שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הגזרים שנתניהו שלף – כל השאלות והתשובות

    כיצד יראה חשבון המים הבא שלנו, איפה נוכל לרכוש כרטיסיית אוטובוס זולה יותר ובכמה יגדל שכר המינימום? ראש הממשלה ושר האוצר התייצבו מול הציבור והציעו שורת הקלות. האם מדובר בבשורה חברתית או בספין תקשורתי? תקראו ותחליטו

    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ התייצבו אמש (ה') מול המצלמות והודיעו על שורה של צעדים כלכליים. העלאת שכר המינימום, הורדת מחיר המים והנסיעה בתחבורה הציבורית וביטול העלאת מס הדלק - הם רק חלק מהבשורות. אבל מה משמעותן?

      

    • הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet

     

    מה נתניהו ושטייניץ הודיעו היום במסיבת העיתונאים?

     

    הם הודיעו על הורדה של המיסוי על הדלק, על שינוי באופן החישוב של תעריפי המים, על הוזלת הנסיעה בתחבורה הציבורית ועל אישור ההסכם בין ההסתדרות לתעשיינים בדבר בהעלאת שכר המינימום.

     

    מה ישתנה בתעריפי המים?

     

    כיום אנחנו משלמים שני תעריפי מים שונים. תעריף זול, אם אנחנו משתמשים מעט במים, ותעריף יקר, אם אנחנו משתמשים בכמות גדולה יותר. הביקורת על הרפורמה היא על כך שהרף בין שני התעריפים נמוך מדי, ולכן קשה ליהנות מהתעריף הזול - גם אם חוסכים במים.

     

    נתניהו ושטייניץ ציינו מבלי לפרט שיעלו את הרף, כך שיותר אנשים יוכלו ליהנות מתעריף מוזל. הם גם הודיעו שיכפילו את הרף לנכים ומוגבלים שזקוקים לכמות מים גדולה יותר. מצד שני, הם ייקרו עוד יותר את תעריף המים של הרף העליון.

     

    האם ההחלטה תספק את ראשי הרשויות המקומיות שמתנגדים בחריפות לרפורמה במים?

     

    לא. הם דרשו הורדת תעריפים כוללת וגם החלשה של תאגידי המים. סביר להניח שלממשלה עוד נכון מאבק ארוך איתם על הנושא.

     

    מה יקרה למחירי הדלק?

     

    נתניהו ושטייניץ ביטלו את ההעלאה האחרונה מה-1 בינואר של מס הבלו על הדלק. משמעות הביטול במחירי הנפט הנוכחיים, היא הפחתה של מחיר הבנזין ב-23 אגורות לליטר. בנוסף, הבטיח נתניהו שמשרד התשתיות ישקול לשנות את אופן החישוב של מחירי הדלק עצמם, כפי שפורסם אתמול ב-ynet, באופן שיקטין את רווחי החברות לטובת הנהגים.

     

    למה להעלות מס וחודש אחר כך לבטל אותו?

     

    ההיגיון אומר שמדובר בכניעה ללחץ הציבורי, אבל נתניהו הצהיר במסיבת העיתונאים שוב ושוב שהוא פשוט התאים את המדיניות להתייקרות הנפט בעולם. יצוין לזכותו של נתניהו, שהנפט ומחיר הדלק עצמו אכן עלו בחודשיים האחרונים בתלילות.

     

    מה לגבי התחבורה הציבורית?

     

    התחבורה הציבורית התייקרה בראשון בפברואר בכל הארץ. מחיר כרטיס נסיעה עירוני סטנדרטי עלה מ-5.8 ל-6 שקלים. לפי הודעת נתניהו ושטייניץ, יירד מחירם של כרטיסי חופשי חודשי בכל הארץ ב-10 אחוז, כלומר בשיעור גבוה פי 3 משיעור ההתייקרות.

     

    בנוסף, ירדו כל המחירים ב-10 אחוז, אולם רק בפריפריה. שטייניץ ונתניהו לא פירטו מהי פריפריה לצורך העניין ומכיוון שבישראל אין פריפריה - בכלל סביר להניח שעוד יהיו על כך ויכוחים רבים.

     

    ושוב, למה להעלות תעריפים ואחר כך להוריד אותם?

     

    שאלה טובה, עיין התשובה לגבי הדלק. יש לציין שבסופו של התהליך תושבי המרכז ישלמו יותר על התחבורה הציבורית ואילו תושבי הפריפריה ישלמו פחות וזאת למרות, ואולי דווקא משום שרוב האוכלוסייה שמשתמשת בתחבורה ציבורית מתגוררת במרכז הארץ.

     

    מתי ייכנסו כל ההקלות הללו לתוקף?

     

    לדברי שטייניץ - "תוך שבועות ספורים".

     

    מה יקרה לשכר מינימום ולמה צריך את הממשלה כדי לאשר הסכם בין ההסתדרות לתעשיינים?

     

    עופר עיני ושרגא ברוש חתמו על הסכם שהיה מותנה מראש בכך ששרי האוצר והתמ"ת יהפכו אותו לצו הרחבה, כלומר לחוק. שר התמ"ת הקודם בנימין בן אליעזר תמך בהסכם, אבל שר האוצר יובל שטייניץ התנגד ולמחליפו של בן אליעזר, שלום שמחון, לא היתה עמדה ברורה.

     

    ההסכם קובע ששכר המינימום שעומד כיום על כ-3,850 שקל למשרה מלאה, יעלה ל-4,100 שקל לחודש ביולי הקרוב ול-4,300 באוקטובר 2012. שכר המינימום לשעה יעלה ביחס דומה. עיני וברוש אמרו שההסכם חל גם על המגזר הפרטי וגם על המגזר הציבורי וזאת בנוסף להעלאת השכר ב-2 אחוז בשנה שמתקיימת ממילא במגזר הציבורי.

     

    שטייניץ, לעומתם, טען שגם אם יקבל את ההסכם או חלקו במגזר הפרטי, הוא אינו קשור למגזר הציבורי. שטייניץ הודיע בעבר כי הוא מוכן למשא ומתן על ההסכם. במסיבת העיתונאים היום הצהיר נתניהו שהוא מקבל ללא תנאי את ההסכם לגבי המגזר הפרטי, אך לא יכלול בו את המגזר הציבורי וזאת בטענה שהעובדים במגזר הציבורי מקבלים תוספות שכר שונות שמעלות אותן הרבה מעל שכר המינימום.

     

    האם ההסתדרות תסכים שההסכם יפסח דווקא על המגזר הציבורי היקר ללבה?

     

    ממש לא. עיני עוד עלול להשאיר על כנו את האיום בהשבתת המשק רק על העניין הזה ולפי התנהלותו והתנהלותו של נתניהו בחודשים האחרונים ניתן להעריך שנתניהו יאלץ להתקפל גם בעניין הזה.

     

    לפני מסיבת העיתונאים דובר גם על מחיר הלחם. מה יקרה לו?

     

    כרגע שום דבר. הלחם התייקר בתחילת החודש ב-3 אחוז ונתניהו ושטייניץ התעלמו מכך. ייתכן שהם העריכו שהכוחות שעמדו מולם – ההסתדרות, התעשיינים וראשי הערים, אינם מתעניינים במחירי הלחם שמעסיקים בעיקר את העניים באמת, כלומר, קשישים, ערבים וחרדים.

     

    אבל לאור התקפלותו של נתניהו בשאר הגזירות אפשר לסמוך על ראשי הציבור החרדי ובראשם שר הפנים אלי ישי ויו"ר ועדת הכספים משה גפני שיעשו לו את המוות עד שיתקפל גם בעניין הזה.

     

    מהי עלות התוכנית?

     

    כ-760 מיליון שקל על הדלק, וכ-300 מיליון שקל נוספים למימון התחבורה הציבורית. עלות השינויים בתעריפי המים עדיין אינה ידועה.

     

    נתניהו הגדיר כל זאת כתיקונים קלים בתקציב. מאיפה יילקח הכסף?

     

    נתניהו ושטייניץ אמרו שהכסף יילקח משני מקורות - קיצוץ רוחבי של 2-1.5 אחוזים בתקציבי הקניות של משרדי הממשלה למימון הוזלת התחבורה הציבורית וכנראה גם השינויים בתעריפי המים, וביטול הפחתת מס הכנסה ב-2012 למימון ביטול העלאת מס הדלק. אם כל זה לא יספיק תבוטל גם הורדת מס החברות המתוכננות לשנת 2012.

     

    מדוע לא לקחת את הכסף מעודפי גביית המסים משנת 2010 בסך 12 מיליארד?

     

    למה אתם כל כך צרי עין?

     

    האם לנתניהו יש כוח פוליטי להעביר קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה?

     

    זה לא נראה ככה ויו"ר וועדת הכספים משה גפני כבר הצהיר לאחר מסיבת העיתונאים שיתעקש לבטל את הפחתות המס ועד שלא יתברר שהן מספיקות ימנע את הקיצוץ הרוחבי.

     

    האם מדובר בשינוי היסטורי במדיניותו הכלכלית הליברלית של נתניהו?

     

    נתניהו עצמו יטען כמובן שלא, להיפך, הוא אמר שכל הצעדים הללו הם המשך והשלמה למדיניות שלו וכמובן הרעיף עליה שבחים. מבקריו עשויים לומר שמדיניותו של נתניהו כבר השתנתה. הם יטענו כי בקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה ובתקופה שהיה שר אוצר היתה לו מדיניות ליברלית מובהקת של הורדה אגרסיבית בנטל המס וקיצוץ קשה לתקציבים, ביורוקרטים וחברתיים כאחד.

     

    נתניהו גאה בכך שמאז שהפך שנית לראש הממשלה הוא מגדיל את השירותים החברתיים, החינוך, הבריאות, התחבורה ועוד ומנמק זאת בכך שכעת שהקופה מלאה והמשק צומח, הוא יכול להרשות לעצמו לעשות זאת.

     

    מכיוון שכל זה נעשה דווקא בתקופה של משבר כלכלי, נתניהו נאלץ בפועל להגדיל מסים, כפי שעשו מרבית מדינות העולם, אבל סירב להגדיל את מס ההכנסה ומס החברות שהם מקור ההכנסה הראשי של המדינה ובמקום זאת העלה מסים עקיפים כמו המס על הדלק.

     

    בכך הוא עורר זעם חברתי גדול עוד יותר, כיוון שבניגוד למסים ישירים שפוגעים בעיקר בעשירים ומעט גם במעמד הביניים - המסים העקיפים פוגעים בכולם. כלומר, קודם כל במעמד הביניים.

     

    כאן צץ כמו בסיפור המפורסם על חתול תעלול, מתוך כובעו של נתניהו שתיים, נתניהו שלוש, וזה עבר למדיניות חברתית קלאסית שבה מגדילים שירותים, ולא מורידים את המסים הישירים.

     

    • רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו

     


    פורסם לראשונה 10/02/2011 22:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים