הנסיך וחביבת הקהל

את הדלת ב'מקום של ג'אנה', הממוקמת בפלורנטין, תל אביב, פותחים בהושטה מיומנת של הכרס קדימה. אין בארץ כמארות יווניות רבות; יש מועדוני לילה, אבל לא בית מרזח. תושבי המקום, רובם ככולם מעל גיל ארבעים, שכאמור מצטיינים בבטן מפוארת, משליכים את הטלפון הנייד, קופסת ה'מלבורו', והמפתחות של האוטו על השולחן, תוך שהם מברכים את בעלת המקום. ג'אנה היא אמנם כבר סבתא, אבל מחזיקה את המקום ביד רמה. ליד הבר עומד בעלה עמוס, שיש לו חזות מאיימת ובטן מרשימה, אבל ג'אנה היא זאת שמנופפת אצבע מאיימת על קליינטים מעצבנים.

ניסו וחיימיקו

כל יום שישי בחמש אחר הצהרים מכוון קלידן המקום את המחשב שמשמיע פלייבקים, ופני קינן, זמרת הבית, שהייתה שדרנית ברדיו הפיראטי 'רדיו גל', מתיישבת ליד הלקוחות, מניחה את הסיגריות והטלפון הנייד על השולחן, בעוד ג'אנה מגישה לה כוס יין לבן. ואז היא מתחילה לשיר, והקמטים על פני האנשים מפשירים. פני, ילידת פלורנטין, שמסרבת להסגיר את גילה האמיתי, חיכתה שנים רבות עד שהילדים יגדלו כדי שסוף סוף תוכל לשיר. ליד שמה, בלוח על הקיר, נכתב: חביבת הקהל.

בקצה השני של הכמארה, יושב צפוף בין הלקוחות, דורון, המכונה נסיך הזמר היווני. הוא מצטרף בקולו החם והעמוק לפני, והם שרים בדואט. מכאן ואילך הם מתחלקים ביניהם במיומנות במלאכת שירה. במקום חמים ואינטימי כזה לא צריך במה; אפשר לדבר בטלפון הנייד עד שנגמר קטע הפתיחה של השיר ואז להחליף למיקרופון.

האורחים, שרופי המוזיקה היוונית בישראל, שמתקבצים סביב תחנות פיראטיות ועטים על כרטיסי טיסה למועדוני יוון, מגלגלים על הלשון שמות זמרי יוון, כמו פיצה פאפאדופולוס, יניס פריוס, סטליוס רובוס ונוטיס ספאניאקיס. כמה מן האורחים הם הילדים של הסלוניקאים האגדיים שיסדו את השכונה. גם עכשיו, אחרי שנפוצו לכל עבר, כבר שבע שנים, מאז שנפתח המקום, הם חוזרים לכאן בצייתנות, כדי לקבל את השבת.

ג'אנה מבשלת אוכל יווני מצוין; חמין, קציצות כרישה ומזאטים מעולים, המלווים את האוזו והבירות. עד לפני עשרים שנה מקומות כאלו היו משמשים תפאורה ל"תמונות היפואיות" של מנחם תלמי. חיימיקו וניסו, השמות הנפוצים אצל ג'אנה, רק מגבירים את האמינות.

העיקרון החרדי

אבל אנשי הכת היוונית בישראל הם משפחה גדולה ומאוחדת. כשבעל טברנה באילת יוצא לחופש, הוא לא רוקד בדיסקוטק חלילה, אלא מגיע לג'אנה להתארח. וכך בכל שבוע אפשר תמיד למצוא נציגים מטברנה אחרת ברחבי הארץ, עיקרון שתואם את הביקורים הדדיים של משפחות חרדיות בשבת.

ג'אנה נוהגת לצלם את אורחיה, לגזור את התמונות, ולהדביק אותם בקולאז'ים ענקים על הקיר. בניגוד למסעדות שבהם נוהג בעל המקום לתלות את תמונתו עם גדולי עולם, כמו מיקי ברקוביץ, ז'אן קלוד ואן דם, או פארה פוסט, תלתה פני ליד הבר תמונות ישנות של הוריה, לצד פוסטר של זמר בשם יוסי לוי, המכונה ה"זמיר", ששר פעם בשבוע במזרחית. משמעת הברזל שלה בעלת המקום פועלת גם כשאנשים רוקדים בין השולחנות. אצל ג'אנה אף אחד לא שובר צלחות על הרצפה; לכל היותר, היא מרשה לאורחיה הוא לזרוק פרחים.

בשמונה וחצי, כשמסך עשן של הסיגריות מטשטש את הראיה, ג'אנה מגישה חלבה מלבי וריבת גזר יחד עם הקפה, וזה סימן שצריך ללכת הביתה. המקום של ג'אנה פתוח כל יום החל משבע בערב, בשעה עשר מגיע הזמר התורן, וביום שישי יש קבלת שבת עד 20:30.

"המקום של ג'אנה", רחוב אברבאנל 64 ,פלורנטין, תל אביב.