שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסיקה: גברים ונשים רשאים לזמן ביחד
    הסערה הבאה בעולם התורני? ראש ישיבת "הר עציון" אישר כי ניתן להתיר זימון משותף לשתי נשים וגבר, לפני ברכת המזון. הרב מלמד נגד: "אין ראוי שיהיה דיבוק חברים בין גברים ונשים"

    המחיצה בין גברים לנשים בציבור הדתי מוסיפה להתנדנד: מאמר הלכתי שפרסם תלמיד ישיבה, מעורר פולמוס רבני מרתק בנושא צירופן של נשים לזימון - ה"הזמנה" לברכת המזון, הנהוגה בשלושה סועדים או יותר.

     

    אחד מראשי ישיבת "הר עציון" בה לומד מחבר המאמר, תומך במסקנתו לפיה נשים וגברים רשאים לזמן יחד. ראש ישיבה נוסף, הרב מדן, מסכים עם העקרונות, אך מסתייג במעט מן המסקנה, ואילו הרב אליעזר מלמד מציג עמדה שמרנית יותר, השוללת זאת מטעמי צניעות, אך מסכים גם הוא שמי שרוצה להקל - יש לו על מה לסמוך בתוך המשפחה.

     

    בגיליון מספר 26 של כתב העת "אקדמות" למחשבה יהודית, שייצא לאור בחודש הבא, דן התלמיד יונתן גרשון בסוגיה, ולאחר סקירה הלכתית מקיפה מסכם: "נראה שגברים ונשים שנקבעים יחד לסעודה יכולים לזמן, ולפי כמה מהדעות אף חייבים לעשות כך". מסקנתו מתייחסת לכל הפחות למקרה בו כל הסועדים הם בני משפחה אחת, אך יש בו פתח לשינוי ההלכה גם כאשר מדובר במעגלים רחבים יותר.

     

    לפחות במעגל המשפחתי

    גרשון מונה כמה שיקולים הלכתיים שהביאו למצב הקיים, ומתמקד בטענה כי זימון משותף לשני המינים הוא "פריצות". לדבריו, חלק מהפוסקים הורו שאין בכך בעיה, וישנן עדויות על כך שרבנים נהגו כך בפועל, ולכן "בפשטות נראה ששתי נשים וגבר יכולים להצטרף לזימון". עוד כתב, כי כיום מקובל שישיבה מעורבת בחוג המשפחה נתפסת כ"נאה", ולפיכך נראה ש"מתאפשר, ואולי אף מתחייב, זימון של כל המשפחה יחד".

     

    המחבר מזהיר כי השארת המצב המקובל כיום, עלול להנציח את מעמדה הנחות של האישה בהיסטוריה, וליצור סתירה בין ההלכה לבין המציאות הקיימת. "האם אנו חיים בתודעה שקיים חשש של פריצות כל אימת שמשפחה יושבת יחד לאכול?" תהה. "האם נוכל לקבל אמירה זו במציאות של סעודות משפחתיות משותפות בכל שבת? השארת המצב על כנו היא בגדר אבסורד!"

     

    בדברי הסיכום טען כי בתקופה בה נשים מתפללות, מברכות ולומדות תורה, חובה לעיין מחדש ביסודות דין הזימון, לברר את פשר האיסור - ולשנותו במידת הצורך.

     

    חשש מ"המדרון החלקלק"

    יונתן גרשון מציין בפתח המאמר, כי ראש ישיבת "הר עציון", הרב ברוך גיגי, קרא את הדברים ונתן את הסכמתו למסקנות העולות מהם. שותפו לראשות הישיבה, הרב יעקב מדן, הגיב לכך ברשימה משלו, שתופיע אף היא בגיליון הבא של "אקדמות", ואף שהסתייג מחלק מהדברים הבהיר: "איני חולק על מסקנת המחבר. ככלל, אני תומך גדול בהתחדשות מתמדת של ההלכה לאור המציאות, אך אני חושב שכדי לקבלה, יש צורך להעמיד עקרונות ברורים יותר באשר למיקום גבולו של 'המדרון החלקלק'".

     

    בחלק המסתייג מהמסקנות ציין הרב מדן, כ"נקודה למחשבה", שישנם מקומות בהם התקבלה העמדה שאין לשנות את תקנות חז"ל, אף אם השתנו תנאים חברתיים ואחרים שעמדו בבסיסם. "במה עדיף להסתכן – האם בהיפרדות גמורה ממנהגי אבותינו בסוגיית הצניעות, או בניתוק ההלכה מן המציאות בעניין זה? אין לי תשובה ברורה לכך".

     

    עוד טוען הרב מדן, כי אף שבאורחות חיינו אין בזימון המשותף חשש להגדלת הפריצות - המנהג הקיים הוא לאמץ את הלכות הצניעות שנהגו בעבר בתחומים של קדושה ועבודת ה', כתפילה וברכות, ו"להתפשר" על מנהג הדור בתחומים של חול. לדבריו, לאימוץ השיטה הליברלית יותר עלול להיות "מחיר כבד", כמו הרחבת ההיתר גם אל מחוץ למשפחה ול"תערובת נשים וגברים גם בבית הכנסת".

     

    חושש לצניעות

    רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה בו, אליעזר מלמד, הגיב גם הוא למאמר של גרשון, על פי דברים שכתב בסדרת הספרים הפופולארית "פניני הלכה" שחיבר. לדבריו, בעבר היה נהוג ש"עמי הארץ" אינם מצרפים לזימון יחד עם "בני תורה", משום שהסעודה המשותפת עלולה לקרב ביניהם, וזו גם הסיבה לכך שנשים לא יזמנו עם גברים.

     

    "הזימון נוצר על ידי האכילה יחד בדיבוק חברים, שכוחה של הסעודה גדול לקרב רחוקים זה לזה, ואין ראוי שיהיה דיבוק חברים בין גברים ונשים". עם זאת הדגיש, כי שלוש נשים יכולות לזמן לבדן, אף אם הן סועדות יחד עם גברים, וכן שאישה אחת או שתיים צריכה להשתתף בזימון שמקיימים שלושה גברים או יותר - ולהפך.

     

    הרב מלמד מתייחס גם לזימון מעורב בתוך המשפחה, וכותב: "אמנם אין בעיית צניעות בקרב בני משפחה קרובים, ולכן לכאורה היה אפשר לצרפם לזימון, אלא שקשה לקבוע היכן עובר הקו – אם רק קרובים בדרגה ראשונה יצטרפו, או גם גיסים או בני דודים. ולכן נראה שחכמים לא חילקו בתקנתם, וכאשר קבעו את מצוות הזימון, קבעו חיוב לגברים לחוד ולנשים לחוד".

     

    ועוד הוסיף הרב: "לא נראה לי שחל שינוי עקרוני במנהגי הסעודה, שכן גם בזמן חז"ל בוודאי היו נשים חשובות שהסבו, והן לא ישבו בירכתי ביתן,

    וגם לגביהן לא תיקנו חכמים שיזמנו יחד, מפני שכאשר הגיעו אורחים, נוצרה איזו הבדלה משום צניעות בסעודה". לדבריו, מי שרוצה רשאי לסמוך על הדעות המקלות כשמדובר בקרובים מדרגה ראשונה, אך "נראה יותר" כדעת המחמירים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שאשלים לכם זימון?
    צילום: index open
    חושש מתפילות מעורבות בבתי הכנסת. הרב יעקב מדן
    גבי ניומן
    צילום: יהונתן צור
    שלוש נשים יכולות לזמן
    צילום: יהונתן צור
    מומלצים