל עם גלינדה אבל אין לו סיכוי. אני 5.6 פיט, כך שהם חשבו שאני מתאים".

נראה שכן.

"שבוע לאחר האודישן הראשון, יולי 2009, הם רצו שאחזור לאודישן נוסף בפני המלחין, הבמאי והמפיק. וכשחזרתי לסיינט לואיס הסוכנים שלי התקשרו אלי ואמרו לי שהם אהבו אותי, אבל ציינו שזה לא יקרה הפעם. היה לי קשה לעכל את זה כי הרגשתי שהייתי קרוב. אתה אף פעם לא יכול לדעת למה אתה לא מתקבל ואתה לומד גם לא לשאול. מה שלא הבנתי אז זה שאם הם אוהבים אותך, הם גם זוכרים אותך".

הם קראו לך שוב?

"באוקטובר 2009 חזרתי לניו-יורק והייתי עסוק בפרויקטים קטנים. כבר חשבתי ש-Wicked נגמר ואז קיבלתי טלפון מהסוכנים שאמרו שבהפקה רוצים שאני אבוא לעשות אודישן לבמאי. 45 דקות אחרי שיצאתי מהאודישן הסוכנים התקשרו אלי להגיד שקיבלתי את זה".

איפה הטלפון הזה תפס אותך?

"הייתי בדיוק בקריאה של מחזמר בו השתתפתי. כשראיתי את מספר הטלפון מהבהב על מסך הסלולרי לא יכולתי לענות, אבל איך שיצאנו לחמש דקות הפסקה רצתי להתקשר לסוכנים שלי".

איך הגבת?

"הייתי בהלם. פתאום ידעתי שהחיים שלי עומדים להשתנות. מדובר במחזמר הכי פופולארי והכי מצליח באמריקה".

מה לדעתך סוד ההצלחה שלו?

"זה סיפור שמוכר לאמריקאים שגדלו על 'הקוסם מארץ עוץ'. Wicked לוקח את דמות המכשפה והופך אותה לטובה, הוא מספר את הסיפור שלה מאז שהייתה ילדה ואיך הגיעה להיות מכשפה. המוזיקה הנהדרת, התפאורה הגדולה והתאורה יוצרים קסם על הבמה. להצגה יש גם מסר חזק שקורא לא לשפוט אנשים על פי המראה החיצוני שלהם. אם אתה רוצה לשנות את העולם אתה יכול, גם אם כולם אומרים שלא".

ההורים הגיעו לפרימיירה?

"הפרימיירה בה השתתפתי עלתה בסן-פרנסיסקו. ההורים ואחי הגיעו. אמא שלי בכתה מהתרגשות ואבא היה מלא גאווה. שיחקתי שם שמונה חודשים ובנובמבר 2009 חזרתי לניו-יורק. בדיוק אז הציעו לי את התפקיד בברודוויי".

מה אתה יכול לספר על החוויה?

"אין דבר כזה. לצאת אחרי הצגה לטיימס סקוור זה מדהים. אתה מרגיש שאתה במרכז העולם".

משלמים טוב, אני מניחה.

"יש לנו אירגון עובדים חזק שנושא ונותן על משכורות טובות לשחקנים. בחלק גדול מהמשכורת אני משלם את הלוואות הסטודנטים שלקחתי בזמן הלימודים".

אתה עובד הרבה שעות?

"אני מופיע שמונה הופעות בשבוע, כך שחשוב מאוד לשמור על כושר. אני הולך לג'ים באופן קבוע. אם אני מרגיש עייף אני נותן לעצמי לנוח. לפעמים אני לא מדבר יום שלם, כדי לתת לקול לנוח".

ישראלים מזהים אותך?

"יש כאלה שראו את השם שלי בתוכניה ואחרי ההצגה באים לבקש ממני חתימה. כשנגמרת ההצגה אנחנו יוצאים מהדלת של הבמה ופוגשים את הקהל. מסתובבת עכשיו שמועה בתיאטרון שבקרוב אמורה להגיע לביקור קבוצה של דיפלומטים ישראלים ואני אמור לעשות להם סיור בתאטרון".

בישראל אתה מבקר?

"הייתי בארץ עם טיול של תגלית לפני שלוש שנים. זה היה הביקור הראשון שלי כמבוגר שם והתחושה היא שיש לי קשר חזק למקום. סבא וסבתא שלי, הדודים ובני הדודים גרים בחיפה. אחרי הביקור עם תגלית נשארתי בארץ עוד חודש. נתנו לי הרגשה של 'ברוך הבא'. מאוד אהבתי את תל אביב, היא נראתה לי כמו ניו-יורק על הים. היה מאוד כיף".

מה היית רוצה שיקרה לך השנה?

"שאהיה יותר יצירתי, שאכתוב ואנגן".

מה עם ברודוויי, לא היית רוצה להמשיך?

"בטח, אבל זה לא כל כך קל. זה לא שאתה מגיע לברודוויי ואתה מסודר. אני מכיר שחקנים ששיחקו בברודוויי והיום אין להם עבודה. בגלל זה חשוב לחסוך כסף בתקופה שאתה עובד שם ואז אתה יכול לחפש בראש רגוע את הג'וב הבא".