אחת ולתמיד: מוצרי חלב - טוב או רע לבריאות?
בכל הנוגע לחלב, התזונאים חלוקים מאוד בדעותיהם - משלילה מוחלטת ועד המלצה על צריכת שלושה מוצרי חלב ביום. היכן האמת? תלוי את מי שואלים. כל הדעות
נדמה כי עולם המטפלים בתזונה נחלק לשני מחנות: האחד שולל לחלוטין שימוש בחלב ומוקיע אותו כקשור בשורה של מחלות כגון סרטן, מחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, סוכרת, בעיות פריון, אוסטיאופורוזיס והפרעות קשב וריכוז. המחנה השני פוטר את הטענות הללו בהינף יד, מצדד בחלב כתומך בבניית מסת עצם ושריר וממליץ לצרוך שלושה מוצרי חלב ביום.
השאלה האם מזון הוא טוב או רע חוזרת על עצמה בהקשר למוצרי מזון רבים, כמו בשר אדום, ביצים וסויה. ברוב המזונות, גם כאלה הנחשבים מזונות בריאות, קיים פוטנציאל לגרימת נזק ובמקביל הזדמנות לריפוי. במקום להתמודד עם מורכבות החיים, כנראה קל לנו יותר להציג דעה ברורה וחד-משמעית - להוקיע מוצר ולהצטייר כדובר אמת חתרני, או להגן עליו בחירוף נפש ולהצטייר כבר-סמכא המתבסס על מחקרים.
מהו החלב הטוב?
חלק מהחשדנות הקיימת סביב החלב ומוצריו קשורה בתהליך ייצורו - הדרך המקוממת של גידול הפרות ומניפולציות שונות שעבר החלב, כמו ערבוב חלב המגיע מפרות שונות ולעתים אף מרפתות שונות, הימגון, פיסטור, העשרה בוויטמינים ומינרלים ושינוי אחוז השומן. מוצרי החלב עוברים מניפולציות נוספות כגון הוספת סוכר, פירות, חומרי שימור, חומרים מייצבים, חומרי טעם וריח ופרוביוטיקה. אף פי שלעתים מטרת הפעולות האלה להפוך את החלב לבריא יותר, הן הופכות אותו למזון השונה מאוד מזה המקורי. צריכת החלב המוגזמת בעולם המערבי ותהליך ייצורו כרוכים גם במפגעים אקולוגיים קשים אשר אין להקל בהם ראש.
חלב הראוי לשימוש הוא חלב מלא שאינו מהומגן, ואם אפשר גם לא מפוסטר (אל דאגה, נרתיח את החלב בבית לפני השתייה). חלב איכותי צריך להיות מופק מבהמה הניזונה בעיקר ממרעה והמגודלת בצורה אורגנית. הדרישות האלה, אשר עד לפני 100 שנה היו טבעיות ברוב חלקי העולם, נראות כיום כמעט בלתי ניתנות ליישום. משמעותן היא שיש להקפיד על איכות החלב, להפחית באופן כללי את הדרישה למוצר ולהפוך אותו ממרכיב מרכזי במקרר לפריט קטן ואיכותי הנצרך פעמים ספורות במהלך השבוע.
בימי קדם לא היתה לאנשים הפריווילגיה למחוק מזונות בקלות ובמהירות מסל המזון שלהם, ובמקומות רבים צריכת חלב ומוצריו הבטיחה הישרדות ושגשוג של החברה. המעניין בגישות המסורתיות הוא שלרוב הן נמנעות מלגנות מוצרי מזון אך נותנות הדרכה למי מתאים כל מזון, מהן איכויותיו הרפואיות, מתי הוא עלול להיות מסוכן וכיצד להשתמש בו כדי להימנע מפגיעה.
חלב על פי הרפואה הסינית
בשנים האחרונות נוצר הרושם כי הרפואה הסינית שוללת שימוש בחלב וכי הסינים אינם משתמשים בחלב, אולם תיאור זה איננו מדויק. כבר בספר הקיסר הצהוב, אשר נחתם כנראה לפני כ-2,000 שנה, מתוארת האוכלוסייה בצפון סין כתרבות של נוודים המרבים לצרוך מוצרי חלב ובשר ולהיות חשופים לקור תחת כיפת השמים.
הרפואה הסינית מגדירה את החלב כמזון מלחלח ומקרר. צבעו הלבן קושר אותו לאיברי יסוד המתכת, ובמיוחד הריאות. על פי הגישה הזאת, אנשים הסובלים מעיכול חלש, ממצבי ליחה בדרכי הנשימה, מהשמנה ומגידולים צריכים להימנע מאכילת חלב ומוצריו. מנגד, אנשים הסובלים מחוסר YIN, כלומר מצבים של חום ויובש, יכולים להפיק תועלת מצריכת מוצרי חלב. דייסת אורז המכילה דבש וחמאה, למשל, מומלצת על פי הרפואה הסינית להזנה, לחיזוק מטופלים מותשים, לשיפור תפקוד הריאות והמעיים ולעידון מראה העור והשיער.
חלב על פי האיורוודה
הבאיורוודה (הרפואה ההודית) מהווה החלב מזון חשוב ומרכזי. החלב מוגדר כמזון קר ומתוק המפחית מצבי VATA-PITA(יובש, חום ותנועה עודפת) ומגביר KAPHA (קרירות, כבדות, לחלוחית ומבנה פיזי). החלב מזין את התשתית הפיזית של הגוף, עוזר לבנות רבות מרקמות הגוף, בהן אברי הרבייה, וחיוני לאיזון מצבים הקשורים בעודף חום, במיוחד כזה המתבטא בחוסר שקט ובהיפראקטיביות. החלב על פי האיורוודה חיוני לחיזוק הזיכרון, להארכת החיים ולסיוע בריפוי שברים. החלב גם משמש כחומר נשא שנועד להוביל את השפעתם של צמחי מרפא אל הריאות בשל הקשר בינו לאיבר זה.
איורוודה מגדירה את התכונות הרפואיות של סוגי חלב שונים, כמו חלב פרה, חלב בופאלו ואפילו חלב פילה, ואת התאמתם למצבים שונים. היא מגדירה צורות שונות של עיבוד החלב, שימוש בתבלינים ובצירופי מזון שונים שנועדו להפיק מהחלב את מלוא תכונות המרפא שלו ולהימנע מנזק אפשרי.
האיורוודה מזהירה מפני שימוש בחלב שלא עבר חימום, משום שחלב לא מחומם כבד ויוצר עכירות וסמיכות של נוזלי הגוף. גם חלב שעבר הרתחה חזקה אינו מומלץ, משום שהוא קשה לעיכול.
חלב על פי הגישה המקרוביוטית
המקרוביוטיקה איננה גישה מסורתית טהורה, אלא זרם בתזונה שהתבסס על המסורת היפנית וניסה לתת מענה לבעיות הבריאות שהחלו לצוץ ביפן ובעולם המערבי מהמאה ה-19, בעקבות השינויים בהרגלי החיים ובצריכת המזון. מוצרי החלב כמעט לא היו מוכרים ביפן בימי קדם - עיקר החלבון מהחי הגיע מהים, ומיעוטו מחיות יבשה כמו עוף וחזיר.
בדומה להרבה גישות מודרניות, מגנה המקרוביוטיקה את השימוש בחלב ומגדירה אותו כמזון YIN קר ולח הקשור לחוליים רבים בעולם המודרני. ההמלצה הגורפת של המקרוביוטיקה היא להימנע לחלוטין ממוצרי חלב.
חלב על פי היהדות
מוצרי החלב נזכרים פעמים רבות בתנ"ך ובמקורות השונים, ונראה כי החלב נצרך באזור המזרח התיכון לפחות ב-4,000 השנים האחרונות. בתלמוד ירושלמי נאמר כי החלב והגבינה מחזירים את האדם לחוליו ומפריעים בתהליך הריפוי. הרופא דאוד אלאנטאכי, בן המאה ה-16, תיאר את הגבינה כסם קר ורטוב הגורם להשמנה. הרב המקובל חיים ויטל, גם הוא בן המאה ה-16, תיאר שימוש בגבינת עז לחה לחבישת גידולים סרטניים. הרמב"ם המליץ על אכילת חלב וגבינה לשיפור הדם בגוף, ובמקומות רבים מוזכר שימוש בגבינה לריפוי הכשת נחשים ועקיצות עקרבים.
יהודי תימן השתמשו בחלב לטיפול בכאבי גרון, בלבן המופק מהחלב להורדת חום ולטיפול בשלשול, בחמאה מזוקקת (סמנה) למחלות דרכי הנשימה והעיכול ועוד. יהודי עיראק השתמשו בגבינה לשיפור כוח הגברא, ובאיראן, עיראק ואפגניסטן נעשה שימוש בכדורי גבינה יבשים כתרופה וכמזון לאחר טיפול בתולעים.
ליישם את הרפואות העתיקות
החלב מצטייר כמזון וכחומר מרפא בעל איכות קרה ולחה, עם קשר משמעותי לריאות. הנה כמה הצעות לשימוש המאפשר להפיק מהחלב את איכויות המרפא שלו, ולצמצם את נזקיו:
1. מומלץ להשתמש בחלב שחומם עד ל-100 מעלות, אך לא הורתח רתיחה חזקה.
2. כדאי לצרוך חלב בכמות קטנה, ולא בכל יום.
3. יש להימנע מצירופי מזון מורכבים, ובמיוחד להימנע משילוב חלב עם דגים, בשר, פירות, קמח או ביצים (למשל בעוגות).
4. יש להימנע משימוש במוצרי חלב קרים מהמקרר.
5. חלב איננו מומלץ לסובלים מהשמנה, ליחה, גידולים או רגישות ידועה לחלב.
6. חלב יכול להועיל למטופלים רזים הסובלים מיובש, דלדול רקמות, חוסר שקט, עצבנות ועיכול חזק יחסית.
7. מטופלים המתקשים להתמודד עם חלב ניגר יוכלו לעתים להפיק תועלת מחמאה מזוקקת או ממוצרי חלב מותסס כגון יוגורט.
8. אם אוכלים יוגורט, מומלץ למהול אותו במים חמים, לתבל אותו ולהוסיף מעט מלח.
9. מומלץ לשלב את מוצרי החלב עם תבלינים מחממים או מייבשים שיאזנו אותו, כמו הל, קינמון, חרדל, פלפל שחור, קצח, זעתר או כמון.
הישרדותו של האדם והתפתחותו התאפשרו לאורך ההיסטוריה בזכות יכולתו ללמוד מניסיון העבר ובמקביל לבדוק אפשרויות קיום חדשות. השימוש בחלב, בדומה לשאר משאבי המזון המצויים בסביבתנו, דורש שיקול דעת, התאמה למצב הרפואי האישי ולשיקולים האידיאולוגיים שבחרנו להתחשב בהם. אני עצמי אינני מסכים עם השלילה המוחלטת הרווחת כיום של החלב, כמו גם עם המלצות גורפות המצדדות בכך שהמוצר הזה בריא לכולם.
הכותב (Dip.Ac,CH) מטפל ברפואה סינית עתיקה , מתמחה בתזונה סינית ובשיטות טיפול מסורתיות בתזונה.
הקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית ייערך זו השנה השלישית בתיאטרון גבעתיים, בין התאריכים 2.3-27.2. לפרטים נוספים לחצו כאן .
לפנייה לכתב/ת 
