שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הוא יודע מדוע ולמה, לובשת הזברה פיג'מה

    יצירותיו של ע. הלל לילדים הפכו לקלאסיקות ודורות רבים גדלו על שיריו וסיפוריו. מי שכתב גם שירה למבוגרים ותכנן את מיטב הגנים הציבוריים של תל אביב, אהב את הטבע וכתב עליו בראייה מקורית. מסע בעקבות חייו ופועלו

    הלל עומר, הידוע בשם העט ע. הלל, היה אחד היוצרים הפוריים והמעניינים ביותר בספרות והשירה העברית. הלל, שנולד בקיבוץ משמר העמק ב-1926, הותיר אחריו קורפוס נרחב של יצירה למבוגרים ולילדים. כיום זכורים במיוחד שיריו וסיפורים לפעוטות, ביניהם "דודי שמחה", "למה לובשת הזברה פיג'מה?' ו"מה עושים העצים". אך להלל שמור גם מקום מכובד כמשורר ישראלי משמעותי.

     

     

    אביו של הלל, המוזיקאי בנימין ("חתולי"), שכתב בעיקר מילים ולחנים לילדים, היווה מקור השראה והערצה עבורו, כך טוענת עינת אמיתי, החוקרת את תרבות הילדים בקיבוצים. "אני חושבת שהלל היה מושפע ממנו מאוד ולמרות ששאיפתו היתה להתפרסם כמשורר למבוגרים, ההצלחה האירה לו פנים דווקא בספרות הילדים, והוא נשאר שם בשמחה".


    ע. הלל. קורפוס נרחב לילדים וגם למבוגרים

     

    ואכן, יצירותיו של הלל לילדים הפכו לקלאסיקות ודורות רבים גדלו על שיריו וסיפוריו, אותם החל לפרסם משנות השישים של המאה הקודמת. אחת הדמויות המוכרות ביותר של ע. הלל היא הדוד שמחה, שהופיעה בספר "כשהדוד שמחה שר", אשר ראה אור ב- 1960. הדוד האהוב והמפוזר הופיע בשני ספרים נוספים, "דודי שמחה" (1964) ו"קול דודי שמחה" (1976). אך אמיתי חושפת כי הפרסום הראשון של דודי שמחה היה ב"משמר לילדים", עובדה המחזקת את הקשר של היוצר עם התרבות לילדים בקיבוצים.


    סלב לילדים משנות השישים: "דודי שמחה" (עטיפת הספר)

     

    קרוב לעשרים ספרי ילדים פרסם הלל בחייו, ובשנה שעברה ראה אור שירו הידוע "יוסי, ילד שלי מוצלח" כספר עצמאי עם איורים מחודשים (עם עובד). שיריו ופזמוניו מלווים את ילדי הגן מזה שנים רבות, הן בספרים הן על גבי תקליטים כשירים מולחנים, וביצירותיו ניתן לזהות שימת דגש על שאילת שאלות, שירי איגיון והתמקדות בעולם החי.

     

    בולבול תגיד לי למה

    "נושא הטבע חזק מאוד אצל כל משוררי הדור ההוא ונחשב לכפרי ושורשי מאוד," מסבירה אמיתי. "במקביל לפרסומיו של ע. הלל ראו אור גם ספריו הראשונים של עודד בורלא. לדעתי, שני הסופרים הללו בחרו לנצל את הכתיבה כדי לפרוט לפרטים את הטבע והחיות, ותוך כדי כך גם להשתעשע ולהאניש את הדמויות. על המדף שלנו בגן בקיבוץ הם תפסו את אותה נישה של 'חיות ושטויות (חכמות!)'. הלל הוא יוצר מאוד מגוון וכמו בורלא, גם קורץ למבוגר המקריא. מן שנינות שמתאימה גם לקורא וגם למקריא".

     

    עורכת ספרי הילדים והנוער עדנה קרמר, מוסיפה בהקשר זה כי "שאילת שאלות היא דרך לבטא את התהייה הילדית על העולם הסובב (מה עושים העצים, בולבול תגיד לי למה), או השתאות מגילויים בטבע. בתוכה בולטת הסקרנות לבעלי חיים שילדים מרגישים קרבה רבה אליהם, וניתן לראות כי רבים משירי השאלות קשורים לבעלי חיים: הדוכיפת, השועל והחסידה, העטלף, הבולבול. טבעי הדבר שילדים מתחברים ליצירות שנותנות ביטוי לעולמם.


    בעלי חיים וחיבור אל הטבע בסיפורי ע. הלל (עטיפת הספר) 

     

    "מבחינת התבנית - שאילת שאלות היא יסוד דינאמי ודרמטי: מעורר, מושך, מחיה, יוצר אווירה משחקית. תבנית השאלות משעשעת את הילד ומתאימה לדינאמיות שלו ולמקצב הפנימי. היא מתאימה גם לביצוע בקריאה קולית שמקובלת בהגשת שירה לילדים, תבנית שמותאמת להאזנה, בדומה לתבניות בסיפור עממי שפונה למאזינים".

     

    בנוגע להשפעתו של ע.הלל על ספרות הילדים הישראלית טוענת קרמר: "הסופרים לילדים שקדמו לו לא היו ילידי הארץ. הלל הוא צבר, בן קיבוץ, חי את השפה העברית (הוא הגדיר את אביו כ"משוגע גדול לשפה העברית"), את טבע הארץ ונופיה וחי קרוב לחי ולצומח.

     

    "הוא הביא משב רענן לספרות הילדים עם יצירות שופעות הומור ששואבות מהוויית חיים זו - ילדות ישראלית, אהבה לילד, לחי, לצומח ולנוף. כמו כן, רענן וחידש בסגנון מקורי שפרץ את התבניות המקובלות של משקל וחריזה, שמשלב פיוט עם שובבות וקונדסות, משחקי לשון ומצלול ונונסנס. הלל תיבל שפה גבוהה בשפת ילדים ובסלנג, וכתב ספרות איכותית לילד מתוך כבוד אליו".

     

    פרט ליצירותיו לילדים, ע. הלל פרסם מספר ספרי שירה, שהראשון ביניהם, "ארץ הצהריים" (ספרית פועלים), ראה אור ב-1950. במהלך עשור זה, שקד הלל על לימודי אדריכלות בצרפת ועם חזרתו לארץ עסק באדריכלות נוף וגן, ערך את הירחון "גן נוף".

     

    הוא שימש כראש מחלקת הגנים בעיריית ירושלים ותכנן את "גן המנורה", שכונות מגורים בערים וקיבוצים, פארק צ'ארלס קלור בחוף הים של תל-אביב, שכונת כפיר בכפר שלם ועוד. עבודותיו בתחום האדריכלות - אותן ביצע במקביל לפעילותו הספרותית - זיכו אותו בפרסים, וכתיבתו המקצועית אופיינה אף היא במקוריות וחדשנות.

     

    שירתו של ע. הלל, אותה החל לפרסם כבר בשנות הארבעים (שיריו הראשונים ראו אור בעיתון "משמר"), מציגה את אותה התפעמות מיופייה של ארץ ישראל, על נופיה והווייתה. הסופר והפובליציסט חנוך ברטוב, שהיה מחבריו הקרובים, טוען כי "הלל היה איש מקורי ובעל ראיה ראשונית על דברים. וכפי שאמנותו כאדריכל היתה חדשנית, גם בשירתו היתה ראשוניות ומקוריות גמורה".


    סיפורי "יוסי ילד שלי מוצלח", אוירו והולחנו עם השנים (עטיפת הספר)

     

    "בשירה שלו לילדים ומבוגרים הוא לא השתייך למה שהיה בשעתו הזרם המרכזי: אלתרמן, שלונסקי, גולדברג - שירה שהיתה בעיקרה חרוזה, עם מקצבים מהודקים. שירתו פרצה את המוסכמות וניתן לומר שהיה משורר ארץ ישראל האמיתית, כפי שחווה אותה בקיבוץ משמר העמק בו נולד וגדל. בנעוריו, היה הלל הרועה, במובן זה שהוביל ולא הובל, זאת מכיוון שראה את הדברים בראיה מקורית.

     

    "מי סרג את הכלב הזה?"

    "הוא היה חבר יקר ואהוב שלי," מוסיף ברטוב. "הלל נולד תשעה ימים לפני, ועל זה לא סלחתי לו אף פעם. היה איש מקסים, חובב טבע ואוהב את הארץ בכל נימי נפשו. אני מתגעגע אליו מאוד." ברטוב נזכר בהתרגשות באירוע סתמי לכאורה, אך שיש בו כדי לעמוד על טיבו של הלל: "הלכנו פעם לטייל בשכונה בתל אביב ועבר פודל קטן ושחור. הלל הביט ושאל: 'מי סרג את הכלב הזה?' כך הוא היה, בעל ראיה מפתיעה ונהדרת שבאה לידי ביטוי גם בשירתו".

     

    מאמרים רבים נכתבו על שירתו של ע. הלל לילדים ולמבוגרים. כשלוש שנים לפני מותו קיבץ את זיכרונותיו

    מהקיבוץ בו גדל בספר "תכלת וקוצים" שיצא במספר מהדורות ונחשב ליצירה עדינה, רגישה ויוצאת-דופן בכנות ובדיוק של התיאורים. הלל אף זכה בפרסים ספרותיים: פרס יעקב פיכמן, פרס זאב לספרות ילדים ונוער, ובעיטור כבוד על שם אנדרסן בשנת מותו, 1990.

     

    אין זה מובן מאליו שיצירותיו של ע. הלל שרדו את מבחן הזמן ועודן רלוונטיות לחיינו. קריאה עכשווית בשירתו למבוגרים, סיפוריו ושיריו לילדים וקטעי הפרוזה האוטוביוגרפית שלו, מפתיעה בעצמת החיות של התיאורים, השפה העשירה והמוזיקליות הנהדרת. "יצירותיו עומדות במבחן הזמן בזכות ההומור והעליצות והיכולת שלו לעורר סקרנות ודמיון בנושאים ובדמויות שהוא מעלה, יחד עם קיום רבדים שמעל לסיפור כפשוטו", חותמת קרמר. "ובעיקר, היכולת להתקיים ברעננות בעולם הילד - שובבות, תהיות, אהבה לחי, מתן לגיטימציה להנאה לשמה (כמו לצחוק על הדוד שמחה ולהשתטות איתו), ובזכות היכולת השירית המיוחדת לו שמדברת כל כך לילדים וגם למבוגרים בכל תקופה שהיא".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים