שתף קטע נבחר

לצאת מהארון בתוך הכיתה

"כמעט 500 תלמידים היינו בשכבה בבית הספר, וכולנו היינו סטרייטים פשוט כי לא ידענו שיש עוד אופציות. היום, אחרי שיצאתי מהארון ולמדתי להתגאות בזהותי, הצטרפתי לארגון חוש"ן (חינוך ושינוי), כדי שתלמידי התיכון של היום לא יחשבו, כמוני, שהם בודדים בעולם"

לפני כמה חודשים פורסמה באחד המקומונים כתבה על מורים ומורות להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים), שמעדיפים להישאר בארון. בין היתר בחרה הכתבת לראיין לכתבה את מי שהיה מנהל בית הספר התיכון "בליך" בו למדתי, ישראל זינגר. 'האמת היא שלא דובר על זה בזמנו. לא זכור לי שעלו נושאים של הומוסקסואליות', אמר זינגר, 'התלמידים מדי פעם הסתלבטו על מורה שלא הייתה נשואה אבל לא יותר מזה. אני יכול להניח שכמו בכל דבר, פעם היו פחות פתוחים לזה'.

 

  • הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet 

 

המשפט הקצר הזה של זינגר החזיר אותי בבת אחת 20 שנה אחורה, לתקופת התיכון ולתלמידים המסתלבטים. כמעט 500 תלמידים היינו בשכבה, ובאמת נושא ההומוסקסואליות מעולם לא עלה, מלבד בהפסקות ובמשחקי כדורגל, וכמובן תמיד בהקשרים שליליים של 'תראה איך אתה בועט, יא הומו'.

 

כולנו היינו סטרייטים, פשוט כי אף אחד מעולם לא טרח לספר לנו שיש עוד אופציות. ממרחק של 20 שנים אני יודעת להגיד היום שלא הייתי היחידה מהשכבה הזו שחוסר הידע שלה השאיר אותה בארון לשנים ארוכות. ארוכות מדי. לפני 7 שנים, אחרי שכבר יצאתי ממנו, השלמתי עם זהותי ולמדתי להתגאות בה, הצטרפתי לארגון חוש"ן (חינוך ושינוי), כדי שתלמידי התיכון של היום לא יחשבו, כמוני, שהם בודדים בעולם.

 

ארגון חוש"ן, מרכז החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל, הוא ארגון מתנדבים, שמקיים לאורך השנה מאות מפגשים עם תלמידי תיכון, במטרה להכיר להם קצת את חייהם של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, ולהפוך אותם מעוד סטיגמה או דמות בתכנית ריאליטי, לאנשים בשר ודם.

 

במהלך כל מפגש שכזה שומעים התלמידים את סיפור חייהם של שני מתנדבים - גבר ואישה, ומקבלים הזדמנות חד-פעמית לשאול את כל השאלות שבדרך כלל אין להן מקום במערכת החינוך. כ-150 מתנדבים לוקחים חלק בפעילויות של חוש"ן ברחבי הארץ – מרמת הגולן בצפון ועד אילת בדרום, ועוברים מסלול הכשרה לא פשוט לפני שהם מגיעים להתמודד עם התלמידים עצמם.

 


התלמידים יותר פתוחים וקשובים לנושא הזהות המינית מאשר רוב המורים שלהם (צילום: AP)

 

לא פשוט להגיע אל התלמידים האלה. על אף שפעילות חוש"ן נתמכת על ידי השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך, ברוב בתי הספר התיכוניים עדיין לא מתקיימות פעילויות של הארגון. לסגל החינוכי שצריך להכריע אם להעניק לתלמידיו את הפעילות או לא, כמעט תמיד יש חששות מפני התגובות של התלמידים לפעילות.

 

החששות הללו, איך לומר, אף פעם אינם מוצדקים. 'הם היו מדהימים' אומרות מורות רבות שמשקיפות על הפעילות שלנו מהצד 'הקשיבו לכם כל הזמן ובכלל לא הפריעו. תדעו לכם שזאת דווקא כיתה מאוד קשה בדרך כלל'. כנראה שאפילו תלמידים ב'כיתות הקשות' יותר קשובים לנושא הזהות המינית, שבמערכת החינוך חרדים מלהתמודד איתו ברבים מהמקרים.

 

אין ספק שתלמידי התיכון של היום שונים מאוד ממני ומחבריי לספסל הלימודים של שנות ה-90. כמעט מחצית מהם מכירים להט"בים בסביבתם הקרובה, ואין ביניהם כמעט אחד שלא שמע על להט"בים באמצעי התקשורת. ולמרות הכל, השאלות שאנחנו נשאלים במהלך הפעילות מוכיחות כי רב הנסתר על הנגלה, וכי התלמידים ספוגים בדיוק באותן דעות קדומות שהביאו את זינגר להניח שמורה לא נשואה כנראה מסתירה את היותה לסבית. אולי הם שומעים דעות אלה מהוריהם, אולי מהמורים, אבל כך או כך – הן שם.

 


(צילום: יוגב עמרני)

 

בכל פעם שאני נכנסת לכיתה אני תוהה כמה כבר מהדעות המגובשות האלה כבר אפשר לשנות בשעה וחצי, אבל מדי פעם אני מקבלת הוכחה לכך שגם אנחנו בחוש"ן עוזרים לעשות את הצעד הראשון במסע אלף המילין של הקהילה הגאה.

 

'יכול להיות שהרצית אצלי בבית הספר לפני כמה שנים?' שואלת אותי מלצרית במסעדה. 'שתדעי לך שההרצאה הזאת פתחה לי את הראש בהמון כיוונים והתחלתי לחשוב אחרת על הרבה דברים'. אני מחייכת, מודה לה, ומבינה שאם אחרי שלוש שנים הבחורה החביבה זוכרת את 90 הדקות שהעבירה במחיצתי, כנראה שהן היו משמעותיות עבורה.

 


התשובה להומופוביה (צילום: רויטרס) 

 

במקרה אחר הגעתי להעביר פעילות אל מול פלוגת מ"כים באחד מבסיסי צה"ל, ונתקלתי בחיילת שכבר שמעה פעילות שלנו בבית הספר התיכון. גם שוטר מג"ב באחת הפלוגות שאבטחו את מצעד הגאווה בתל אביב סיפר לי בתחילת מפגש שכבר שמע פעילות שלנו בעבר, אבל ישמח לשמוע עוד אחת, כי 'תמיד יש מה ללמוד'. לא יכולתי שלא להסכים איתו.

 

והם לומדים. בכל כיתה שאני נכנסת אליה אפשר למצוא את התלמיד שרואים על הפנים שלו את האסימון נופל והוא מבין שיש גברים שלא נמשכים לנשים. את התלמידה שהמבט בעיניים שלה מבהיר שבזה הרגע נפתרה עבורה התעלומה איך שתי נשים יכולות לקיים זוגיות.

 

וכמובן, את התלמיד או התלמידה שעד אותו רגע הרגישו שהם לבד בעולם, ורק עכשיו הבינו שאפילו חבריהם לכיתה פתוחים לקבל את השונה. תחושה שאני, לצערי, לא יכולתי לקבל כשלמדתי בתיכון. אני יכולה רק לקוות שההתנדבות שלנו בחוש"ן תסייע להצמיח דור חדש שיחשוב קצת אחרת בעניין, ואולי גם ממנו יצמחו לנו אנשי חינוך מיתולוגיים, שתלמידיהם כבר לא יצטרכו את מתנדבי חוש"ן כדי לא להרגיש בודדים בעולם.

 

ב-23 במארס בשעה 19:30 ייערך ערב חשיפה למתנדבים חדשים המעוניינים לקחת חלק בפעילות חוש"ן.

לפרטים נוספים - לחצו כאן 

 

יום מעשים טובים - "היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם"

לוּ היתה לכם הזדמנות להשפיע על מציאות החיים בישראל ולהפוך אותה לטובה יותר - במה הייתם בוחרים? עכשיו דלגו על ה"לוּ". ההזדמנות שלכם כבר כאן! 

 

ב-5 לאפריל יתקיים, זו השנה החמישית ברציפות, "יום מעשים טובים" שיוזמת עמותת "רוח טובה". 100,000 בני אדם עומדים להתנדב במשך יום אחד מרוכז, ולהגשים את השינוי שהם רוצים לחולל במציאות הישראלית. גם אתם יכולים ומוזמנים להצטרף.

   

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לצאת מהסטיגמה, ולהבין שמדובר באנשים בשר ודם
צילום: shuttestock
לחגוג את השונות ואת הגיוון האנושי
צילום: גיל יוחנן
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים