שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין פמיניזם דתי
    "את רוצה להיות ברוריה או דבורה הנביאה? רוצה להיות פמיניסטית, אחותי? תבעטי בכוח בממסד הזה על כל שלוחותיו, וצאי וגלי מה עוד יש לעולם היהודי להציע לך"

    יום אישה שמח לך, אחותי האורתודוכסית. בזמן האחרון נשמעים קולות מהוססים וגם רמים למדי מן המחנה שלך, קולות של נשים שרוצות לשלב בין חיים על-פי ההלכה לפמיניזם מובהק, ואף על פי שהסולידריות הפמיניסטית מצווה עליי לשמוח בקולות הללו, ההיגיון אומר – אין חיה כזאת, אחותי.

     

  1. הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

     

    את רוצה למצוא לך מודלים לחיקוי מן המקורות. את רוצה להיות ברוריה, תלמידה-חכם (גם אם זה לא מסתדר לך בעברית שבפיך) - יופי, אבל אין בעולמך ולו בית מדרש אחד שיפתח בפניך את דלתותיו שבו תוכלי להתחרות עם גברים על כישורייך האינטלקטואליים. רוצה להיות דבורה הנביאה – נהדר, רק שצריך לקחת כמה שיעורי נשק מסודרים לפני שהורגים אויב אכזר, ואין אופציה כזאת בשירות הלאומי. ואחר כך, כשמשמיעים דברי שירה, צריך להתבונן באולם ולראות שאין בו גברים. את ההודעה לעיתונות על מעשיך המהוללים יפרסמו בתוך המגזר שלך, אם יפרסמו, בלי תמונה שלך – ומי בכלל ימלל גבורותייך?

     

    תמיד אותו סיפור

    את לא לבד, אחותי. אם תתבונני קצת מעבר לעולמך היהודי, תמצאי – מעשה שטן ממש – שבזרמים האורתודוכסיים בשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, נשים עדיין נחשבות למי שנבראו מצלע ולא ממש בצלם. עובדה: הקתולים לא מקבלים נשים לכמורה, בבתי הדין המוסלמים יושבים רק גברים ואצלך – גברים בלבד יחליטו מה נכון לגופך ולנשמתך וכיצד ייראה גורלך.

     

    והם עסוקים בגוף שלך באובססיה: גבר יחליט מה ראוי שתלבשי וכיצד עלייך להיראות בציבור, גברים מחליטים שגופך טמא חלק ניכר מחייך כאישה בוגרת, גברים יכריעו בשאלה הנכבדה, איזו מטפחת מותר לך לקשור על ראשך וכמה שערות ייראו בעדה. וזו רק ההתחלה, מפני שהיררכיה גברית בת אלפי שנים קבעה גם מהן גבולות נשמתך, והחליטה שדעתך קלה וקולך ערווה, וכבודך לא מגיע מן המרחב הציבורי, וחריפות שכלך, אם בכלל אפשר להכיר בה, לא נחשבת כמו הפיתוי והסיכון שאת מציבה לגברים באשר הם גברים, רק מתוקף העובדות הביולוגיות של עצם היותך.

     

    גופך הוא החטא בהתגלמותו, נפשך לא מספיק משוכללת, קיומך נגזר מן הסטטוס האישי שלך, גורלך ייקבע בטריבונלים שבהם את פסולה לעדות ונידונה לשיפוט גברי בלבד.

     

    אצל הקתולים לפחות אפשר שתתפללי ביחד עם משפחתך, אבל אפילו העונג הזה נמנע ממך באורתודוכסיה היהודית: אגב, אם תנברי קצת במקורות של גויים, תמצאי שגם שם יש דמויות מופת נשיות. מעטות, עתיקות, קבורות מתחת להררי פרשנות גברית, בלתי ניתנות לחיקוי בעולם המודרני לכאורה, שבו ההלכה כל הזמן מתחדשת, אבל לא כשמדובר בך: הידד! מותר לנכה לנסוע לבית הכנסת בשבת עם קלנועית שפועלת מכוח גרמא, אבל כוח פוליטי לנשים אין: איפה חברת הכנסת האחת והיחידה שחולקת עימך דרך חיים ואמונה? ואיפה כל חברות המועצות הדתיות? ואיפה תמצאי אישה אחת, רק אחת, שלה את חולקת כבוד ויקר כסמכות רוחנית עילאית, ודעת-תורה שלה שקולה בעינייך לזו של בכיר הרבנים?

     

    שווים ושווים יותר

    ברור שאפשר אחרת, אחותי. יש ביהדות לפחות שני זרמים גדולים ותוססים שבהם את שווה יותר. מתקיים בהם תהליך אמיתי של הכרה מאוחרת, אבל מכבדת, בזכויותיהן של נשים לחיות חיים אמוניים פחות או יותר שווים. כשנערה מן הזרם הקונסרבטיבי קוראת בתורה בבית הכנסת, קהילתה כבר לא רואה בגופה מגנט ליצר הרע, אלא באמת כלי שנועד לעבודת השם. כשרבה רפורמית מייעצת לגברים ולנשים בעניינים שברוח ובאמונה ובהלכה, קולה נגאל מדיכוי ומפיק צלילים נאים של חירות, אבל זה לא יקרה בתוך הקהילה שלך, נכון?

     

    בניגוד ליהדות, פמיניזם מושתת על עקרון פשוט אחד: כולנו נולדנו שווים בזכויותינו וחובותינו, הגם שתפקודינו הביולוגיים שונים. הרבנים שלך לא יכולים לסבול את הרעיון, אחותי, מפני שהוא חותר תחת עצם קיומה של ההיררכיה הענקית שמזינה ומפרנסת, מעצימה ומכבדת אותם.

     

    לפעמים הם כל-כך מבוהלים מעצם הרעיון, שהם נהיים פתאום סוציוביולוגים בפרוטה ואומרים שהרעיון מנוגד לטבע, כאילו שמעמדם שלהם נגזר מחוקיות פשוטה של חיי ג'ונגל ואינו תוצר של תהליך חברתי מדכא, וכאילו אין בטבע עצמו מודלים מרהיבים בשונותם של חיים

    בקבוצות, בהם "מעמד" הנקבות שונה ממה שהם מדמיינים לעצמם.

     

    אין כל סיכוי, אחותי, שהרבנים שלך ישתנו. אין כל סיכוי שממסד מבוסס-פריווילגיות יוותר בעצמו על זכויות היתר שלו, וודאי לא לטובתך. רוצה להיות פמיניסטית, אחותי? תבעטי בכוח בממסד הזה על כל שלוחותיו וצאי וגלי מה עוד יש לעולם היהודי להציע לך.

     

    עד אז, ברוריה ודבורה ייאלצו לחכות: לכל היותר תוכלי להיות רחל של רבי עקיבא, ולראות כיצד זכויותיך, מעמדך החברתי וכבודך עדיין נקבעים בידי גברים שיוצאים לפעמים מבית המדרש כדי לקבל ממך שירותים.


  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים