עובדי הרווחה הפגינו בב"ש: "זה הזמן להתעורר"

מדינה ללא רווחה. העובדים הסוציאליים פתחו הבוקר (יום א') בשביתה ללא הגבלת זמן. העובדים, הדורשים שיפור משמעותי בתנאי שכרם - נטשו את לשכותיהם ברשויות המקומיות, בבתי החולים, בביטוח הלאומי ובמקומות נוספים. כחלק מצעדי המחאה, מתקיימת בבאר-שבע צעדה בה משתתפים כ-400 עובדים סוציאליים. ynet העביר בשידור חי את ההפגנה.

העובדים הסוציאליים צעדו מרחבת מרכז המורים לעצרת שמתקיימת מול בניין קריית הממשלה בבאר-שבע. שמחה קאמרי סיפרה ל-ynet כי "אני אחרי 25 שנות ותק עם 30 שנה במקצוע, עם תואר שני ומרוויחה 7,500 שקל. אני מקווה שהמדינה תתעורר, שהממשלה תתעורר, הגיע הזמן. שר האוצר, תסתכל על כל העובדים הסוציאליים שנמצאים פה, על הסטודנטים - אנחנו על קו החזית. אנחנו העיניים של דור העתיד, של האוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה".

מנהלת השירות הסוציאלי במרכז לבריאות הנפש, ענת שלו, סיפרה: "אני מרוויחה שמונה ברוטו, יש לי ותק של 20 שנה. אני מנהלת שירות סוציאלי, קיבלתי שני פרסים גדולים ואני תמיד צריכה להשלים את הפרנסה שלי. כולנו לומדות 9 שנים אחרי סיום השכלה תיכונית - זה יותר מרופא. כולן מקבלות באזור 5,000 שקל וצריכות השלמת הכנסה".

"כשכל העובדים שובתים זה כוח" (צילום: הרצל יוסף) 

לדבריה, "במדינה של היום הגיע הזמן לראות את משכורת העובדת הסוציאלית כסימפטום של חברה. לא יכול להיות שנקבל שכר מינימום ונעבוד כל-כך קשה 24 שעות ביממה. כשאני מגיעה הביתה אני לא מכבה את הטלפון. זאת עבודה ללא הפסקה ואני תמיד צריכה להשלים הכנסה". יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, "אתם לא צריכים כל מיני מנהלים עמותות שיגזרו לעצמם קופונים על הגב שלכם".

"המרכז שלנו נראה כמו חדר מיון"

ציפי בן-חמו, עובדת סוציאלית בתחום נוער בסיכון, אמרה ל-ynet כי אין ספק שרבים ייפגעו מהשביתה. "כל בוקר, המרכז שלנו נראה כמו חדר מיון: נערות מוכות, נפגעות תקיפה מינית, בני נוער שנזרקו לרחוב. אנחנו צריכים למצוא להם פיתרון. כל יום וכל לילה נדרשות התערבויות".

לדבריה, היא בטוחה שההפגנה היום, ואלה שיתקיימו בהמשך, יצליחו להעביר את המסר שעובדים סוציאליים מצילים חיים. "כשכל העובדים שובתים זה כוח.

 אני מקווה שהמדינה לא תרצה לראות עוד הפגנות, אלא תעדיף לראות את העובדים הסוציאליים עושים את עבודתם נאמנה. השכר שמקבלים עובדים הסוציאליים אצלנו נע בין 3,000-4,000 שקלים".

לבנת טורג'מן, העובדת כרכזת נוער בדימונה, עובדת במשרה חלקית ומרוויחה 4,400 שקלים: "בשכר שלי יש תוספת לשכר דירה, שכן אני גרה בעיירת פיתוח - דימונה, ומקבלת תוספת של כ-700 שקלים. אם הייתי גרה בכל עיר אחרת לא הייתי מקבלת דבר. השכר שלנו מראה יותר מהכול מה חושבים על המקצוע ומה הוא שווה. אני חושבת שהאוצר לא באמת יודע מה זה להציל חיים".

עבודה מסביב לשעון

גם אנה ביזרוב, פקידת סעד לחוק נוער באחת הערים בדרום, חשפה את תלוש השכר שלה. היא עובדת במקום כבר 20 שנה ומרוויחה כ-5,500 שקלים בחודש: "המשכורת שלי עלובה. כפקידת סעד אין לי שעות עבודה ואין לי זמן פנוי לעצמי. אני מסיימת את יום העבודה ב-16:00, הולכת הביתה וממשיכה לעבוד מהבית. לא משלמים לנו על כוננות, הפסקנו לצאת בלילות".

היא סיפרה גם על חשיבות המקצוע והציגה דוגמה לעבודה בשעות לא שיגרתיות. "לפני כמה חודשים התקשרו מהמשטרה וסיפרו שמצאו ילד בן 6 חבול ברחוב כשהוא לא מסוגל לדבר. זה רק מקרה חירום אחד לדוגמה. אנחנו חיכינו שעות ולא הצלחנו למצוא את ההורים שלו. בשעת לילה מאוחרת הסתבר שאביו הכה אותו, כי הוא רצה לזרוק את התינוק שלו ושל חברתו מהחלון. אני מקווה שאולי הגיע הזמן שישמעו את קולנו ויתייחסו אלינו כמו שצריך. אם היו רואים את התנאים ועם מה אנו מתעסקים - היו מתייחסים אלינו אחרת".

השביתה עצמה גורמת להרבה חששות בקרב העובדים הסוציאליים: "כל אוכלוסיית המטופלים שלנו מופקרת. הרבה ילדים ונוער בסיכון, לא יהיה להם איש שיוכל לסייע להם. נעשו הרבה ניסיונות להגיע להבנות, אך כעת כלו כל הקיצים".

באיגוד העובדים הסוציאליים מזהירים כי "השביתה עלולה לפגוע ברבע מאזרחי המדינה, הנזקקים לשירותי רווחה בלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, שירות המבחן ובבתי החולים". במשרד האוצר אמרו מנגד: "לצערנו פנייתינו לנציגי העובדים

 הסוציאליים לשבת הערב במטרה להמשיך את המשא ומתן - לא נענתה. אנו שבים וקוראים להם לחזור לשולחן המשא ומתן ולא לשבות".

ביום שישי נכשל ניסיון אחרון לקידום משא ומתן בין שני הצדדים, בשיתופם של שר האוצר יובל שטייניץ ושר הרווחה משה כחלון. הפערים בין הצדדים עדיין גדולים: העובדים הסוציאליים דורשים תוספות שכר של כ-30%, לאחר שלא קיבלו תוספות במשך 17 שנים. בתגובה אמרו באוצר שהם כן נהנו במשך השנים הללו מתוספות הדומות ליתר עובדי המגזר הציבורי.