שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "העשירים יתעשרו והשאר ישלמו"
    "כיום שולט במערכת הפיננסית כלל כלכלי קניבליסטי פשוט: מניפולציה פיננסית כלכלית, הרס וסחיטה הם רווחיים הרבה יותר, מיצירת ערך אמיתי". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

    בשנים האחרונות, ובעיקר מאז המשבר של 2008, הדוקטרינה הניאו-ליברלית השלטת בארה"ב, בריטניה ובישראל עוברת למול עיננו מטמורפוזה. מתפיסה כלכלית הדוגלת בשוק חופשי, הפרטה, ודה-רגולציה, שמטרתה המוצהרת היא טובת הכלל, למערכת המעבירה את העושר מרוב האזרחים לאלפיון העליון, לאליטות הפיננסיות. מממשלה הדואגת לכלל האזרחים לממשלה של בעלי ההון והתאגידים, על ידיהם, ועבורם. המוטו החדש פשוט: חובות יש לכבד, למעט כאשר הכסף מגיע לעובדים ולאזרחים מהממשל ומהתאגידים.

     

    מדיניות הרסנית זו תפעל מעכשיו בהתמדה ובמלוא העוצמה. סוג המשטר אינו חשוב עוד, קומוניסטי או קפיטליסטי, משטר אוטוריטארי או דמוקרטי, ברובם נמצא שימוש לרעה בעקרונות הכלכלה ובשווקים 'חופשיים' מזויפים, ומעורבות מסיבית יומיומית של הבנק המרכזי בפעולות השוק. כיום שולט במערכת הפיננסית כלל כלכלי קניבליסטי פשוט: מניפולציה פיננסית כלכלית, הרס, וסחיטה הם רווחיים יותר, הרבה יותר רווחיים, מאשר יצירת ערך אמיתי. האזרחים ברחבי העולם הפכו לכלי משחק ולקרבנות של מערכת פונזי כספית גלובלית המבטיחה להם עבדות חוב, תוכנית צנע המונית, סבל ומחסור.

     

    המערכת הפיננסית האמריקאית יצרה בשנים האחרונות כסף בהיקף דמיוני. מאז 2008, הבנק הפדרלי הוריד את הריבית מ-4.5% ל-0%, הרחיב את המאזן שלו ביותר מ-1.5 טריליון דולר, הגדיל את הצע הכסף 2M בהיקף של כטריליון דולר, הממשלה הגדילה את חובותיה ב-4.8 טריליון דולר, והיד עוד נטויה. מערכת הבנקאות יצרה כסף באמצעות בניית ומינוף של נגזרים ונכסים בהיקף של טריליוני דולר, שערכם נקבע לפי מודל ולא ערך השוק.

     

     

    כספים שקריים אלו הומרו בנכסים אמיתיים, בעסקים ובנדל"ן. טריליונים דולרים נוספים של עושר אמיתי נשאבו באמצעות עמלות, בונוסים, ורווחים. בנוסף, המערכת הפיננסית פשוט משתלטת על נכסי נדלן ריאליים על-ידי עיקולים, העברות, ושימוש כערבויות. תביעות פיננסיות, פליליות, ואזרחית נמנעו, והם עדיין נמנעות, דרך שיתוף פעולה ולכידה של הרגולציה והממשלה.

     

    יש רק חוב, רווח וכוח

    יש לציין כי אין כל השקעה אישית וסיכון אישי במשחק הזה. הרכישות המחזיקות כרגע את שוק המניות, הן באמצעות כספים מהבנק המרכזי המשמשים לקנית המניות של הרוכש עצמו או של חברות אחרות (מיזוגים ורכישות). הסיכון הוסר למעשה מהמערכת.

     

    יש רק חוב, רווח וכוח. אלו הגדולים ושיש להם כוח, הלוקחים 'סיכונים' אלו יכולים, במקרה של הפסדים, למנף אותם לדרישות סחטניות מהממשלה: 'העבירי אליך ולאזרחים את ההתחייבויות שלנו מהספרים שלנו, אפשרי לנו להעריך התחייבויות אלו כפי שאנחנו רוצים, ו/או להסתיר אותן ככל שנרצה או שנפוצץ את המערכת'. ממשלות, למעט זו של איסלנד, נענו לסחיטה. כך למשל האיחוד האירופי והבנקים מנסים לפתור את המשבר בגוש היורו, באמצעות 'פיחות פנימי', שכר נמוך, הקטנת ההוצאה הציבורית והורדת רמת החיים והכול כדי לשלם את החוב לבנקים הנושים.

     

    הבנקים בארה"ב ובחלק מאירופה אימצו שיטה של הימורים ללא מעצורים כדרך ליצירת רווחים עצומים. בישראל ניצלנו ברגע האחרון, ביו השאר בעקבות פעילות מבורכת של המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל. כשהימורים אלו לא צלחו, נמצאו ונכלאו סוחרים 'סוררים' כשעירים לעזאזל, אבל שום דבר מהותי לא השתנה במערכת עצמה.

     

    כשבכלכלה ובכספים המוסר, ההיגיון, והריבונות קורסים, נפתחת תיבת פנדורה של תחלואים פיננסים ואנחנו נשארים עם אנרכיה מוחלטת. אנרכיה זו בתחום הכלכלי והדחף האובדני שלה עלו לכותרות עם קריסת ליהמן ברדרס ובר-סטרנס ב-2008. משברים אלה הראו כי הרגולטורים - שומרי השער הפך להיות זהים עם הברברים בשער. אם הקפיטליזם והשוק החופשי היו קיימים ופועלים, הם היו נותנים לבנקים האלו להתמוטט, ההפסדים שלהם היו נופלים על מחזיקי האג"ח והמניות שלהם, ואישומים אזרחיים ופליליים היו מוגשים כנגד מוסדות אלו ומנהליהם. כדאי להשוות את מה שנעשה באיסלנד לעומת מה שקרה בארה"ב בריטניה ואירלנד.

     

    התוצאות לאזרחים ולמשקיעים מפעולות אלו של הבנק הפדרלי והמוסדות הפיננסיים הן שעקרונות הכלכלה לא יחולו ולא יקבעו את כיוון המשק ושוק ההון בטווח הקרוב. לכל תהליך המשמר או מגדיל את העושר של האליטות ומגדיל את האפשרויות והאופציות שלהן תהיה תמיכה. כל דבר הדורש מהאליטות הפיננסיות הבהרות, מתן דין וחשבון, הסבר לסיבות הפעולה ותוצאותיה ידוכא באופן פעיל. צריך רק לזהות היכן הערכים והעושר של כל אחד מהצדדים, האליטות ושאר האזרחים, נמצאים ולהיכן הם מתועלים כדי לדעת מה השוק יעשה ולאן המדיניות תפנה.

     

    האידיאולוגיה הניאוליברלית שהחליפה את הדמוקרטיה החברתית שולטת כיום בממשלה, בפקידות הבכירה, ואצל חלק מאנשי המשק והכלכלנים בישראל. העשירים יתעשרו והשאר ישלמו – הוא הכלל שישלוט עד שיחול שבר רציני. במסגרת זו מקטינים את המיסים על החברות, על ההון וגם חלק מהעובדים נהנים מהשאריות. מצד שני

    מגדילים את המיסים העקיפים ובעיקר את ההוצאות המוטלות על האזרחים בחינוך, בריאות, תחבורה, ובתחומים אחרים. כדי להמחיש את האבסורד, חברות גדולות ומבוססות משלמות השנה מס חברות בשיעור של 24% על רווחיהן, (במידה ואינן מפעילות את תרגילי המס השונים העומדים לרשותן).

     

    זו דרגת המס (לפני ביטוח לאומי ומס בריאות) המוטלת על כל שכיר החל ממשכורת של 8,200 שקל לחודש. המאמינים בגישה הניאוליברלית הזו פועלים תחת הסיסמה של מרגרט תאצ 'ר: טינה – TINA, אין אלטרנטיבה אחרת. כמובן שיש חלופה, להעביר את נטל המס מהעובדים והצרכנים חזרה אל הרכוש והעושר הפיננסי. הבחירה היא בין הבנקים והאוליגרכים הפיננסיים, לבין העובדים והאזרחים.


     

    המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

    לכל השיעורים לחצו כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים