שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תרופת פלא או מסכן חיים? המסתורין שבאספירין

    קדמונינו גילו את סגולות הריפוי שלו, במאה ה-20 הוא נחשב לתרופת קסם, וכעת מזהירים אותנו מפניו. מה סוד הקסם של האספירין? אילו גלגולים הוא עבר והאם עדיין חשוב להחזיק אותו בכיס? קווים לדמותו של הכדור שהגיע לירח

    למסעו ההיסטורי אל הירח נטל עמו האסטרונאוט ניל ארמסטרונג כמה פריטים שנבחרו לייצג את התרבות האנושית. אחד מהם היה טבלייה של אספירין. בחירה משמעותית שסימלה את פרי העשייה והמחקר הרפואי. ואכן, האספירין, כמותג, הוא אחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם (תרופות גנריות רבות מכילות את החומר הפעיל שבו, בהן מיקרופירין, גודאמד, טבעפירין, אקופירין, אצטוזל, קרטיה). למרות שימיה של התרופה הפופולרית הזאת כמעט כימי האנושות, דומה שהיא לא מפסיקה לייצר כותרות על תחומי פעילותה, יעילותה וסיכוניה. מהם גלגוליה השונים? אילו שימושים נמצאו לה? הנה כל התשובות.

     

    המאה החמישית לפני הספירה

    האספירין משכך כאבי ראש ומקל על צירי לידה

    בחפירות בארם נהריים התגלו כלי חרס מהמאה השלישית לפני הספירה ועליהם המרשמים הראשונים הידועים לתרופות. הם תיארו תרופות המופקות מערבה שנועדו לרפא כאבי ראש. במאה החמישית לפני הספירה המליץ הרופא היווני היפוקרטס, אבי הרפואה, על לעיסת עלי צמח הערבה ליולדות כדי להקל על צירי לידה. בלטינית, שמו של עץ הערבה הוא סליקס אלבה, וזהו מקור שמה של החומצה הסליצילית, שהאספירין הסינתטי מבוסס על נגזרת שלה.

     

    המאה ה־18

    אספירין מקל את תסמיני המלריה

    ב־1763 כתב הכומר האנגלי אדוארד סטון, שטיפל בעזרת הערבה בחולי מלריה, לאקדמיה הרפואית המלכותית: "מניסיוני האישי, אין כחומר המופק מקליפת הערבה הלבנה כחומר משלשל ומונע צמרמורת, חום ותסמינים אחרים".

     

    סוף המאה ה־19 עד תחילת המאה ה־20

    מלחמת זכויות היוצרים

    כ־100 שנה לאחר מכן הצליח הכימאי הצרפתי, שרל גרהרדט, לסנתז חומצה אצטילסליצילית - נגזרת של חומצה סליצילית - ששימרה את הסגולות הרפואיות של החומר וביטלה את רוב תופעות הלוואי. אלא שחומר זה היה בלתי יציב ולא טהור מספיק.

     

    לפיכך, זכויות היוצרים על האספירין המסונתז הראשון שייכות לחברת באייר הגרמנית, אבל על השאלה מי היה האיש שסנתז לראשונה את האספירין ישנה מחלוקת עד עצם היום הזה. על פי חברת באייר הגרמנית, היה זה הכימאי הגרמני פליקס הופמן. הופמן חיפש דרך לעזור לאביו שסבל מדלקת מפרקים, וב־1897 הצליח לסנתז חומצה אצטילסליצילית באופן טהור. אלא שב־1949 טען כימאי יהודי-גרמני בשם ארתור אייכנגרין כי הוא זה שסנתז את האספירין לראשונה, בעת שעבד בחברת באייר. אייכנגרין, שהיה הממונה על הופמן במחלקה הכימית, טען שהופמן לא היה אלא כימאי זוטר שבסך הכל מילא אחר הוראותיו והשתמש בתהליך שהוא (אייכנגרין) עצמו פיתח.

     

    ב־1900 עזב אייכנגרין את באייר והקים חברת תרופות פרטית. ב־1934 גילה, באיחור, שהאקדמיה הרפואית הגרמנית העניקה מדליה להופמן על היותו "ממציא האספירין", ולאחר ששרד את שנות המלחמה בגרמניה הקדיש את זמנו להוכחת המצאתו. טענותיו זכו להתעלמות במשך 50 שנה, עד שבשנת 2000 פרסם הכימאי הסקוטי וולטר סניידר עדויות חדשות המצביעות על כך שאכן היה זה אייכנגרין שהיה אחראי לסנתוז האספירין. מאמרו של סניידר פורסם בכתב העת הרפואי British Medical Journal. עם זאת, חברת באייר ממשיכה עד היום לייחס את הגילוי להופמן.


    ההמלצה ב-1971: "אספירין ליום מרחיק את הרופא" (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    המאה ה־20

    האספירין מוכתר כתרופת פלא

    1. מונע אירועי לב ושבץ מוחי: ביוני 1971 פורסם בכתב העת Nature מאמר מכונן, שתיאר את מנגנון פעולתה של התרופה למניעת דלקת ולעיכוב היווצרות קרישי דם. מאחר שתהליכים אלה הם הגורמים העיקריים להתפתחות מחלות חריפות בלב ובכלי הדם, הוביל גילוי זה לשימוש חדש באספירין, הפעם למניעת אירועי לב או שבץ מוחי עבור מי שיש לו היסטוריה של מחלות לב, כלי דם או שבץ. השפעתו המיטיבה כטיפול מניעתי באוכלוסייה זו הוכחה באינספור מחקרים. האספירין הוכתר כתרופת פלא, וההמלצות הרפואיות לגברים מעל גיל 45 ולנשים מעל גיל 55 ועד גיל 79, היו ליטול אספירין באופן קבוע: "אספירין ליום מרחיק את הרופא".

     

    2. מונע סרטן המעי הגס: סקירת מחקרים שהתפרסמה בתחילת 2010 מראה שדי במינונים של 100-75 מ"ג אספירין ליום כדי למנוע את סרטן המעי הגס. עובדה מעניינת נוספת: הירידה בסיכון לגידולים סרטניים הייתה בולטת במיוחד בגידולים של המעי הגס הימני, שנחשב לקשה יותר לאבחון בקולונוסקופיה. עם זאת, הממצאים האלה אינם משנים את ההמלצות של איגוד הלב לנטילת אספירין, או במילים אחרות, מי שלא נמצא בסיכון למחלות לב לא יקבל אספירין.

     

    3. עוזר לכאבי ראש הנובעים ממיגרנה: העובדה שאספירין יעיל לטיפול במיגרנה ידועה כבר שנים רבות. ואולם, סקירת מחקרים שפורסמה בתחילת 2010 מצאה שנטילה חד־פעמית של מינון גבוה של אספירין - 900־1,000 מ"ג - בתוך שעתיים מתחילתו של ההתקף מביאה להקלה משמעותית בכאבי הראש בקרב 50% מהמטופלים, ולהיעלמות מוחלטת שלו בקרב 25% מהמטופלים. בנוסף, המינון החד־פעמי הגבוה הזה הניטל בתחילת ההתקף נמצא כיעיל גם בסילוק תסמינים נוספים הנלווים להתקף המיגרנה (בחילות, הקאות ורגישות לאור או לקול).

     

    ההקלה בכאבי הראש ובתסמינים נמצאה במצבים של התקף מיגרנה בינוני עד קשה - עובדה שיש לה חשיבות רבה, משום שהתקפי מיגרנה קלים ניתנים לטיפול בקלות יחסית, בעוד שהתקפי מיגרנה בינוניים עד קשים הם עקשנים הרבה יותר. עוד נמצא כי שילוב של אספירין עם תרופה נוגדת בחילה, כגון פרמין, יעיל אף יותר להפחתת תסמיני הבחילות וההקאות. על סמך הממצאים האלה המליצו החוקרים מקבוצת המחקר קוקריין (קבוצה מדעית בלתי תלויה שמחקריה נחשבים ליוקרתיים ומוערכים בעולם המדעי), כי האספירין ישמש כטיפול קו ראשון במיגרנה, שיתבצע בתוך שעתיים מפרוץ ההתקף.

     

    ואולם, אליה וקוץ בה - 1,000-900 מ"ג הם מינון גבוה מאוד של אספירין שעלול לגרום לדימומים. כדי להפחית את הסיכון לכך ממליצים מומחים למיגרנה ליטול תרופות המשלבות אספירין במינון של 500 מ"ג עם פרצטמול וקפאין, שילוב שמשפר את היעילות של האספירין (תרופות כדוגמת האקסדרין הנמכר בארצות הברית, או אקסידול או אקמול פוקוס הנמכרים בארץ).

     

    שנת 2010

    הגבלת השימוש באספירין לבריאים

    בשנה האחרונה חלה תפנית חדה בהמלצות למתן אספירין לאוכלוסייה הבריאה, לאחר שעבודות מחקר חדשות הצביעו על כך שבקרב אנשים בריאים, ללא עבר של מחלות לב וכלי דם, יעילות התרופה למניעת התקפי לב ושבץ מוחי נמוכה בהרבה ממה שסברו בעבר, ועם זאת, תופעת הלוואי שלה – דימומים מסכני חיים במערכת העיכול ובמוח - משמעותית יותר ממה שהוערך עד כה.

     

    נמצא כי מתוך עשרת אלפים משתמשים באספירין, שלושה עלולים ללקות בדמם משמעותי במערכת העיכול, ואחד עלול ללקות בדמם מוחי. הסיכון לתופעה זו גדל עם הגיל (בערך פי שניים בכל עשור). בקבוצות סיכון משמעותיות נמצאים נשים בנות 60 ומעלה וגברים בני 80 ומעלה; מעשנים בכל הגילאים; אנשים הלוקים בסוכרת וביתר לחץ דם בכל הגילאים.


    אספרין במינון גבוה מקל משמעותית את המיגרנה (צילום: Index open)

      

    אז ליטול או לא ליטול?

    לפי המלצות האיגוד הקרדיולוגי בישראל, אין ליטול אספירין באופן גורף, ועל הרופא המטפל לבחון באופן פרטני את הסיכון של כל מטופל לאירוע לב, כלי דם או שבץ ומנגד את הסיכון לדמם. חישוב הסיכון נקבע על פי אחד משני מדדים: מדד פרמינגהם או מדד הדירוג האירופי.

     

    1. מדד פרמינגהם: קובע את הסיכון לתחלואה ולתמותה בעשר השנים הקרובות מאירוע מוחי או מהתקף לב.

    סיכון של עד 10% נחשב לנמוך, סיכון של 10%-20% נחשב לבינוני, וסיכון הגבוה מ־20% נחשב לגבוה.

     

    2. מדד הדירוג האירופי: מתבסס אך ורק על הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם. סיכון של עד 2% לתמותה נחשב לנמוך, סיכון של 2%-5% נחשב לבינוני, וסיכון הגבוה מ־5% נחשב לגבוה. את חישוב הסיכון מבצע הרופא בהתאם לגורמי הסיכון של החולה (מין, עישון, יתר כולסטרול, יתר לחץ דם או סוכרת).

    • אוכלוסיות בסיכון גבוה: יש לקחת אספירין למניעה משום שיעילות התרופה גוברת על הסיכון לדמם. עם זאת, מגיל 80 ומעלה הסיכון לדמם עולה, לפיכך יש לנהוג בזהירות יתר.
    • אוכלוסיות בסיכון נמוך: אין ליטול אספירין למניעה.
    • אוכלוסיות בסיכון ביניים: אם הסיכון קרוב יותר ל־20% במדד פרמינגהם, יש לשקול נטילת אספירין למניעה. אם הוא קרוב יותר ל־10%, אין ליטול.
    • נשים הנמצאות בסיכון גבוה: יכולות לשקול עם הרופא לקיחת אספירין למניעה.
    • נשים שאינן בסיכון גבוה: יש לשקול מתן אספירין בתנאים הבאים: הן בנות 65 ומעלה, ערכי לחץ הדם שלהן מאוזנים והסיכון לאירוע מוחי או התקף לב עולה על הסיכון לדמם בדרכי עיכול.

     

    מה רמת הסיכון שלכם?

    אם אתם רוצים לדעת מה הסיכון שלכם ללקות בעשר השנים הקרובות בהתקף לב או בשבץ מוחי, הקלידו את הנתונים שלכם במחשבון המופיע באתר אינפומד ותגלו את התשובה (המחשבון מבוסס על מדד פרמינגהם).

     

    כמה ליטול?

    למטופלים בכל דרגות הסיכון: 100-75 מ"ג ליום לכל היותר. בשנים האחרונות התברר שהמינון הנמוך אפקטיבי למניעת התקפי לב ואירועים מוחיים באותה מידה כמו המינון הגבוה יותר (375 מ"ג ליום), ומכיוון שהסיכון לדימום גובר ככל שהמינון עולה, יש לצמצם את המינון למינימום.

     

    ייעוץ מקצועי: פרופ' חיים יוספי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית במרכז הרפואי ברזילי ויו"ר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיו־וסקולרית באיגוד הקרדיולוגי; ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב; פרופ' ירון ניב, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין, בילינסון; ד"ר רחל הרינג, מנהלת היחידה לכאבי ראש במרכז הרפואי מאיר

     

    רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בשנה האחרונה חלה תפנית חדה בהמלצות למתן אספירין
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים