דו"ח חיסול שחאדה: "כשל מודיעיני, הלקח נלמד"

כמעט תשע שנים חלפו מאז "המכה הקלה בכנף" שזעזעה את עזה, ואת המדינה - והיום (יום א') הוגשו מסקנות הוועדה שקובעת כי בחיסול סלאח שחאדה אירעו "כשלים מודיעיניים", שהביאו להרג של 13 חפים מפשע. דו"ח ועדת שטרסברג-כהן, הוגש היום (א') לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו נאמר כי תוצאות הפעולה ברצועה היו "בלתי מידתיות, אך הלקח מהן נלמד". הוועדה, שמונתה בלחץ עתירה לבג"ץ, אינה ממליצה עם זאת להעמיד לדין אישים ששירתו במערכת הביטחון.

בסיכול הממוקד ב-22 ביולי 2002 הוטלה על הבית בו שהה שחאדה פצצה במשקל טון אחד. כתוצאה מכך נהרגו שחאדה, פעיל חמאס זהאר נאצר וכן אשתו של שחאדה, ובתו ו-11 אנשים נוספים שאינם מעורבים בפעילות טרור. כמו-כן, נפצעו בהפצצה עשרות אזרחים.

ביתו של שחאדה, לאחר ההפצצה (צילום: AP)

בעקבות עתירה לבג"ץ, ובה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש ממשלת ישראל, הסכימה המדינה למינוי ועדת בדיקה. ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, מינה ב-2008 את אלוף (מיל') יצחק איתן ויצחק דר כחבריה, והעמיד בראשה את תת-אלוף במיל', עו"ד צבי ענבר. בעקבות פטירתו של עו"ד ענבר, מינה ראש הממשלה נתניהו את שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן ליו"ר הוועדה.

"הרג החפים מפשע לא נבע מאדישות"

הוועדה הסבירה כי "הפגיעה המונעת בשחאדה התחייבה מהתגברות והסלמת פעילות ארגוני הטרור מאז שנת 2000, באופן שהמצב שנוצר היה מצב של מלחמה ממש, שהוגדר כ"עימות מזוין". שחאדה, אחד מבכירי החמאס, היה הכוח

המניע, הרעיוני והמבצעי של הארגון, תוך מעורבות ישירה בתכנון ובביצוע של פעולות טרור רצחניות".

"הסיכון שהיה צפוי מפעילות שחאדה לאוכלוסיית ישראל, לחיי אזרחיה ולכל הנמצאים בתוכה ובשטחים שבשליטתה, היה ודאי, מיידי ומשמעותי", כתבה הוועדה, ולכן הפגיעה בו היתה "לגיטימית". אך, יחד עם זאת, את התוצאות הקשות של אותה הפצצה מכנה הוועדה "בלתי מידתיות". "תוצאת הלוואי הקשה מהפגיעה בשחאדה, בה קופחו חייהם של אזרחים חפים מפשע, מרביתם ילדים ונשים, ונפצעו רבים אחרים, התבררה בדיעבד כבלתי מידתית בנסיבות המקרה הנידון", פירטה ועדת שטרסברג-כהן. 

לדברי הוועדה, גם העריכו בכירי הדרגים המעורבים בתכנון ובביצוע המבצע. "הם אמרו כי אילו צפו בזמן אמת את היקף וחומרת המבצע שאירעו בפועל, לא היתה הפעולה מתבצעת. תוצאת הלוואי האמורה היתה בלתי מכוונת, בלתי רצונית ובלתי צפויה", עם זאת, הוועדה לא מאשימה את האחראים לחיסול, כמפקד חיל האוויר דאז דן חלוץ, שכינה את ההפצצה "רעד קל בכנף", בזלזול בחיי אדם. "התוצאה הזו לא נבעה מזלזול בחיי אדם או מאדישות להם", מובהר בדו"ח.  

מקום החיסול. "המעורבים גילו רגישות" (צילום: רויטרס) 

עוד קובעת ועדת שטרסברג-כהן כי " כל המעורבים במבצע גילו לאורך כל הדרך מודעות ורגישות לנושא סיכון הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים ולחובה למנוע פגיעה בהם או להקטינה ככל שניתן, באופן שתהיה מידתית. למרות כל אלה, נוצר פער בין הצפי לבין התוצאות בפועל. הסיבה המרכזית לפער זה היא מידע מודיעיני חסר, בלתי ממוקד ובלתי אחיד בדבר איושם של המבנים הסמוכים לבית שחאדה, בהם מצאו את מותם רוב ההרוגים".

הוועדה מנתה מספר סיבות לכשלים המודיעיניים, ביניהם "היווצרותם של תנאים אופטימליים של זמן ומקום לפגיעה בו", אך קובעת כי סיבות אלו "יכולות להסביר את הכשל, אבל לא להצדיקו". אחרי בחינת הפעולה, שללה הוועדה "באופן חד-משמעי" חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי מי מהמעורבים במבצע, החליטה לא להמליץ על מסקנות אישיות נגד אותם אישים ובחרה להתמקד בהמלצות במישור המערכתי.

"העברת מידע לדרג המדיני מסודרת יותר"

"מקבלי ההחלטות צפו פגיעה מידתית באזרחים בלתי מעורבים. הפער בין צפי זה לבין הפגיעה בפועל לא נבע מזלזול בחיי אדם או מאדישות להם. הוא נבע מהערכות שגויות ומשיקול דעת מוטעה שנבעו מכשל מודיעיני ומתובנות שונות של משמעותו", הסבירה הוועדה את החלטתה, ושמה דגש גם על הלקחים שנלמדו מאותו סיכול ממוקד.

"לאחר המבצע, בוצעו תחקירים על ידי כוחות הביטחון על זרועותיהם", נכתב בדו"ח. "הדרג המדיני הפיק גם הוא לקחים מן המבצע ותוצאותיו. העברת המידע המודיעיני אליו נעשית כיום בהליך מסודר יותר, תוך גישה ביקורתית יותר להחלטות הדרג הביטחוני. ניתנת הדעת לייזום פגישות עם ראשי כוחות הביטחון ולהצגת שאלות הבהרה ככל הנדרש, על מנת לקבל החלטה עצמאית ומושכלת, כמתחייב במיוחד משיקולים של מדיניות פנים וחוץ בהקשר לפגיעות נלוות באזרחים חפים מפשע".

לסיכום, קובעת ועדת הבדיקה לחיסול שחאדה כי חובתה של מדינת ישראל לשמור על שלומם, ביטחונם וחייהם של אזרחי ישראל, חייליה וכל הבאים בשעריה. מכוח חובה זו, עליה לנקוט בכל אמצעי לגיטימי העומד לרשותה, על מנת למגר או למזער את הטרור המכה בה. עם זאת, עלייה לאזן בין חובה זו לבין חובתה להימנע מפגיעה בחפים מפשע. "איזון זה מתחייב מעקרונות היסוד הנורמטיביים, מערכיים מוסריים של המדינה ומעקרונות המשפט הבינלאומי", היא מסכמת.