המתופף עופר לוי נחת כאן בחורף שעבר אחרי שנים של פינטוזים על חיים בניו-יורק. היה זה זמן קצר לאחר שסיים להקליט עם שי גבסו את האלבום "קרוואן". לוי, שהופיע בישראל עם גבסו, רן דנקנר, נינט ואחרים, מכיר את ניו-יורק עוד מילדותו, מהימים שאבא שלו, שהיה דייל שרוף על ניו-יורק ב-TWA, היה לוקח את המשפחה לביקורים בעיר. מיד כשהגיע לניו-יורק, התחיל לוי, 25, ללמוד בבהי"ס "דרמר קולקטיב" שבמנהטן ועבר לגור עם חברה טובה בדירה בגרין פוינט. במקביל, הצטרף ללהקת J.Viewz המקומית, שיסד יהונתן דגן.

איך התחברת ל-J.Views?

"את יהונתן אני מכיר מהארץ, הוא הפיק את להקת אמסטף, שבה הייתי שותף. אני אוהב את J.Viewz, הם מנגנים מוזיקה טובה ומעניינת. קשה להגדיר אותה, זאת מוזיקה אלקטרונית עם זמרת מעולה ויהונתן בכלל גאון. כשהגעתי חיפשתי הופעה שלהם, שלחתי ליהונתן הודעה בפייסבוק. כתבתי 'אני פה, אתה זוכר אותי?' הוא ענה, 'זוכר אותך'. קפצתי להופעה שלהם שהייתה במועדון בווסט וילאג' והפגנתי נוכחות. אחרי כמה זמן הוא התקשר והזמין אותי להופיע אתם. הם נתקעו בלי מתופף לקראת הופעה שהם תיכננו. נורא התרגשתי ומיד הסכמתי. טחנתי את השירים במשך שבועות".

"העיר יקרה וצריך לשלם רנט". לוי

כמה נגנים יש בלהקה?

"ארבעה, אבל החבר'ה מתחלפים. במסיבת השנה החדשה חיממנו את 'אינפקטד משרום' בברוקלין בול רום, בוויליאמסבורג. בקרוב עומד לצאת אלבום בכורה".

אתה מופיע בעוד מקומות?

"אני גם מג'מג'ם עם חברים. הסצינה פה מאוד תחרותית אבל גם מאוד מאתגרת. אני מאוד ממליץ למי שיש חיבה למוזיקה להחשף לסצינה. לבוא לספוג, לנסות, להכיר, בתקווה להתברג בעוד הרכבים. כל עוד אני ממשיך לעשות מה שאני אוהב, זה בסדר".

איך הסתדרת פה עם החורף?

"אני איש של קיץ, כך שהחורף עבר עלי בסבל ובקללות. אני מרעננה והייתי מבלה כל יום בחוף הרצליה".

אתה לא במקום הנכון, כאן זה צפון אמריקה.

"חשבתי על לוס אנג'לס, אבל משהו הנחית אותי פה. בית ספר, חברים, הלהקה".

יצא לך להיות כאן בים?

"ביום ההולדת שלי החברים הפתיעו ולקחו אותי לחוף הים, כי הם יודעים עד כמה אני אוהב ים. הרעש של המטקות עושה לי טוב, אבל גם המים וגם החול של הים התיכון יותר יפים ונעימים בעיני. למרות שהייתי גם באפריקה בחופים מדהימים".

מה עשית שם?

"לפני שנתיים נסעתי לסדנה של מוזיקה אפריקאית מסורתית בגמביה שבמערב אפריקה. יש שם מאסטר שנשוי לישראלית, שהעביר סדנה של חודשיים למוזיקאים. זאת הייתה חוויה מדהימה. את הבוקר פתחנו בשיעור ריקוד של שלוש שעות ואז שלוש שעות נגינה בתופים, כשהלהקות מתחילות להתאמן. יש שם אנשים פשוטים עם חיוך על הפנים שמאוד נהנים ממוזיקה. למרות שהם חיים עם המון קושי, בפחונים, במקום שמזכיר את עזה, יש שם קסם אמיתי".

קצת שונה מהרדיפה אחרי הדולר בניו-יורק. זה קורה גם לך?

"כן, העיר יקרה וצריך לשלם רנט".

תל אביב יותר יקרה?

"אני חושב שכן. הצעירים חוזרים היום לגור עם ההורים כי מחירי שכר הדירה בשמיים".

יוצא לך ללכת להופעות גרנדיוזיות כאן?

"אחת ההופעות הכי טובות שראיתי עד עכשיו הייתה של 'ארקייד פייר', שזכו בגראמי. ב-1 באפריל אני הולך להופעה של 'סטרוקס' במדיסון סקוור גארדן. ראיתי גם את קווינס אוף דה סטון אייג' בוובסטר הול".

למסעדות אתה יוצא?

"קצת, אני אוהב לבשל בעצמי. אבא שלי עיראקי ומבשל מצוין ואמא למדה ממנו איך לבשל את התבשילים של המטבח העיראקי. היום שניהם בשלנים נהדרים".

מה בתפריט?

"פתות, שזה מלאווח עם גבינה צהובה. הכנתי לא מזמן קציצות במיץ עגבניות בסגנון עיראקי שמוגשות עם אורז. למרות שקשה להכין את זה, יצא לי מדהים. בקרוב אני מתכנן לבשל ממולאים, חציל וקישוא".

יש לך אחים?

"יש לי אחות בארץ שעומדת לעבור עם בעלה לדאלאס, טקסס, ויש לי אח שגר בוושינגטון די.סי".

איך ההורים מתמודדים עם זה?

"זה משבר גדול, אנחנו משפחה מאוד מלוכדת, נורא אוהבים אחד את השני. מצד שני הם מאוד מפרגנים לרצון שלנו להתפתח. מזל שאחי, שגר בוושינגטון, מתכוון לחזור לארץ".

אתה שואף לנגן עם מישהו מפורסם, כמו המתופף טל ברגמן שניגן עם בילי איידול?

"השאיפה שלי היא שההרכב יבוא ממני ומעוד אנשים, שנצמח למשהו גדול. בלוס אנג'לס המתופף ששולט היום הוא ניר צדקיהו, אבל אני מסתכל כדוגמה על תמיר מוסקט ו'בלקן ביט בוקס', שהוא יסד אותה עם אורי קפלן ואחרים בניו-יורק. הם בנו משהו מאוד חזק ועכשיו הם מסתובבים בעולם ומופיעים. הם הגאווה הכי גדולה שיש לישראל בתחום. ראיתי אותם בהופעה בוובסטר הול והם מדהימים".

חגגת בפורים?

"לא יצא לי. ודווקא השנה, לפי מה שאני רואה בפייסבוק, כלם התחפשו וחגגו".