שתף קטע נבחר
 

הגודל כן קובע: חיפושיות עם לסתות ענק בצ'ילה

תכירו את חדקונית הגי'רף ממדגסקר - חיפושית עם צוואר ארוך ביותר ובקצהו ראש זעיר ואת האילית הצ'יליאנית - חיפושית צבעונית וצווחנית בעלת לסתות ענק. כשהזכרים נפגשים ומתחרים על הנקבות, העסק מידרדר לאלימות והטלות מעצים. פרק מתוך ספר הטבע "חיים מופלאים" של ה-BBC

את תיאוריית הברירה הזוויגית הציע לראשונה צ'ארלס דרווין בספרו "‬מוצא האדם‮" ‬שפורסם ב-1871.  ‬הוא גם גילה את הדוגמה המעולה ביותר בעולם החרקים לתיאוריה שלו‮: ‬האילית הצ'יליאנית‮, ‬המכונה גם אילית דרווין‮. ‬

הוא העלה את התיאוריה שלו כדי להסביר את דרכי ההתנהגות וצורות הגוף הקיצוניות שהפגינו רק זכרים או נקבות במינים מסוימים‮. ‬זנב זכרי הטווס והצורות‮, ‬הצבעים והריקודים המשונים של עדניים הם דוגמאות קלסיות לכך‮. ‬

 

 

הם נוצרו כי הנקבות במין בחרו להזדווג‮, ‬במשך אינספור דורות‮, ‬עם זכרים שהפגינו‮ ‬דרך התנהגות או תכונה מסוימות באופן הדרמטי ביותר‮. ‬הבררה הזוויגית הזאת יצרה את בעלי החיים המשונים שאנו רואים כיום‮. ‬

 

חרקים‮, ‬בזכות השלד החיצוני הגמיש והקל לעיצוב‮, ‬הם דוגמה מושלמת לתוצאות הקיצוניות שיכולות להיגרם כתוצאה מבררה זוויגית‮. ‬בכמה מקרים המאפיין הנבחר נעשה קיצוני עד כדי כך‮, ‬שהיתרון שבקיומו‮ - ‬משיכת הנקבות‮ - ‬גובר רק במעט על החיסרון והמגבלה שהוא יוצר‮. ‬

 


צילום:  Rupert Barrington

זכר חדקונית הג'ירף ממדגסקר מציג לראווה את צווארו הארוך, המשמש אותו בקרבות טקסיים. המנצח זוכה בנקבה הצופה בהם (צילום: Rupert Barrington)

 

גפי פה ענקיות שלא מסייעות באכילה, אלא ללחימה

בקרב החיפושיות אפשר למצוא כמה‮ ‬מהדוגמאות הטובות ביותר‮. ‬חדקונית הג'ירף ממדגסקר היא מהמשונות ביותר‮. ‬הזכר ניחן בצוואר ארוך ביותר שבקצהו יושב ראש זעיר‮, ‬מה שהופך את‮ ‬החיפושית ללא יציבה‮. ‬היא משתמשת בצווארה בסוג של קרב נרפה‮, ‬והנקבה מזדווגת עם המנצח. ‬

 

אבל ב־1835‮‬, כשספינת הוד מלכותו ביגל עסקה במיפוי חוף צ'ילה‮, ‬מצא דרווין את האילית שלו‮ - ‬הזכר במין מגיע לשיא של הגזמה שהופך אותו לכמעט מגוחך‮. ‬ ברחבי העולם יש יותר מ־1,000‮ ‬מינים של איליתיים‮, ‬והזכרים ברבים מהם ניחנים בגפי פה כה גדולות‮, ‬עד שהן אינן מביאות להם כל תועלת באכילה‮. ‬במקום זאת הן משמשות‮ ‬ללחימה‮. ‬

 

האילית הצ'יליאנית מחוננת בגפי הפה המרשימות מכול‮. ‬אורכן זהה כמעט לאורך שאר הגוף‮, ‬ובעוד לסתות רוב האיליתיים מוארכות וישרות‮, ‬אלה של האילית הצ'יליאנית מעוקלות בצורה סהרונית‮. ‬זוג הרגליים הקדמיות שלה מוארך כדי להרים את גופה ולמנוע מהלסתות להיתקע במכשולים תוך כדי הליכה‮, ‬פתרון שהצליח רק במידה חלקית‮. ‬

 


צילום:  Rupert Barrington

זכר מפגין לראווה את גפי הפה שלו - ואת יכולתו של השלד החיצוני להתארך. גפי הפה מעוצבות כך שיוכלו להינעל מתחת לחיפוי הכנפיים של היריבים ולהפוך אותם. רגליו הקדמיות מוארכות כדי שגפי הפה לא ייגררו על האדמה (צילום: Rupert Barrington) 

 

צווחניות ונכונות לקרב

אחד ממאחזי החיפושית הוא סביב האגם היפהפה טודוס לוס סנטוס בחבל פטגוניה בצ'ילה‮, ‬המוקף במדרונות מיוערים ומשקיף על הר הגעש אורסונו עטור השלג‮. ‬זכרי החיפושית עפים בחוסר יציבות בין העצים בקול זמזום רם או משוטטים על גזעי עצים וענפים בחיפוש אחר הנקבות קצרות הלסתות שמאכלסות את צמרות העצים‮. ‬

 

כשזכר נוחת על ענף ומגלה שם זכר אחר‮, ‬הוא מתנהג‮, ‬לפי דברי דרווין‮, ‬באופן‮ "‬נועז ולוחמני‮; ‬כשמאיימים עליו הוא מתייצב‮, ‬פותח את לסתותיו ומשמיע קול צווחה רם‮". ‬החיפושיות מתקרבות זו לזו בלסתות פעורות‮, ‬ונועלות אותן זו בזו‮. ‬ למרות גודל גפי הפה‮, ‬מטרת הקרב אינה לפצוע את היריב‮. ‬

 

כפי שכתב דרווין‮, "‬אין די בכוחן של הלסתות לגרום כאב לאצבע‮". ‬צורת הלסתות המשונה‮ ‬נועדה לאפשר לחיפושית להכניס אותן מתחת לחיפוי הכנפיים של היריב‮, ‬כאשר קצה כל גפה יוצר קרס בגודל המתאים לכך בדיוק‮. ‬לזכר הראשון שנאחז בשני יש סיכוי גבוה לנצח בקרב‮. ‬

 

מטרתו היא לשחרר את יריבו מאחיזתו בקליפת העץ ולהשליך אותו ממנו‮. ‬הזכר בעל האחיזה הטובה ביותר מושך‮ ‬למעלה‮, ‬כשלסתותיו הארוכות מספקות לו מנוף מעולה‮. ‬יריבו נאחז בחוזקה בקליפה‮, ‬כשטפריו המעוקלים נעוצים בה‮. ‬רגליו מתיישרות והקליפה שבה‮ ‬הוא נאחז עשויה אפילו להישבר מעוצמת ההרמה‮.

 


צילום: Rupert Barrington

לקראת לפיתת גפי הפה. הלסתות המעוקלות הן כלי הנשק הקיצוני ביותר שהחיפושיות פיתחו (צילום: Daniel J.Gomez) 


צילום:  Rupert Barrington

רבייה - הסיבה  החשובה מכול לאורך הקיצוני של גפי הפה של זכר אילית דרווין. בהשוואה לכך, לנקבה יש גפי פה קטנות המשמשות למטרתן המקורית: אכילה (צילום: Nicl Garbutt-naturepl.com) 

 

המאבק על הנקבה: איגרוף, נעילת לסתות והפלות מעצים

‬הקרבות יכולים להימשך כמה שניות עד כמה דקות‮. ‬לפרקים הם נחים ולופתים זה את זה‮, ‬כמו מתאגרפים מותשים‮, ‬לפני שאחד משתחרר וממשיך בקרב‮. ‬ברגע שזכר מצליח להרים את יריבו מהקליפה‮, ‬הוא מחזיק אותו גבוה‮, ‬נשען מעבר לקצה הענף ופותח את לסתותיו‮. ‬גפי הפה של המפסיד מחליקות במורד גוף יריבו עד שהוא נאחז רק בקצותיהן‮. ‬

 

לבסוף כוח הכבידה מנצח‮, ‬והוא נופל מהעץ‮. ‬ זכר עשוי להילחם בקרבות רבים לפני שימצא נקבה‮. ‬אך לעתים קרובות היא בורחת‮. ‬אפילו אחרי שהשיג אותה ושיכנע אותה להזדווג איתו‮, ‬חושי הקרב שלו נשארים בעינם‮, ‬והוא עלול להרים אותה ולהעיף אותה מהעץ‮. ‬למרבה המזל המעשה מהווה קיצור דרך יותר מאשר אסון‮. ‬היא צריכה להגיע לקרקע כדי להטיל ביצים בעשב‮, ‬ושם הזחלים יאכלו שורשים‮. ‬

 

בפרק הבא: אתגר הקרח הגדול - כלב ים נמרי רעב מול פינגווינים

 

מתוך הספר "חיים מופלאים - מאבק ההישרדות המרתק של הטבע", עפ"י סדרת הטלוויזיה של ה-BBC (כנרת - בית הוצאה לאור)

 


 

לפרקים הקודמים:

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היאבקות חופשית. המהלך האחרון - הרמת יריב והשלכתו מענף
צילום: Daniel J.Gomez
עטיפת הספר "חיים מופלאים"
מומלצים