שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מעורב הוליוודי

    זואי קרביץ עשויה מכל החומרים שמהם נהוג להכין איט גירלס בהוליווד: ייחוס משפחתי, סטיילינג אישי, קריירה מתפתחת ותפקיד בוטה ב"קליפורניקיישן". אותה כל זה לא ממש מרגש. כאמור, מגניבה

    לממלכת הוליווד יש נסיכה חדשה וכדרכן של נסיכות, היא מגיעה עם שושלת יוחסין מפוארת: ליורשת החדשה קוראים זואי קרביץ והיא בתם של המוזיקאי לני קרביץ והשחקנית ליסה בונה (שהיתה דניס ב"משפחת קוסבי" והתבגרה בין היתר בסרט "נאמנות גבוהה"). בשנה הקרובה נראה את קרביץ לא מעט וסביר להניח שהיא צפויה לזכות בתואר האצולה הנחשב "איט גירל". פרט לעיסוק הקבוע בדוגמנות, שירה ומשחק, תככב קרביץ בסרט החדש בסדרת "אקס מן" שייצא במהלך השנה הקרובה, והיא אף לוהקה לסרט האקשן החדש והמסקרן בסדרת "מקס הזועם", שאמור להצטלם בקרוב.

     

    אבל קרביץ בת ה־22 מסרבת לתת לתהילה לעלות לה לראש - היא נמנעת מהתנהגות פרועה וגאוותנית כמו כמה מהקולגות שלה במעמד האצולה ההוליוודי, שהפכו את הפרסום למסע בליינות בדרך לתהום. "אני מעדיפה לחיות בניו יורק, שם אני עדיין נוסעת ברכבת תחתית. מדי פעם אני קופצת ללוס אנג'לס בגלל שאמא שלי גרה שם. לא אכפת לי גם מהשטיח האדום", הכריזה קרביץ באוזניי כשראיינתי אותה בפסטיבל ברלין האחרון. "אני לא מתרגשת ממשטרת האופנה ולא לוקחת אותה ברצינות. מאחר שהכל רק בתחילת הדרך, אני עדיין לא יודעת מה בדיוק קורה סביבי, אבל אני כן יודעת שלא חייבים ללכת למסעדות אופנתיות ולמקומות טרנדיים, שם שורצים הפפראצי. אם רוצים להתחמק מהם, זה אפשרי. בסך הכל לא גדלתי בבועה. נחשפתי במהלך חיי לכל מיני סביבות שונות, גם בגלל שהמשפחה שלי מורכבת מכמה מוצאים. גרתי במקומות שונים בעולם, כולל באיי הבהאמאס, אז ראיתי דברים מגוונים, ולא רק את הצדדים הנוצצים והזוהרים של החיים".

     

    בימים אלה אתם יכולים לתפוס את קרביץ מופיעה בעונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה "קליפורניקיישן" בכיכובו של דייוויד דוקובני, המשודרת אצלנו ב־HOT3. דוקובני מגלם בסדרה את האנק מודי, סופר חרמן שעקר מניו יורק לקליפורניה וצורך הרבה סמים, אלכוהול ונשים. בעונה הנוכחית, כמו בעונות הקודמות, חייו בבלגן: הוא מסובך במשפט בו הוא מואשם בבעילת קטינה, נאבק בקברניטי הוליווד שמנסים להפיק סרט על פי ספרו השערורייתי, וממשיך לנסות להסדיר את יחסיו עם זוגתו לשעבר ועם בתו המתבגרת. קרביץ מגלמת בסדרה את פרל, החברה החדשה של הבת, שמצרפת אותה ללהקה אותה היא מנהיגה: המלכות של דוגטאון. פרל חושפת את בתו של מודי לצדדים הפרועים של החיים, למורת רוחו של האב.


    לא דתיה, רוחנית זואי קרביץ (צילום: אימג' בנק / Getty Images)

     

    "ההשתתפות בפרקים אחדים של 'קליפורניקיישן' היתה עבורי חוויה מהנה מאוד", מדווחת קרביץ בחיוך. "לעשות טלוויזיה עבור רשת שואוטיים, שאחראית לסדרה הזאת, זה לא אותו דבר כמו עשייה טלוויזיונית רגילה. זה יותר דומה לעשיית סרטים. שואוטיים מאפשרת לשחקנים וליוצרים למתוח גבולות, להעז, לקחת סיכונים".

     

    איך התרשמת מדייוויד דוקובני?

    "דייוויד הוא איש נהדר ושחקן מוכשר. הוא מדהים. מאוד קול. אין לו בעיה לצלם סצנות פרובוקטיביות ולחשוף את הגוף ואת הנפש שלו".

     

    הפגישה עם קרביץ מתקיימת בסוויטה של מלון ברלינאי מפואר, ומאחר שהיא עוד לא הספיקה לאכול ארוחת הבוקר, היא הביאה איתה לראיון סלט פירות. "סליחה שאני מנשנשת בלי כפית", היא מתנצלת בחן. ניכר שהיא לא נעזרת בשירותיהם הצמודים של סטייליסטים קפדנים שקשובים לטרנדים: הלבוש שלה מתבסס על טעם אישי מעט מגובב, שמייצר לוק מובחן וייחודי וכולל לא מעט קעקועים. יופייה של קרביץ יכול היה לפרנס לא מעט קמפיינים של בנטון, ואותו היא חבה לגנים של משפחתה מרובת המוצאים. אביה, לני קרביץ, נולד לאב מפיק סרטים יהודי ולאם שחקנית אמריקאית שמוצאה באיי הבהאמאס, ואמה, ליסה בונה, היא בתה של אמא יהודייה ואב אפרו־אמריקאי. זואי ספגה בילדותה את כל המסורות המגוונות של בני משפחתה, וכיום היא מסתובבת עם תליון של צלב מחד, וקעקוע של מגן דוד על אחת מאצבעותיה מאידך. "אני לא אדם דתי אלא רוחני", היא מסבירה. "בגלל שחלק מהמשפחה שלי יהודית, אני הולכת לכל ארוחות החג".

     

    קרביץ מודה שגם אם רצתה, לא היתה לה דרך לחמוק מהשואו ביזנס. "בגיל ארבע או חמש שרתי בבית של סבתא שלי וחברים היו באים לראות אותי, הם שילמו דולר כדי לשמוע אותי. גם בבית הספר הופעתי בהצגות ובמחזות זמר". כשהיתה בת שש התגרשו הוריה וכעבור חמש שנים היא עברה לחיות בבית אביה. "זואי עברה לגור איתי כשהיא היתה בת 11, אני קיבלתי אז את ברכת האל", התוודה אבא קרביץ כשפגשתי אותו בפסטיבל קאן. "החיים שלי באותה התקופה היו מפוזרים לכל עבר. הייתי צריך לשנות את חיי לגמרי כדי שיתאימו לילדה בת 11 - סגנון החיים שלי, הדרך שבה עשיתי דברים. בזכותה, נשארתי יותר בבית באותה התקופה, וגם כשיצאתי לסיבובי הופעות, לקחתי אותה איתי והשגתי מורים שיתלוו אלינו. באופן מסוים אפשר לומר שגדלנו יחד. היא הביאה, חוץ מאהבה וכל הדברים שאני לא יכול אפילו להביע, הרבה שלווה ויציבות לחיי. היא לא רק הבת שלי, אנחנו החברים הכי טובים, והיא אומרת לי מה לעשות. היתה תקופה שהיא גם ניהלה את ההופעה שלי. היא כנה בצורה אכזרית לפעמים".


    לקח את הבת איתו לסיבובי הופעות. אבא לני (צילום: רויטרס)

     

    אחרי שקרביץ סיימה את התיכון, היא התחבטה באשר לעתידה. "תהיתי מה אני הולכת לעשות. אז לקחתי סוכן ולמדתי שנה בקולג'. הוריי לא לחצו עליי להיות מעורבת בשואו ביזנס, הם נתנו לי לקחת את הזמן. הם רצו להיות בטוחים שזה אכן הצעד הנכון וחשבו שעליי לעשות החלטות בתבונה".

     

    הם לא הזהירו אותך מפני הסכנות האורבות בתחום?

    "הם לא היו צריכים להזהיר אותי, בגלל שהייתי בסביבה שלהם וראיתי מה קורה. הם לא חינכו אותי להתייחס לתהילה ולפרסום בצורה רצינית. הם לימדו אותי שבעצם מדובר באשליה. אני לא נכנסתי לתחום כי רציתי להיות מפורסמת ולחוות את הצדדים הזוהרים. האמת שאמא שלי מאוד דאגה כשהפכתי לשחקנית. היא התפרסמה בגיל מאוד צעיר, ולא בגלל החלטה מודעת שלה. היא פשוט רצתה להרוויח כסף באמצעות הופעה בפרסומת. היא לא תיארה לעצמה שתהפוך לכוכבת גדולה. לכן, לאור הניסיון שלה, היא רצתה שתהיה לי אפשרות בחירה, שאהיה בטוחה במה שאני עושה ושאהיה מודעת לאיך חיי ישתנו".

     

    חשבת לשנות את שמך?

    "היה רגע שבו חשבתי לעשות זאת, כי לפעמים היה קצת קשה לשאת אותו. לא פעם היו אנשים שאמרו שאני מקבלת תפקידים בגלל הייחוס שלי. אני מקווה שהעבודה שאני עושה בסרטים תסתום להם את הפה. בסוף החלטתי שאני רוצה לעשות כבוד לאבא שלי והחלטתי לשמר את שמו. למעשה, כולם סביבי לוקחים את הייחוס שלי יותר מדי ברצינות, אבל לי זה לא אכפת. הם הורים נהדרים ואני לא חושבת עליהם כעל לני קרביץ וליסה בונה. אני חושבת עליהם כעל אבא ואמא".

     

    את מתייעצת איתם?

    "אני לא מתקשרת אליהם ושואלת אותם שאלות הוליוודיות. אני שואלת אותם שאלות שילדים נוהגים לשאול הורים. אני ואבא שלי מאוד קרובים ואוהבים לצחוק יחד. אנחנו שומרים אחד על השנייה, כדי שנישאר עם הרגליים על הקרקע".


    "שואוטיים מאפשרת למתוח גבולות, להעז". קרביץ ב"קליפורניקיישן"

     

    אחרי שורה של סרטים עצמאיים, קפצת לאחרונה כיתה ועשית את "אקס מן: מחלקה ראשונה". איך היתה החוויה?

    "הסוכנים שלי ביקשו ממני ללכת לאודישנים, אבל לא חשבתי בכלל שאקבל את התפקיד. הצילומים היו חוויה סוריאליסטית. אני מגלמת בסרט דמות בשם המלאכית סלבדור, שמסוגלת לעוף. זה היה מטורף. אף פעם לא עשיתי דבר כזה".

     

    מה את יכולה לספר על הסרט החדש בסדרת "מקס הזועם"?

    "אני חושבת שאסור לי עדיין לדבר על העלילה שלו. מאחר שהצילומים באוסטרליה נדחו שוב שוב, אני לא יכולה לדבר עליו עד השנה הבאה. כשההפקה הזאת כבר תצא לפועל, היא הולכת להיות מדהימה. האמת שלא גדלתי על סרטי 'מקס הזועם', ולא ראיתי אותם עד שהתקבלתי לסדרה. מאוד התרגשתי כשהתקבלתי. זה מאוד מסעיר אותי".

     

    כשאת גדלה בבית שבו כל הצדדים מעורבבים מכל מיני גזעים, יש לך בדרך כלל דעה מגובשת מאוד בנושא היחסים הבין גזעיים באמריקה. קרביץ סבורה שארצות הברית בעידן ברק אובמה, ואפילו הוליווד, הם עדיין מקומות גזעניים ושמרניים. "ערבוב של גזעים לא צריך להיות ביג דיל ב־2011. אנשים לבנים

     יכולים לעשות סקס עם שחורים. עבור הוריי, ששניהם בני תערובת, ההתמודדות עם הנושא הזה כן היתה עניין גדול כשהם גדלו בשנות ה־70. הם היו צריכים לעבור הרבה דברים בגלל הרקע שלהם, שלא לדבר על הוריהם. כיום, אני חשה אחריות להראות את הצד הזה של אמריקה. אני מרגישה שאמריקה עדיין מאוד גזענית, וכך גם הוליווד. בסרטים שמראים גבר שחור, תהיה לו אשה שחורה, ובסרטים שבמרכזם ניצב גבר לבן, תהיה לו אשה לבנה. זה כנראה מה שגורם לאנשים להרגיש בנוח. ואם כבר יש סרט שבו גבר שחור שוכב עם בחורה לבנה, מתעורר עניין סביב הנושא, ואנשים אומרים: 'הו, זה סרט על נישואי תערובת, או יחסים בין־גזעיים'".

     

    בהפסקות בין הסרטים והאודישנים שוקעת קרביץ במוזיקה, ובימים אלה היא מקליטה אלבום עם הלהקה שלה, Elevator fight. "המוזיקה באה אליי בצורה טבעית", היא מכריזה. "במוזיקה יש לי יותר שליטה מאשר בקולנוע. היא יותר אישית מבחינתי. אני לא מנסה להיות כוכבת פופ כמו מיילי סיירוס. אני פשוט נהנית לשיר עם הלהקה שלי. זה עושה לי טוב וגורם לי אושר. אני אפילו נהנית להופיע בברים עלובים. אגב, בדירה שלי אין בכלל טלוויזיה. זאת לא הצהרה. אם יש סדרה טובה, כמו 'מד מן', אני צופה בה באינטרנט או בדי.וי.די. בשעות הפנאי שלי אני מעדיפה לראות סרטים, לצייר, לעשות עבודות, לבשל ולבלות עם חבריי ללהקה. אנחנו מבלים נהדר יחד".

     

    איזו מוזיקה אתם עושים?

    "זה משתנה ואנחנו עדיין מנסים לאפיין את הסגנון שלנו. דבר אחד בטוח, זה רוק אלטרנטיבי ובלוזי. אנחנו כותבים על דברים שחווינו ועברנו, או על סיפורים מעניינים ששמענו".

     

    מי מושאי ההשראה שלך?

    "ג'ימי הנדריקס וג'וני מיטשל".

    ומה את חושבת על ליידי גאגא?

    "כיף להסתכל עליה. היא לא בהכרח אמנית טובה או מוזיקאית טובה, אבל היא עושה דברים מעניינים ומטלטלת את תרבות הפופ".

    ואנג'לינה ג'ולי?

    "אני לא חושבת שאנג'לינה ג'ולי היא בן אדם אמיתי - היא נראית כאילו ציירו אותה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא אכפת לה מהשטיח האדום. קרביץ
    צילום: גטי אימג'ס
    מאד קול. דייויד דוכובני
    לאתר ההטבות
    מומלצים