שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "המשקל גרם לי להרגיש פחות עירומה"
    את מישל וויליאמס אתם זוכרים בוודאי מסדרת הנעורים "דוסון קריק". לטקס האוסקר היא הגיעה כשחקנית בוגרת בזכות הופעתה החושפנית ב"בלו ולנטיין". לא שזה עזר לה להתגבר על החרדות. "יש לי משברים של אמונה", היא מודה בראיון

    למישל ויליאמס אולי לא היה הרבה סיכוי למנוע מנטלי פורטמן לזכות באוסקר על תפקידה ב"ברבור שחור", אבל דבר אחד בטוח: השיבוץ של וויליאמס, מלכת הסרטים העצמאיים, ברשימה היוקרתית של חמשת המועמדות הסופיות הוא פיצוי ותגמול הולמים על האומץ והכישרון שהשקיעה בסרט "בלו ולנטיין".

     

    צפו בטריילר של "בלו ולנטיין"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הסרט הזה גבה ממנה לא מעט מאמצים, וגם התערטלות גופנית ונפשית, כולל סצנות סקס נועזות ומאוד אמינות עם הפרטנר שלצידה, ריאן גוסלינג (באחת מהן גוסלינג אף מענג אותה במין אוראלי).

    "באחד הימים היינו במקלחת במשך שמונה-תשע שעות, ומאז יש לי רתיעה תמידית ממקלחות ארוכות", חשפה וויליאמס, כשפגשתי אותה בפסטיבל קאן האחרון, שם הוצג "בלו ולנטיין" במסגרת "מבט מסוים".

     

    "השמנתי לקראת חלק מהסצנות בהן נדרשתי להיות עירומה, אז כל המשקל הזה גרם לי להרגיש קצת פחות עירומה. אחד הדברים שאני אוהבת במשחק שהוא גורם לי להיות פחות מודעת עצמית מאשר בחיי הפרטיים, וזה עוזר לי בסצנות מסוג כזה. למזלי הייתה לי גם כימיה טובה עם ריאן, ושררו בינינו יחסי אמון".

     

    "בלו ולנטיין" עוסק בזוג נשוי, שחווה משבר. בעודם מנסים להציל את הקשר ולמנוע את כשלון הנישואים, הם מנסים לשחזר את ההתאהבות שלהם ואת הרגעים היפים שחוו. הדרך לאוסקר לא היתה ממש פשוטה. דרק סיאנפראנס, הבמאי והתסריטאי של "בלו ולנטיין", ניסה במשך 12 שנים עקשניות להרים את הפרויקט, ובסוף הנחישות הזאת השתלמה, והסרט אף הגיע לישראל בסוף השבוע.


    וויליאמס וגוסלינג. יחסים קרובים (צילומים: GettyImages Imagebank)

     

    "הייתי מעורבת בסרט הזה במשך שש שנים", מדווחת וויליאמס. "כשקיבלתי את התסריט, הייתי בסך הכל בת 22 או 23, ובפעם הראשונה שקראתי אותו, היה לתסריט משמעות גדולה עבורי. מאוד התחברתי לסיפור, והכל נראה לי מאוד אמיתי, למרות שלא בהכרח חוויתי בחיי את הדברים שעוברים על הגיבורים, ולא הייתי בגיל של הדמות שלי. התסריט מאוד ריגש אותי וחזרתי אליו שוב ושוב.

     

    "היו דברים שלא הבנתי אז, בגלל גילי הצעיר, והיו לי שאלות. כשקראתי אותו בגיל 28, זה היה לי ברור מאוד, ולא הבנתי איך פספסתי את הדברים בקריאות הראשונות. בעבודה על הסרט, ריאן ואני ממש עשינו דברים כמו זוג, כדי לייצור את האינטימיות ותחושת האמינות: עיצבנו יחד את הבית בו הוא צולם, חגגנו בו ימי הולדות, בישלנו יחד וערכנו ארוחות ערב וגם רבנו".

     

    נחשפת, רק בסרטים

    בשנים האחרונות וויליאמס נזהרת מתקשורת וחשיפה, לאור מותו של אבי בתה הית' לדגר ממנת יתר של תרופות מרשם ב-2008. בראיונות איתה היא נמנעת מלדבר על הפרשה הטרגית ועל האובדן, ושמחה רק לספר על בתה מתילדה. "היא אתי כל הזמן", מספרת וויליאמס. "מאוד חשוב לי האיזון בין הקריירה לחיי המשפחה שלי. אני שואלת שחקניות אחרות איך הן מתמודדות עם זה ואיך אפשר למצוא מרחב מספיק גדול כדי להעניק לבתך את המקסימום.


    וויליאמס ולדג'ר בזמנים יפים

     

    "החלום שלי הוא לעבוד יותר בקיץ, כשמתילדה לא נמצאת במסגרת חינוכית. בכל מקרה, אני מנסת להיות איתה כמה שיותר. קשה לחיות בלי איזון גם בשבילי וגם בשבילה. וכשאני לא עובדת יש לנו תקופה אינטנסיבית של ביחד".

     

    בספטמבר האחרון, וויליאמס חגגה 30 שנים לכינונה. "אני אוהבת יותר לחגוג את ימי ההולדת של בתי", היא מתוודה. "זה הרבה יותר מרגש. בסך הכל, אני מלאת ציפיות לקראת כניסתי לשנות השלושים בחיי. כולם מעודדים אותי לגבי הגיל ואומרים לי שהכל רק יכול להשתפר יותר".

     

    גלידה מונטנה

    ווליאמס נולדה במונטנה, וכבר בגיל 8 היא החלה להופיע בתיאטרון. בהמשך הגיעה לטלוויזיה (כולל תפקידי אורח ב"משמר המפרץ" ו"שפץ ביתך") ולקולנוע. בגיל 15, היא נקטה בצעד מפתיע כשפנתה לרשויות וביקשה להיפרד חוקית מהוריה (איתם היא נמצאת בקשר טוב היום). "האם לא כל נער מתבגר רוצה להיפרד מהוריו?", היא מצחקקת במבוכה.

     

    אבל לא כל אחד עושה מה שאת עשית.

     

    "אני יודעת. בכנות, אני בעצמי לא מבינה את הצעד הזה. פשוט רציתי לשחק והייתי נערה מרדנית, ואמי היתה נגד המשחק בגלל שהיא דאגנית ולא רצתה לאבד את בתה. היו תקופות שחייתי על הקצה. הכל קרה לי כל כך מהר: הפכתי לעצמאית, זכיתי להצלחה, וחייתי לבד שנה בלוס אנג'לס, זאת היתה שנה מאוד סוערת ופרועה, ועשיתי הרבה טעויות. הייתי צעירה ודי תמימה. אנשים קלטו את זה וניסו לנצל את זה". 


    וויליאמס והמעריצים. פתאום כוכבת

     

    ואז היא לוהקה לסדרה הפופולארית "דוסון קריק", והכל השתנה. "עברתי לצפון קרוליינה, וזה היה שינוי טוב - מקום מרוחק ויפה ולא מסוכן ופתייני כמו לוס אנג'לס. לא היו שם מועדונים ומקומות מסוכנים, ולא סמים ואלכוהול". וויליאמס גילמה בסדרה את ג'ן לינדלי, נערה ניו יורקית יפה, מתחבטת ופרובלמטית, שהוריה שיגרו אותה להתגורר בבית סבתה כדי הרחיק אותה מהשפעות שליליות.

     

    בפרק הסיום של הסדרה, שירדה ב-2003, הדמות שלה מתה ממחלת לב. "עבורי זה היה סוף מושלם", היא מספרת. "עברתי אז סוג של תהליך פרידה ואבל. רציתי שהסדרה כבר תגמר והייתי צריכה להוציא דברים מהסיסטם שלי כדי להרגיש חופשיה. ולכן זה בהחלט היה צירוף מעניין, שגם הסדרה מתה וגם הדמות שלי. אני לא מקושרת יותר לסדרה - התנתקתי די מהר, אז לי היה קל יותר להמשיך הלאה. אבל תמיד אהיה אסירת תודה על עשרות אלפי השעות שעבדתי בסדרה, זה משהו שנתן לי הרבה בטחון וניסיון בעבודה שלי".


    וויליאמס וגוסלינג ב"בלו ולנטיין"

     

    וויליאמס ניצלה את הכסף שהרוויחה מ"דוסון קריק" כדי לבחור בכיוון שהתאים לה - סרטים אמנותיים ועצמאיים.

    בין היתר ראינו אותה בשנים האחרונות ב"אני לא שם" על בוב דילן, "הר ברוקבק" שבו התאהבה בלדג'ר, "וונדי ולוסי" ו"אנשי התחנה". הסרט הגדול היחידי שהופיעה בו היא "שאטר איילנד" ("כשאתה עובד על סרט כזה גדול יש לך יותר זמן לעבוד על הסצנות") של מרטין סקורסזה.

     

    "זה נכון שיוצא לי להופיע בהרבה סרטים אמנותיים וכבדים. זה פשוט הטעם שלי. אבל הייתי שמחה להופיע במשהו קליל יותר", מכריזה ויליאמס.

     

    איך את בוחרת את הפרויקטים שלך?

     

    "קודם כל התסריט חשוב לי, אבל אני אוהבת שמביימים אותי. אני מעריכה את הקירבה שנוצרת ביני לבין הבמאי. יחסי האמון שנבנים עם אנשי הצוות מאד חשובים במהלך היצירה, ואני מרגישה בזכותם הרבה יותר נינוחה. בתור שחקן אתה נחשף בפני הרבה אנשים, ואם הם חברים שלך הכל הולך יותר בקלות".


    סיאנפראנס, וויליאמס וגוסלינג. חושבים אינדי

     

    וויליאמס מגלה שהיא נתקפת תמיד בחרדה לפני תחילת הצילומים. "זה נורא", היא מודה. "תמיד לפני שאני מתחילה לעבוד, יש לי משברים של אמונה ואני חושבת שאולי כדאי לי לוותר על הכל, שאני לא מתאימה, ואולי כדאי לי להפסיק עם המשחק. אבל ברגע שמתחילים לעבוד, הכל נעלם. זה כמו טיפוס על הר, כשאת מוצאת את השביל שיוביל אותך אל הפסגה".

     

    אז, תתארו לעצמכם מה היא הרגישה, כשהתבקשה לאחרונה להופיע בתפקיד מרילין מונרו בסרט "השבוע שלי עם מרילין". "הצביעה לבלונד הייתה הקטע היותר פשוט בסיפור", מסכמת וויליאמס.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים