שתף קטע נבחר

הסרת משקפיים לצמיתות: מדריך מלא למתלבטים

ההחלטה לעבור ניתוח להסרת המשקפיים אינה פשוטה, ויש כמה שאלות חשובות שכדאי לשאול לפני כן: האם הניתוח אכן לצמיתות? מה קורה כשהמספר חוזר? האם אפשר להרכיב עדשות מגע? כל התשובות והפרטים על השיטות השונות

אני זוכרת את השבוע הראשון לאחר ניתוח הלייזר שעברתי. הייתי רוצה לספר שהתענגתי על חדות האופק ועל משיחות המכחול של פיקאסו, אבל אני מודה שאת רוב השבוע העברתי בהתבוננות על עצמי. לראשונה זה שנים העזתי להישיר מבט למראה ולראות תווי פנים וקווי מתאר, כי משקפופר בהכחשה לעולם לא מסתכל במראה עם משקפיים.

 

 

היום, עשר שנים אחרי, אני שוב נראית לעצמי במראה בדיוק כפי שנראיתי בגיל 18, צללית מטושטשת. יש שיגידו שזו הדרך האידיאלית להסתכל על העולם, אבל אותי זה מתסכל.

 

כשאנשים שיודעים שעברתי את הניתוח רואים אותי במשקפיים, הם בדרך כלל מספרים לי שאני לא לבד, גם הם מכירים חבר או קרוב משפחה שנאלץ לחזור לתהומות המינוס שלוש. אותי זה לא ממש מרגיע. ההחלטה על ניתוח לייזר אינה פשוטה. היא כרוכה בלבטים רבים, בבחירה בין השיטות השונות, בהשקעה כספית ובחוסר נעימות. בשל המאמץ רובנו מקווים שהניתוח יגרום לנו לשכוח מהמשקפיים לכל החיים, ומתאכזבים קשות אם זה לא מה שקיבלנו בפועל. בכתבה הבאה נציג את השאלות והדילמות העיקריות הניצבות בפני המנתחים והמנותחים המתמודדים עם חזרה של נסיגה בראייה.

 

האם חייבת להתרחש נסיגה בראייה לאחר הניתוח?

תהליך הנסיגה הוא תהליך פיזיולוגי וגנטי שאינו ניתן לעצירה, והוא מתרחש עם ההתערבות הניתוחית או בלעדיה. "הניתוח אינו גורם לנסיגה בראייה אך גם אינו יכול לעצור אותה. הנסיגה היא תהליך פיזיולוגי הנובע מהתארכות העין", מסביר ד"ר שמואל לוינגר, המנהל הרפואי של רשת "עיניים". "לאחר הניתוח העין ממשיכה להתארך, אך התארכות זו הייתה מתרחשת גם ללא הניתוח".

 

מה הסיכוי שתתרחש אצלי נסיגה בראייה?

בישראל נערכים מדי שנה כ-15 אלף ניתוחים. מאז שהחלו לנתח בארץ לפני כ-17 שנים בוצעו כ־200 אלף ניתוחים בסך הכל. זהו מספר ניתוחים גדול בכל קנה מידה. הבשורה הטובה: תופעת הנסיגה בראייה נדירה.

 

"מקובל לומר שב-1.5% מהמנותחים עם מספרים קטנים (פחות מ-6) תתרחש נסיגה חלקית והם יישארו עם משקפיים", מסביר פרופ' יוסף פרוכט־פרי, מנהל יחידת מחלות קרנית וניתוחי תשבורת בהדסה ומנהל רפואי של "הדסה אופטימל". "כך גם לגבי כ-4%-5% מהמנותחים בעלי מספר 10-6 וכ-20% מהמנותחים בעלי מספרים הגבוהים מ-10. יתר האנשים יוכלו לנהוג ללא משקפיים. האחוזים מתייחסים לטווח של שנים רבות. ניתוחי התיקון מהווים כאחוז אחד מהניתוחים שאני מבצע בשנה".

 

גם לדברי ד"ר אירית בכר, מומחית לקרנית, מנהלת רפואית באסותא אופטיק, המספר אינו חוזר בדרך כלל לערכו המקורי אלא מתפתח מספר משמעותי פחות. חוץ מזה, אנשים נוטים לבלבל נסיגה עם התפתחות מספר שנובעת מבעיות עיניות אחרות כמו קטרקט.

 

אחוז ניכר מהמנותחים הם צעירים בני 40-20. האם יש נתונים כמה מהם עלולים להזדקק לניתוח תיקון אחרי 30-20 שנה?

פרופ' פרוכט־פרי: "אין נתונים מדויקים, אך אפשר לומר שקיים סיכוי קטן שאצל אדם צעיר שמספרו יציב תתרחש נסיגה. אם זה יקרה, זה יקרה בטווח הקצר".

 

האם אפשר לחזות את הנסיגה מראש?

אי אפשר לצפות במדויק את הנסיגה מאחר שמדובר בתהליך גנטי ופיזיולוגי שמעורבים בו גורמים רבים. עם זאת, בדיקות האבחון וההתאמה הקפדניות מאפשרות איתור מקרים שבהם שיעור החזרה גבוה.

 

ד"ר בכר: "למרות שקשה לצפות שינוי של מספר בעתיד, היום אנו יודעים טוב יותר מי מתאים לניתוח. למשל, במקרים של אנשים מבוגרים הסובלים מהיפראופיה (קושי לראות בבירור עצמים קרובים), ניתן לצפות נסיגה".

 

פרופ' פרוכט־פרי: "קיימת חשיבות רבה ליציבות המספר. אם טועים בהחלטה הראשונית ומנתחים אדם שהמספר שלו אינו יציב, תהיה נסיגה משמעותית בתוצאות, היות שהעין עדיין לא סיימה את השינוי הטבעי שלה. מספר שלא השתנה במהלך שנה אפשר להגדיר כיציב. בכל מקרה, חשוב לתאם ציפיות עם המטופלים, בעיקר עם בעלי המספרים הגבוהים יותר, כי ייתכן שגם לאחר הניתוח שיתבצע בצורה הנכונה ביותר על ידי הרופא הטוב ביותר, הם לא ישיגו ראייה מושלמת ויזדקקו למשקפיים".

 

האם אפשר להאט את הנסיגה?

נכון להיום לא קיימות שיטות מוכחות לייצוב תוצאות הניתוח ולמניעת הנסיגה, אך קיימים עבודה ומחקר בנושא. ד"ר לוינגר מספר על שימוש בשיטות הנדסה גנטית לטיפול בבעיות עיניים. לדבריו, עובדים היום על פיתוח טיפות לעצירת הנסיגה באמצעים של הנדסה גנטית. קיימים כרומוזומים רבים האחראים לקוצר ראייה, ועל ידי שיבוט בהנדסה גנטית אפשר לבטל אותם".

 

פרופ' פרוכט־פרי טוען כי שיטות להנדסה גנטית אינן מיושמות בפועל וכי מדובר בעיקר בפיתוחים עתידיים. הוא עצמו עושה שימוש בשיטה אחרת: מתן טיפות עיניים להורדת לחץ תוך עיני. "על ידי הורדת הלחץ התוך עיני קטן המתח על הקרנית, מה שעשוי להביא להשתטחותה ולהקטנת קוצר הראייה עד 1.5 מספרים. התחלתי עם השיטה לראשונה לפני כשמונה שנים, והיא הראתה יעילות במטופלים רבים, בעיקר כאשר היא בוצעה בסמוך למועד הניתוח. עם זאת, לא ערכתי מחקר מבוקר ולא פרסמתי מאמר בנושא. אני נוהג ליישם שיטה זאת כאשר בחודשים הראשונים שלאחר ניתוח Lasik (במסגרת) מתגלה חזרה של קוצר ראייה".


"אין שיטות מוכחות למניעת נסיגה". ניתוח עיניים בלייזר (צילום: דן בלליטי)

 

האם מומלץ לעבור ניתוח תיקון או לוותר?

תלוי. ד"ר בכר: "במהלך הניתוח מבוצע שיוף הקרנית באמצעות לייזר, מה שהופך את הקרנית לשטוחה או קמורה יותר. אדם עם נסיגה עובר בדיקה חדשה להערכת רמת הנסיגה, עובי הקרנית ומיפוייה. המכלול יביא להמלצה. אם קיימת נסיגה בלבד והמטופל לא סובל ממחלות עיניים אחרות ויש לו קרנית עבה מספיק, נמליץ על לייזר. אם קיימות בעיות עיניות אחרות, נטפל בהן באופן פרטני".

 

האם הסיכון לסיבוכים גדל מניתוח לניתוח?

פרופ' פרוכט־פרי: "אם עובדים נכון לפי כללי בטיחות מובהקים, הסיכון בניתוח חוזר דומה פחות או יותר לסיכון שבניתוח ראשוני. קיים עובי מינימלי אבסולוטי של קרנית שמתחתיו אין לרדת, וניתוח חוזר יבוצע רק אם נשאר עודף רקמה".

 

מהם התנאים לניתוח תיקון?

פרופ' פרוכט־פרי: "שני התנאים העיקרים לניתוח תיקון הם יציבות המספר (לפחות שנה לאחר הניתוח) ובריאות העין (ללא מחלות, קרנית עבה וקמורה)".

 

האם קיימת מגבלה באשר למספר הניתוחים המקסימלי?

פרופ' פרוכט־פרי: "לדעתי, אין לעשות יותר מתיקון אחד. מעבר לסיכון הקטן שכרוך בכל ניתוח לייזר, יש מידה של חוסר היגיון בביצוע תיקון חוזר שני. אם פעם אחר פעם העין החזירה, למשל, 1.5 מספרים, כנראה מדובר בתגובה טבעית של הגוף, ואין מניעה מכך שתהליך זה יתרחש פעם נוספת. נוסף על כך, בכל ניתוח מורידים עוד ועוד רקמה, ובסוף אפשר לגרום לסיבוכים בכמות שאינה פרופורציונלית להצלחות".

 

כמה זמן יש להמתין בין הניתוח הראשון לניתוח התיקון?

רצוי להמתין לפחות שנה־שנתיים לאחר הניתוח ולהחליט על ביצוע ניתוח חוזר רק לאחר שבמעקב נמצא שהמספר יציב לפחות חצי שנה.

 

איזו שיטה עדיפה בניתוח התיקון?

בניתוח חוזר מצטמצם היצע שיטות הניתוח, וקיימת העדפה לשיטות המבוצעות על פני השטח. גם כאן השיטה נבחרת בעקבות בדיקות התאמה ועל פי המצב האישי של כל מנותח. "ככלל, את הניתוח הראשון אני מעדיף לבצע בתוך הקרנית (Lasik), בעוד שתיקונים אני מעדיף לבצע בשיטות המבוצעות על פני הקרנית, כמו PRK, מאחר שהרמה חוזרת של המתלה (שטח הפנים הקדמי של הקרנית) עלולה ליצור בעיה", טוען פרופ' פרוכט־פרי.

 

לדברי ד"ר לוינגר, אם עברו כמה שנים מהניתוח, המתלה דבוק חזק ולכן עדיף לבצע תיקונים בשיטות השיוף (Lasek או PRK) המבוצעות על פני השטח.

 

האם אוכל להרכיב עדשות מגע?

פרופ' פרוכט־פרי: "מניסיון של שנים אפשר להשתמש בעדשות גם לאחר ניתוח בדיוק באופן שבו נעשה בהן שימוש לפניו. רק במקרים נדירים נדרשת התאמה מיוחדת של עדשות. יש מטופלים שסובלים בגין הרכבת עדשות, אך אין קשר בין אי סבילות לעדשות לעצם ביצוע הניתוח". ד"ר לוינגר דווקא אינו שולל את הקשר, אך ממהר להרגיע. "במקומות רבים מתואר שאסור להרכיב עדשות לאחר ניתוח לייזר, זה מופיע גם באחד הסעיפים בטופס שעליו חותם המועמד לניתוח, אבל מדובר בעניין נדיר מאוד. אפשר לשים הכל, גם עדשות צבעוניות".

 

האומנם? ניר ארדינסט, דוקטורנט בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, יו"ר החוג לעדשות מגע בישראל וחבר ועד מנהל של עמותת "לראות", מצנן מעט את ההתלהבות: "למטופלים שעברו ניתוח לייזר יש קרניות שטוחות יותר. היצע העדשות שיש על המדף מתאים לקמירות סטנדרטית של הקרנית ולא לזו שנוצרת אחרי הניתוח, ולפיכך יש להתאים עדשת מגע מיוחדת בשיטת "גיאומטריה הפוכה", כלומר שמרכז העדשה שטוח ולא קמור כפי שמקובל. ההתאמה נעשית על ידי רופא עיניים או אופטומטריסט המומחה לעדשות מגע. עדשה שאינה בשיטת גיאומטריה הפוכה עלולה להסב נזקים לקרנית. נקודה נוספת שעלולה להקשות על התאמת עדשות לאחר הניתוח היא יובש. אמנם תופעת היובש חולפת, אך יש צורך להתאים עדשות מגע מחומרי גלם המתאימים לעין יבשה".

 

למה מנתחי הלייזר מרכיבים משקפיים?

נכון למאי 2009 27% ממנתחי הלייזר בארצות הברית עברו ניתוח לייזר להסרת משקפיים. מה שאומר ש־73% לא עברו! אמנם לא כולם מתאימים לניתוח ולא כולם זקוקים למשקפיים, אך היינו מצפים לאחוזים גבוהים יותר בקרב מי שמדברים רבות בזכות השיטה. "מדובר בבחירה אישית של האדם, כל אחד ושיקוליו עמו, כשקיימים, כמובן, גם שיקולים של חוסר התאמה", מנסה ד"ר בכר להסביר את הממצא.

 

על עניין הבחירה האישית כותב רופא העיניים ד"ר אריאל ונדר, מנהל רפואי ומקצועי של מרכז Iclinnic'" בטורו ב־Cafe The Marker: "בעיני רבים מרופאי העיניים, מי שנזקק למשקפיים אינו נחשב חולה, ועל כן הטיפול בלייזר נתפס בעיניהם כהתערבות ניתוחית בעיניים בריאות".

 

כדי לנתק את הקשר שבין שיעור המנתחים ובין בטיחות הניתוח, מספרים המומחים שהתראיינו לכתבה על קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעברו את הניתוח. פרופ' פרוכט־פרי ניתח את בתו, וד"ר לוינגר ניתח את אשתו.

 

אגב, מה המצב במכונים שלכם?

פרופ' פרוכט־פרי: "במכון שלנו שלושה רופאים מתוך חמישה זקוקים למשקפיים. אף אחד מהם לא עבר את הניתוח, אחד אינו מתאים ושניים אינם מעוניינים". ד"ר לוינגר: "ברשת "עיניים" 10 אנשי צוות מתוך 40 עברו את הניתוח, כשמתוכם ארבעה-חמישה הם רופאי עיניים".

 

ד"ר בכר: "אני מעדיפה שלא להיכנס למספרים. אני מכירה רופאים רבים שעברו את הניתוח, אך לא כולם רצים לספר לתקשורת".

 

איזו שיטת ניתוח מתאימה לכם?

ניתוחי תשבורת, המכונים גם "ניתוחים להסרת משקפיים", מטפלים בבעיות ראייה נפוצות (קוצר ראייה, רוחק ראייה וצילינדר) באמצעות תיקון כושר השבירה של הקרנית. התיקון יכול להתבצע במגוון שיטות, דוגמת טבעות בקרנית או עדשות תוך עיניות, אך הטכניקה המקובלת היום היא שיוף הקרנית באמצעות קרן לייזר (אקסימר לייזר).

 

היצע שיטות הניתוח המבוססות על האקסימר לייזר רב ומבלבל, אך בגדול אפשר לחלקן לשתי קבוצות עיקריות: שיטות השיוף ושיטות החיתוך.

 

1. שיטות השיוף - Lasek, ASA, Epilasic, PRK

בשיטות השיוף הטיפול מבוצע על פני שטח הקרנית.

 

בשיטת ה-PRK מקלפים בסכין את שכבת האפיתל העליונה בשלמותה, משייפים בלייזר את השכבה שמתחתיה, ואז מניחים עדשות מגע, עד ששכבת האפיתל תתחדש מעצמה. בשלוש השיטות האחרות שפותחו אחריה (Lasek, ASA, Epilasic), לא מסירים לגמרי את שכבת האפיתל העליונה, אלא רק מסיטים אותה כלפי מעלה, משייפים את השכבה שמתחתיה ואז משתמשים בשכבה העליונה שהורמה ל"חבישת האזור", עד התחדשות האפיתל. ההבדל בין שלושתן הוא אופן הסטת השכבה העליונה (ב-lasek על ידי אלכוהול 20%, ב-Epilasic על ידי להב מיקרוקרקטום וב-ASA על ידי קרן לייזר).

 

היתרון של שיטות אלה הוא בעובדה שיציבות הקרנית נשמרת. חסרונן העיקרי הוא מקרים של עכירויות המתפתחות כתוצאה מריפוי בלתי צפוי של הקרנית. חסרונות נוספים: כאב הניתן לשיכוך באמצעות טיפות והתאוששות איטית של חדות הראייה (בעיקר ראייה לקרוב).

 

2. שיטות החיתוך - Lasik, Intralasik

בשיטות החיתוך הטיפול מבוצע בעובי הקרנית. בשיטת ה-Lasik חיתוך מתלה הקרנית מבוצע על ידי להב מיקרוקרקטום, ובשיטת Intralasik - על ידי קרן לייזר. יתרונן: היעדר כאבים חזקים והתאוששות מהירה של מערכת הראייה. חסרונן: אפשרות נדירה לעיוות הקרנית וסיבוכים תוך ניתוחיים נדירים מאוד הקשורים ליצירת מתלה קרנית.

 

איזו שיטה תתאים לכם?

התאמת השיטה נעשית באופן אינדיווידואלי, על פי נתוני המועמד לניתוח, סגנון חייו והעדפותיו. בבדיקות ההתאמה נפסלים כ-30% מהמועמדים ללייזר, ולחלקם מוצעות שיטות ניתוח אחרות. שיקול נוסף הוא המחיר. על פי אתר מכבי שירותי בריאות, מחיריהם של ה-Lasik וה-Lasek זהים, בעוד שדרוג ל-Intralasik או תוספת Wave Front (טכנולוגיה המאפשרת אבחון וטיפול בהפרעות ראייה שאינן ניתנות למדידה באמצעים הסטנדרטיים) כרוכים בתשלום נוסף.


   

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הבשורה הטובה: תופעת הנסיגה בראייה נדירה
צילום: Index Open
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים