שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא אישה קטנה
    היא רופאה מצליחה, חברה בוועדות משפיעות וגם אם ל-13. ד"ר חנה קטן - "אשת השנה" של תנועת "אמונה" - עשתה אז זה, אבל עם תסכולים וחרטות: "חלק מהעניין באימהות הוא שתהיי שם בשביל הילדים שלך. היום לא הייתי חוזרת על זה"
    ד"ר חנה קטן - רופאת נשים בכירה החברה בוועדות שונות ומנהלת מרפאות נשים, תקבל היום (ג') - יום האישה הבינלאומי - את התואר "אשת השנה" של תנועת "אמונה". תנועת האישה הדתית-לאומית - בחרה להעניק לה את התואר כהוקרה על שילוב של משפחה והצלחה מקצועית, ועל תרומתה המשמעותית לחברה.

     

     

    בקורות החיים שלה, מהווה האימהות עניין מרכזי, ולא רק כי ד"ר קטן ובעלה, הרב יואל קטן, מגדלים 13 ילדים - אלא גם כי היא עצמה מתמחה בפריון, ומסייעת בהבאת ילדים לעולם. "בחרתי בתחום הזה כי יש בו הכי הרבה סיפוק ותחושת שליחות", היא מסבירה. "בעזרת ה' אני מצליחה לשנות מהלכים, ועוזרת לבנות בית בישראל. זה גדול בעיניי".

     

    מדע ותפילה

    ישראל נחשבת כמובילה בתחום הפריון, ובנוסף לפיתוח טכנולוגיות מובילות, המדינה גם מסייעת לזוגות חשוכי ילדים. "מספר

    ההפריות בארץ פר נפש הוא מהגדולים בעולם", טוענת קטן. "ישנה שאיפה לפתח את הנושא מצד האוכלוסייה והמגזר הרפואי גם יחד. אני מניחה שזה נובע ממספר סיבות, בהן השואה, הבעיה הדמוגרפית וגם העובדה שזו המצווה הראשונה בתורה.

     

    "במקרה של הציבור הדתי, הצורך בהורות מהווה תחום מרכזי בחיים שלהם, והם מוכנים להשקיע מאמצים מאוד גדולים בעניין. אנחנו לומדים הרבה מאוד ענווה בתחום הזה. כשיש לנו טיפול שנראה על פניו מוצלח, והוא בכל זאת לא מצליח - אני מבינה שאנחנו יכולים לנסות, אבל ההכרעה הסופית היא לא שלנו. לכן אני מעודדת את הזוג להתפלל".

     

    התפילה היא חלק משמעותי בעולמה של ד"ר קטן, שאינה מנתקת את עבודתה מן האמונה. "אני בטוחה שהיותי דתייה משפיע על עבודתי", היא אומרת. "אין לי עניין להגביל נשים במספר הילדים שיביאו לעולם. כל עוד אישה רוצה להביא ילד לעולם והנתונים מאפשרים לה זאת – אני אעזור לה. אני חושבת שבגלל שאני סובלנית לעניין, פונים אלי יותר".

     

    מעודדת ילודה

    לפני מספר חודשים אישר משרד הבריאות הקפאת ביציות לבנות 30-40 לצורך הולדה עתידית. מהלך זה מהווה המשך לחוק תרומת הביציות, שהסדיר את תרומת הביציות לנשים עד גיל 54 שאינן יכולות להתעבר. קטן היתה חלק מהוועדה המייעצת לחוק.

     

    "החוק שעיצבנו היה שונה למדי מהחוק שאושר, בסופו של דבר", אומרת קטן. "היה לנו חשוב להגן על התורמת ונתרמת, ולכן קבענו שהתורמת לא תהיה צעירה מידי, ותוכל לבצע רק שלוש תרומות. ביקשנו לעגן את גובה השכר שתקבל, והתייחסנו גם לרישום התורמת על מנת לשמור על זכויות הוולד, ולמנוע בעתיד בעיות בנישואים. בפועל עבר החוק שינויים רבים, בעיקר בגלל אינטרסנטים ופוליטיקאים, ויש פחות שמירה על המעורבים בתהליך, כולל הוולד עצמו".

     

    קטן גם היתה חברה בוועדה הדמוגרפית שהוקמה מחדש לפני מספר שנים, אך הפסיקה את פעילותה אחרי זמן קצר. "הוועדה הדמוגרפית הוקמה במקור על ידי בן גוריון", מסבירה קטן. "ניסו לחדש את פעילותה על מנת לסייע בעידוד ילודה דווקא בציבור החילוני. מחקרים דמוגרפיים מראים שאין כמעט זוג שמגיע לזיקנה, ולא מצטער שלא נולד לו עוד ילד. אני רואה את זה המון בעבודה שלי. אנשים מגיעים לעיתים לתובנה הזו כשמאוחר מידי. אי אפשר למתוח את גיל הפריון. זה נפלא ללדת הרבה ילדים, ועדיף לפני גיל 40, כי אחריו יורדת הפוריות באופן דרסטי".

     

    ד"ר חנה קטן חברה במכון לאתיקה ורפואה על פי ההלכה של מכון שלזינגר, ומעניקה ייעוץ גניקולוגי על פי ההלכה. "להלכה יש פתרונות לכל דבר", היא אומרת. "חז"ל חשבו על הכל. הקב"ה נתן לנו כלים להתקדם, ואני במקצוע הזה כי אנחנו חייבים להתקדם כל הזמן".

     

    קטן היתה בעברה גם חברה בוועדה לקידום מעמד האישה. ועל אף שהיא רואה שיפור מתמיד בזכויות הנשים, עדיין לדבריה, ישנן תופעות פסולות לחלוטין. "חוסר התחשבות בנשים הרות", היא אומרת כדוגמה. "וגם העובדה שישנן נשים שמגיעות לגיל 40 בלי ילדים, ומפסידות את גיל הפריון בשל אילוצים הקשורים למקום העבודה. אם היה יותר פרגון לנשים בהריון, נשים היו מעיזות יותר להיכנס להריון. לנשים יש מוסר עבודה מאוד גבוה, וברגע שהממסד יתחשב במגבלה הזמנית של הריון, הן לא תוותרנה על הולדת ילדים בגיל המתאים".

     

    לא על חשבון הילדים

    מכל תאריה, קטן שואבת את מירב הנחת מהתואר "אמא". בשנים האחרונות היא זכתה גם לתואר "סבתא", אבל הקושי להשיג

    אותה לצורך ראיון מלמד כי תאריה האחרים אינם מאפשרים לה הרבה זמן פנוי לעסוק במה שהיא אוהבת.

     

    "האימהות היא המזון הרגשי שנותן לי כוח לעשות את כל הדברים הגדולים שעשיתי", היא אומרת. "זה נותן לי את הנחת האמיתית. היום אני חושבת שאחד הפספוסים של חיי הוא שלא הייתי יותר עם הילדים. חלק מהעניין באימהות הוא שתהיי שם בשביל הילדים שלך, והעובדה שלא יכולתי להיות שם תמיד, יצרה אצלי הרבה תסכולים. היום לא הייתי חוזרת על זה. זה בא על חשבון הילדים שלי, ומשפחה זה מעל לכל.

     

    "הבחירה הראשונה שלי היא קודם כל לגדל משפחה גדולה. יש לי בנות מאוד מוכשרות עם פסיכומטרי מאוד גבוה, ועצתי להן היתה שיבחרו מקצוע שיאפשר להן להיות הרבה זמן עם הילדים, כדי שהן תשלמנה מחיר פחות גבוה מזה שאני שילמתי. בסופו של דבר, מה שנשאר זו המשפחה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים