קונספטואליות בת זמננו

מאז אמצע שנות השמונים, סימפסון עוסקת בנושאים פוליטיים, בגזענות ובשוביניזם דרך שימוש בדימוי וטקסט זה לצד זה. סימפסון, האמנית האפרו-אמריקאית הראשונה שהשתתפה בביאנלה בוונציה (1990), יוצרת גם עבודות וידאו בשנים האחרונות ואף שיתפה פעולה עם אמנית מצוינת אחרת, וואנגצ'י מוטו. עבודות מוקדמות שלה הסעירו אותי כתלמיד אמנות צעיר, היום, כמעט 20 שנים אחר כך, אנו מציגים באותה תערוכה בגלריה הנדרשוט.

האמנית האפרו-אמריקאית הראשונה שהשתתפה בביאנלה בוונציה. עבודה של סימפסון

ילידת לבנון, לאחרונה יצגה את ארצות הברית, יחד עם עוד שלוש אמניות ממוצא ערבי, בביאנלה בקהיר, ממש רגע לפני ההפיכה. רישומי הטקסט הקונספטאלים-סיזיפיים שלה, כמו שכתוב מגילת העצמאות באנגלית וערבית, בעבודה שנקראת "אמריקה", יחד עם יוזמות אוצרותיות קונספטואליות בעלות גוון פוליטי-פואטי אחרות, מסקרנות, בועטות ומענגות בו זמנית.

מאז שנות השבעים רובינסון גרה בטרייבקה, ממנה היא יוצאת מדי פעם למזרח הרחוק לצלם בנאמנות וללא אגו. מאותו לופט בו היא חיה ועובדת היא גם יוצאת ללמד בסקול אוף ויזיאל ארט ובפראת, זה שנים רבות. למרות שלא זכתה לתארים גבוהים וייצוג של גלריה מסחרית, היא דוגמא לצלמת נהדרת, חכמה ומסקרנת, שטיפחה ומטפחת דורות של צלמים. עבודות שלה נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים ומספר לא מבוטל של ספרים.

מטפחת דורות של צלמים. עבודה של רובינסון

בפרויקט האחרון שלו בפרטיסיפנט אינק, חלל תצוגה שלא למטרות רווח, בלואר איסט סייד, פוגל מקרין צילומי תקריב של טבעות נישואין של נשות משפחתו על כל קירות הגלריה. הקרנות התקריב האלו מרשימות לנוכח הקנבסים המתוחים, בכניסה לחלל, המתארים חלופת מכתבים בין אהובים שנפרדו. בין עבודות הוידאו הקונספטואליות שלו, פוגל ביים גם סרט וידאו לאנתוני אנד ת'ה ג'ונסונז, בהנהגת אנטוני הגארתי, מוזיקאי המשתף פעולה עם אמנים ומוזיקאים שונים (ביניהם ביורק ובוי ג'ורג'). שיתופים אלו, באופן עקבי, מניבים רגעים מוזיקליים וטקסטים מהורהרים, מרגשים ומרשימים ביותר .

טבעות נישואין של נשות משפחתו. עבודה של גלן פוגל

כתבת רוק, מתרגמת, ואשת מודיעין בעברה הרחוק. מאז שנות השמונים היא אמנית ומבקרת אמנות פעילה. הרעיון כמעט תמיד מכתיב את המדיה בה היא משתמשת. בגיל 76, בביאנלה האחרונה במוזיאון הוויטני, אוגריידי הציגה סדרת עבודות זוגיות בהן מופעים זה לצד זה מייקל ג'קסון ושארל בודלר (משורר צרפתי בן המאה ה–19). הצילומים נבחרו בין מאות דימויים שנמצאו אונליין, מותחים קוי דמיון בין השניים, מצביעים על כשרון והרס עצמי נדירים. דרכם היא שואלת על מקום, תפקיד ויצוג, של אמנות, תרבות, פופ ומדיה בחיינו.

כשרון והרס עצמי נדירים. עבודה של אוגריידי

אמנית בינתחומית, צלמת, כותבת, מבקרת ומרצה לאמנות. בשנת 1997 החלה גארווד בתיעוד אגם אוונס, בעיר הולדתה הדונפילד, ניו ג'רזי. בפרויקט הצילום המרשים הזה, ובעזרת מצלמות שונות היא חוזרת שוב ושוב, במהלך השנים, לאותו המקום, מתעדת, רושמת את שינוי העונות, הזמנים והימים. בסיזיפיות פואטית גארווד חוקרת, משקפת ומתעדת זמן ומציאות משתנים, עבר והווה, תנועה ותשוקה.

רושמת את שינוי העונות, הזמנים והימים. עבודה של גארווד

אמן צרפתי קונספטואלי. סדרת האקווריומים שלו (מוצגת בימים אלו בגלריה מריאן גודמן), ממשיכה את הריח המלנכולי המדויק בעבודות שלו לאורך השנים. באקווריומים, שבמבט ראשון נראים כנטולי חיים, הוויג מסדר ובוחר בקפדנות אובייקטים, צמחים ודגים בודדים, יוצר קומפוזיציות המעוררות תחושות מעורבות. כבמאי תיאטרון אבסורד, הוויג מצליח תמיד להגיד כל כך הרבה בכל כך מעט.

מיצבי הצילום שלו כוללים בדרך כלל עשרות, לפעמים מאות, תמונות מבוימות, יומיומיות, פרטיות ואינטימיות. בין אם אלה אלבומי תמונות המונחים על ספסל או מאות צילומי פורטרט מסודרים על קיר כטפט של אנונימיים, הם תמיד מעוררים תחושה שבין זכרון להחמצה. החיבור בין פורנו לפואטיות, בין מקרי למסודר, בין זכרון להזכרות, אצל קלארי, תמיד פוגע!

פסל נדיר עם מיומנויות גבוהות ביותר של נגר. קייפ בונה מיצבים פואטיים מאובייקטים מוכרים כמו דלתות, חלונות וארונות בלומים, בחלקם הוא משלב עבודות צילום. האיכות הביצועית והצבעוניות, לצד ההצבה המינימליסטית וההתיחסות לאקטואליה והיסטוריה, מרתקת תמיד.