גם אני וחברותיי רוצות גבר טוב של פעם
חברותיי ואני כן מחפשות אולד-פאשן, אנחנו כן נשיות. אנחנו מודות, אנחנו צריכות אותך, חזק, החלטי, מושיע, הגיוני, המנהיג של הבית, השומר הלילי, משכים הקום ובעל העצה
חברותיי ואני כן מחפשות אולד-פאשן, אנחנו כן נשים נשיות. אנחנו מודות, אנחנו צריכות אותך, החזק, ההחלטי, המושיע, הרציונלי, ההגיוני, המנהיג של הבית, השומר הלילי, משכים הקום ובעל העצה.
חברותיי ואני לא רוצות עצמאות שכוללת בדידות בחיינו, אנחנו פשוט רוצות לקום בבוקר לעבודה שמכבדת את עצמה. מה לעשות שבמאה הנוכחית כל אחת צריכה להיות מינימום מהנדסת/רופאה/עו"ד.
כל התחרותיות הזאת בין גברים לנשים שאופפת אותנו בשנים האחרונות, מי יותר טוב, יותר חכם, שנון, מצחיק, בעל ידע, מעניין, חברותי והרשימה עוד רבה - די כבר, באמת תנו לנו לנוח, אתם באמת חושבים שתואר ראשון ושני הם משאת נפשנו? זה כורח המציאות היומיומית, מקום העבודה, החברה שבה אנחנו חיים.
כמה אפשר לספוג, נמאס לנו מכל התחרותיות הזאת. חברותיי ואני מתות לאיזה גבר רומנטי, שיודע לפנק ולהעניק. אנחנו רק מחכות שיבוא האחד ויחשוף איזו אמת מעצמו, אמת לגבי מה הוא באמת מרגיש כלפינו, כדי שנפרוץ וניתן לו את הכל, נאמר הכל בחזרה ונעניק לו את הכל. וכשאני אומרת הכל, אני מתכוונת להכל. לא הצצה חטופה לזוית מחיינו, אלא שחקן ראשי בכל ההצגה, לא חיוכים קטנים ומאופקים, אלא הצפה של אושר בכל שעות היממה, לא אי ודאות וחוסר ביטחון, אלא נתינה אמיתית ומוחלטת.
"ועזב איש את בית אביו ואימו ודבק באשתו" - הרבה פעמים אני חושבת על המשפט הזה. איך פעם, גבר אמיתי היה פוגש בחורה אמיתית וזה לא משנה איך הכירו, במועדון, ע"י חברים או משפחה, ברחוב. הם היו מתראים במשך חודשים בודדים, הגבר היה מבין שמדובר בבחורה טובה, בעלת ערכים, הנושאת את כל התכונות שהוא מחפש בבחורה. הם היו מתחתנים והגבר ידע שזהו, מעתה והלאה, הוא ואשתו הם הבית החדש. אין יותר אבא ואמא, אין יותר חיים קודמים, מעתה זה הוא והיא נגד העולם, ולא משנה מה קורה ואיזה בעיה שהחיים בטבעיות קורים בדרכנו - הם יתגברו על הכל, ביחד. לא משנה איך היא תתנהג ומה היא תאמר ולהפך, זה הם ביחד פותרים את הכל. הוא שם למענה והיא שם למענו.
לפעמים נדמה לי שכל מה שמעניין אתכם זה המראה החיצוני שלי, כאילו שאתם מחפשים איזו אשה יפה להשוויץ בה מול החברים. אתם יודעים מה? יצאתי עם יפים ויצאתי עם יפים פחות. בתוך חודש המראה החיצוני הופך להיות מובן מאליו, לדבר שמתרגלים אליו, ואנחנו רואים מולנו אישיות מסויימת, תכונות מסויימות שבולטות באותו בן אדם. קרה לי לא פעם ולא פעמיים לשבת לקפה עם ידידים ולשאול אותם מה קורה איתם ועם החברה המדהימה/החמודה/המקסימה שלהם ולאיזה כיוון זה הולך. כל מה שהיה להם לומר לי זה שהיא מדהימה ויש בה את כל מה שחיפשו בבחורה, אלא שהיא לא מספיק יפה. הם כבר יצאו עם יפות ממנה, והם לא בטוחים שהגיע הזמן לעצור ולהתמסד. כי יותר מתאים להם בחורה מטופחת, בעלת ציפורניים מטופחות, שמתאפרת בבוקר ובערב, נועלת נעלי עקב ומתלבשת כמו מיליון דולר לכל מקום.
מתארים את עצמכם מתוקתקים כמו לחתונה בכל דקה ביממה?
אתם אמיתיים? אתם מתארים את עצמכם מתוקתקים כמו לחתונה של אח שלכם בכל דקה ביממה? זה נראה לכם קל, זה נראה לכם נוח, מה אתם חושבים בדיוק שתראו מול העיניים כשתקומו בלילה לילד שלכם שיבכה, נסיכה? איפה העומק להסתכל לליבה ולאישיותה של הנסיכה?
די עם הקשקוש הזה, צאו מהמשבצת של הילד שעדיין לא התבגר (בגיל 33) וטרם עזב את סינר אמו. פתחו לכם אישיות עם הרבה עצמאות, ותלמדו לעזור לנו עם מטלות הבית והחיים במשותף.
אחר כך אתם מתפלאים שלא מעט נשים מוותרות על המאמץ. הן עצמאיות, הן יפות, הן חכמות, והן לא "נחטפו" על אף כל התכונות המדהימות שלהן. הן בוחרות להביא ילדים לעולם לפני שכבר לא יוכלו לעשות כן. אז כבר יש להן דירה משלהן, אוטו יש להן מזמן, והמשכורת שהתואר השני מכניסה מספיקה לפרנס שלושה, ואפילו יש עודף לחסכון.
בואו נרד מהעצים שטיפסנו עליהם כל כך גבוה. קר לי ובודד לי, ואני צריכה אותך לצידי. אני לא מתביישת לומר, מתחת למעטה הקשיחות ואישיות הכל יכולה שלי - אני אפס בלעדיך. כל תשע הספרות שלי מסתכמות לאפס כשאני לבד, וכשאני איתך אנחנו 10. כל מה שחברותיי ואני מחפשות זה חום, קירבה ואהבה שרק בן זוג יכול לספק.
אז יאללה, תהיו גברים אמיתיים ורדו מהעץ שלכם בכוחות עצמכם, כדי להושיט לנו יד לרדת למטה, אליכם.
