שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרס: אם יש רופא ערבי - למה לא הייטקיסט?
    "אין כיום שום חוק שמפלה ערבים לרעה. שילובם בכלכלה, בתעשייה ובהיי-טק יכול לפתור את בעיותיהם, אמר הנשיא בכנס להשקת אתר תעסוקה לאקדמאים ערבים. הוא נתן דוגמה: רופא ערבי מטפל ביהודים חולים - אז למה לא בבריאים?

    "את העוני בחברה הערבית אפשר לנצח בלי ועידות ובלי אידיאולוגיות ובלי פוליטיקה". כך אמר היום (ד) נשיא המדינה שמעון פרס. הנשיא דיבר בטקס לציון הקמת אתר מען-טק (maantech.org.il) להשמת אקדמאים ערבים בחברות הייטק, שיזמה חברת סיסקו.

     

     

    "אין כיום שום חוק מדינה שמפלה ערבים לרעה. מה שמפלה הוא רק ההבדל הכלכלי. שילוב הערבים בכלכלה, בתעשייה ובהייטק יכול לפתור את בעיותיהם יותר מכל דבר אחר", אמר הנשיא. הוא הוסיף ש"אחוז האקדמאים במגזר הערבי הוא מרשים ואחוז המובטלים האקדמאים הוא מבהיל. ברגע שלערבים תהיה עבודה ויהיו הכנסות גם העיריות הערביות יתפקדו כי התקציבים הם כיום שווים אבל תשלומי הארנונה שלהם נמוכים יותר".

     

    לדבריו, "רק המדע והטכנולוגיה ינצחו את העוני והאפלייה. זה קרה במגזר הרפואה, עם כל חוסר הנוחות שהיה יכול להיות ליהודים מזה שרופא ערבי מטפל ביהודי, מסתבר שזה מצליח. אז אם זה קורה לאנשים חולים, למה שזה לא יקרה כשהם בריאים?".

     

    רוצים ערבים בהיי-טק

    "חברות ההייטק הישראליות רוצות להעסיק ערבים כי זה מציג אותן טוב יותר בחברה", הוסיף פרס. "בשביל שחברה תצליח ותייצא היא צריכה היום לא רק מוצר טוב אלא גם יחסים טובים, יחסי אמון ורצון טוב עם הקהילה. בעלי עסקים רוצים להיתפס כיום לא כברוני הון אלא גם כאנשים שרוצים לתרום ולהשתלב בחברה. לכן חברות היום תורמות לקהילה ולחברה יותר מכל סיוע החוץ מהממשלות ביחד. התהליך הזה מתחיל כיום גם בישראל".

      

    מנכ"ל חברת כוח האדם מנפאואר, אורנה סגל, שהייתה שותפה בהקמת האתר, הוסיפה: "האתר ייתן מענה לכל מועמד שיפנה אליו, ולצערי, במציאות של היום, זאת בשורה. עוד לפני שהשקנו את האתר יש לנו כבר שמות של מועמדים".

     

    סעיד בכרי, סטודנט בן 23 מגלגוליה שסיים את לימודיו בהנדסת מחשבים באוניברסיטה העברית, הופיע באירוע וסיפר: "המכשול העיקרי בפני מועמד ערבי הוא השפה. ברגע שמועמד ערבי מגיע לראיון עבודה הוא מתקשה להביע את מה שהוא רוצה להביע בראיון בגלל השפה והמראיינים לפעמים פשוט לא מבינים אותם. בנוסף, יש מעסיקים שפשוט לא חוזרים למועמדים ערבים כי יש להם דיעות קדומות, ומצד שני - יש מועמדים ערבים שפשוט לא שולחים קורות חיים מרוב חשש שידחו אותם. אני קורא לכולם להתגבר על הדעות הקדומות והחששות, כי אני בטוח שיש המון סטודנטים ערבים שיש להם המון המון מה לתרום להייטק הישראלי".

     

    "חבר ערבי מביא חבר ערבי"

    באירוע נכחו עשרת המנהלים הכי בכירים בהיי-טק הישראלי. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הצהירו כי הם מעוניינים מאוד להעסיק ערבים. לשאלה מדוע בכל זאת שיעור העובדים הערבים בחברות אלה כה נמוך, השיב יזם ההיי-טק הוותיק יוסי ורדי. "בענף ההיי-טק חלק ניכר מההעסקה עובד בשיטת "חבר מביא חבר". זה טוב ולא צריך לקלקל את זה בשמה של איזו פורמליסט יקה".

     

    ורדי ציין כי אנשים מוכשרים שיש להם שפה משותפת עובדים טוב ביחד. "מה שחשוב זה ליצור במגזר הערבי נטוורקינג משלו, בתוך החברות הישראליות, "כך שיהיה גם 'חבר ערבי מביא חבר ערבי' במקביל ליהודים". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים