חביבי, אם אתה גם מצחיק אותי - אני כולי שלך
גבר שמצחיק את האשה שלו הוא הנכס הכי גדול. אני מאמינה שדרך הצחוק נצליח להתגבר על המון. וכן, אני מהבחורות האלו, שאתה יכול לצחוק גם עליהן, אני אפילו משתפת פעולה (היי – חוץ מהמשקל. לא שמנתי!!!) אז תצחיק אותי, חבר שלי, זה הכי כיף
בזמן האחרון היה כל מיני. שמחתי (היתה לי יומולדת) והתעצבתי (יש לי אהבה ארוכה ונכזבת) והתאהבתי (בסוף הוא עזב לפני שהתחיל). רכבת הרים, זה ככה אצל רובנו, לא?
תנגן לי שיר? מקסים. אם אתה יודע לנגן בגיטרה, פסנתר, מפוחית, חלילית או קסילופון, זה ממש אחלה. אם תשיר לי שיר, או תחבר לי לחן, אני ודאי אבכה מהתרגשות. אבל אתה ממש לא חייב. גם אם תגיד פתאום "היי, השיר הזה בדיוק עלינו, את לא חושבת?" אני אמס, כי אדע שהקשבת פתאום למילים, כמו שאני עושה תמיד. ואם אתה לא מדבר בשירים? גם זה בסדר. אין לי ליד המיטה ספר של שירי רחל. גם אם רק תדבר איתי, אני אהיה מבסוטה אש.
הגענו עד כאן. אם אתה גם מצחיק אותי – אני כולי שלך. הרי כבר ברור שלמדת, שגבר שמצחיק את האשה שלו הוא הנכס הכי גדול. לפחות בשבילי. אני מאמינה שדרך הצחוק נצליח להתגבר על המון. וכן, אני מהבחורות האלו, שאתה יכול לצחוק גם עליהן, אני אפילו משתפת פעולה (היי – חוץ מהמשקל. לא שמנתי!!!) אז תצחיק אותי, חבר שלי, זה הכי כיף. ובטח שתזכה בחיוכי. אתה יודע מה, אני מאמינה שאתה הוא זה שיזכה בחיוכי גם בבוקר, כי אתה כל כך מקסים ונפלא. אני מאושרת לשמוע שתמשיך לנסות להרשים את ליבי, זה מקסים בעיניי, זה אומר שאתה לא לוקח אותנו כמובן מאליו. אתה יודע מה? בחזרה אליך. גם אני אמשיך לנסות להרשים את ליבך.
בין לבין, מתנגן לו, כמו פסקול קטן ומתמשך, כל יום מחדש, השיר הכי מתוק, אופטימי ונעים ששמעתי מזה זמן רב. מאז אותה פעם ראשונה ששמעתי אותו הוא נכנס לי ללב, עשה שם ריקודים וצהלולים, כל התאים רקדו להם יחד - והתאהבתי.
אבל אז, כמו כל בחורה טובה שמתאהבת, התחלתי לחפור. רגע. רגע. מה זה בעצם אומר? הייתכן שיר, שהוא סתם שיר? ללא שום פרשנות בחורית? בואו נחשוב על זה רגע. ממילא בינתיים אני בהפסקה יזומה מגברים, עד שתצא אמנה ברורה בנושא, שכותרתה "אין לנו כוונה לשבור לך יותר את הלב או לצאת איתך לדייט על אף שאנחנו רק רוצים סקס, או נכון שאני נראה חמוד אבל עוד חודש תגלי שאני פסיכופת". מאחר שבצער רב, האירועים בעולם הערבי מונעים את התכנסות האומות המאוחדות בנוגע לניסוח אמנה זו, להלן ממצאים עדכניים מדו"ח החפירות בשיר. הגיגים אלו נכתבים בעודי מכינה את הקן הפרטי שלי, ליונה יון שלי, שלוקח לו זמן כה רב ועדיין מתמהמה. ואני לא מתייאשת, פשוט נותר לי זמן מיותר למחשבות.
זה מתחיל כך:
"אני אפתח לך כל דלת ואנגן נגן נגן לך איזה שיר"
רק קוקי שלי, לפני שתבוא, חשוב לי שתבין: אתה בשמחה יכול לפתוח לי כל דלת, אבל לא נראה לך שתתעייף קצת? מה, כ-ל דלת? אתה יודע כמה דלתות אני עוברת ביום? מוותרת לך מראש, אני עושה פילאטיס וגם רצה, ונשאר לי כוח לפתוח דלתות. בתור מחווה רומנטית מפעם לפעם זה נחמד, אבל גם אם לא, אני לא אכעס. למדתי שזה ממש לא הכי חשוב. ואם במטאפורות עסקינן – אשמח אם תוכל לפתוח לי את כל הדלתות בעולם, שאוכל לחלום ולרצות ולהגשים. אבל זה גם ממש בסדר אם תזכיר לי שהכסף לא צומח על העצים ושחלק מהחלומות מגיעים עם תג מחיר. לפעמים אני שוכחת, כי כזו אני, חולמנית. בגלל זה בין היתר אתה אוהב אותי, זוכר?
עוד מבט:
אהבה מעט שונה, עד שתגיע האהבה הזוגית
ללי בלו
לפעמים הלב מתמלא דווקא באיזו ריקנות תהומית. אז אני מדליקה את הרדיו ומקשיבה לשדר רדיו בחדר אפלולי מגיש פיסות אושר. אני מזריקה מוזיקה כמו דם לוורידים, מזכירה לעצמי שהיצירות היפות ביותר נכתבו מכאב. אנשים ניגנו את כאבם, ואנחנו עכשיו מטפסים איתם למדרגות גן עדן
"אביא לך זר פרחים אני אתן אתן אתן אתן לך להוביל, אלווה אותך הביתה או אמן אמן אמן אמן ואשאר, אוהו, אשאר איתך ללילה"
תביא לי זר פרחים? נשמה שלי אתה. חולה על פרחים, סתם ככה, זר ענק, פרח אחד, יומולדת או יומשישי, מפרגנת, תודה מראש.
תיתן לי להוביל? אני מעריכה את זה מאוד, באמת, וגם אמרו לי לא פעם שיש לי תכונות של מנהיגה, אבל אתה יודע מה? אתה הגבר שלי, וזה בסדר גמור שתיתן לי להוביל כשאין לך כוח, כי אני אחזיר לך את המושכות כשאתעייף בעצמי. אפשר לסכם שפעם אתה ופעם אני? חוץ מזה, אתה לא זוכר איך אני גרועה בניווטים? לא זוכרת איך להגיע לבית של עצמי. קח לך את הניווט לפעמים. תאמין לי, זה יהפוך את הדרך לקלה יותר עבור שנינו.
תלווה אותי הביתה? איך לגלות לך? אם זה דייט ראשון – אז דע מעכשיו, אני לא גרה בתל אביב. אני לא אדרוש ממך להגיע אליי, וגם לא אדרוש ממך ללוות אותי הביתה. שלחת מסרון כדי לוודא שהגעתי בשלום? מבחינתי ליווית אותי הביתה. אמן ותישאר ללילה? טוב, אין לנו כרגע זמן לפתוח את זה כאן, כולם יודעים שזה עניין שלם בנושא מורכב. אתה מתעקש? אתה יודע מה? עד עכשיו נתת לי זר פרחים, ונתת לי להוביל וליווית אותי הביתה וכל זה, ובעצם, אין ממש חוקים. רק תעשה טובה, תשאיר מים חמים. קר.
"אצייר לך חיים טובים ואתעכב על דמותך, בשלל צבעי זוהר יפים, אצבע את שיערך"
אהיה המאושרת באדם, אם שאיפתך היא לצייר לי חיים טובים. אחרי כל מה שכבר עברנו בחיינו בנפרד, אתה עדיין מצייר, ועדיין לי, ועדיין חיים, ואפילו טובים. אתה מקסים, כבר אמרתי? זכור, אהובי, חיי היו טובים גם לפניך, אבל עכשיו, כשבאת, הם אף טובים יותר, מעצם קיומך, מעצם חיוכך, ואתה לא חייב לצייר לי אותם, כי הם מונחים כאן מול עייני הפקוחות ואני רואה אותם היטב. ואם אתה ממש, איך לומר, לא הואן גוך הבא? אני סולחת מראש.
תתעכב על דמותי? בחיי. איפה מצאתי אותך? מעולם לא אמר לי מישהו שיתעכב על דמותי. תגיד, אתה כבר יודע שאם אתה מתעכב על דמותי ודמותי קצת שמנה בשניים-שלושה קילו אז אסור לך להגיד את זה?
אני יודעת שאתה גבר ולא מבין בדברים האלה, אבל אם לא שמת לב, אני לא צובעת את שיערי. אני יודעת שזה שוק טוטלי בשבילך, אבל הוא חום באופן טבעי. וכן, אני אאמין לך לגמרי כשתגיד לי שבלונדיניות ממש לא עושות לך את זה. ובר רפאלי מכוערת, לא? ואם אתה ממש רוצה לצבוע את שיערי, למה בצבעי זוהר? זה מלחיץ קצת. אולי נשקול בכל זאת מספרה מקצועית?
"בציור יהיה נעים וקל להקשיב לצליל קולך וגם אני אהיה לי שם מחזר אחר ליבך"
הבהרה – בציור אולי יהיה נעים וקל להקשיב לצליל קולי, אבל במציאות, כמו כל אחד, אני לפעמים מדברת יותר מדי, מרימה את קולי יותר מדי, אומרת דברים שלא קל להקשיב להם. ייאמר לזכותי ולדעת הסובבים אותי – זה לא קורה יותר מדי. אז בעצם, תשכח את הפסקה האחרונה. נעים וקל להקשיב לצליל קולי.
מחזר אחר ליבי? בבקשה. ליבי עדיין פתוח, מי היה מאמין.
"ומידי בוקר אגיש תה ופרי למיטתך, אקנה לך ציפור שיר יפה שתשיר לך בחדרך"
אוקיי, אז הגענו לבוקר. נושא רגיש. תשמע חבוב, סביר להניח שאני כבר אוהבת אותך, אבל, ואולי לכן, כדאי שתדע – אני לא ממש טיפוס של בוקר. לא מבינה את הקטע הזה של לקום כשעדיין עייפים. אז הרי לך – שום תה – אני חייבת קפה בבוקר (זה בסדר, אני יכולה להכין לשנינו), וגם אין צורך בפרחים (כבר שלחת לי זר, שכחת?). בבוקר כדאי פשוט לתפוס קצת מרחק. ואם אתה רוצה לקנות לי משהו, עזוב אותך מציפור שיר שתשיר לי (אני אחנוק אותה לפני שהיא תספיק), לך על השוקולד או הפיג'מה הבנאליים. גם תכשיט הולך.
"וגם אם אצחיק אותך ואזכה בחיוכך אני אמשיך ואמשיך לנסות להרשים את ליבך"
מבט פילוסופי:
בלי צחוק: יש קשר בין הומור לסקס?
אבינועם בן זאב
המאפיין העיקרי של הבדיחה, לפי ספר של פרויד שתורגם באחרונה לעברית, הוא "שחרור הנאה באמצעות הסרת עכבות". הסינגפורים לא מדברים על סקס. הם גם לא חזקים בהומור. האם ניתן להסיק מכך שככל שהחברה יותר מרשה לעצמה לצחוק על החיים ועל עצמה, היא פתוחה יותר כלפי מין?
"כל יום מחדש?"
תראה, זה עוד ממשיך מכאן, אבל נראה לי שהבהרתי את הנקודה. ורק למקרה שאתה מתקשה לקרוא בין השורות: אני לא ממש יודעת מה תביא איתך, אבל אני מניחה שאתאהב בך, כך או כך, לא בגלל רשימת מכולת או דברים שאתה חייב לעשות. ללא קריטריונים מיוחדים או תכונות שאתה חייב שיהיו לך. סביר להניח שחלק יהיה פחות טוב, וחלק יהיה נפלא. אבל אני יודעת, חייבת להאמין, שכמו שתהיה, זה יהיה לגמרי, כל מה שביקשתי.
מומלצים
