שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע זה קרה? הסכנות שבנטילת נורופן ואדוויל
    החומר הפעיל בתרופות נורופן ואדוויל הוא איבופרופן, משכך כאבים ומוריד חום יעיל ביותר. אף שהוא ללא מרשם רופא, הוא עלול לגרום לתופעות לוואי קשות ביותר בנטילה ממושכת. מהן סכנות התרופה, ומתי צריך לרוץ למיון?

    מיליוני בני אדם ברחבי העולם משתמשים מדי יום בתרופה "איבופרופן" (החומר הפעיל בנורופן) להורדת חום, לשיכוך כאבים ולדלקות. למעשה, אין כמעט בית שאין על מדף התרופות שלו את אחד התכשירים הללו, המצוי כבר 49 שנים בשוק.

     

    איבופרופן שייך למשפחת החומרים הקרויים NSAID - ראשי תיבות של Non Steroidal Anti Inflammtory Drugs - נוגדי דלקת שאינם מבוססי סטרואידים. משפחת תרופות אלה פועלות לשיכוך תהליך דלקתי הגורם בין היתר לכאב.

     

    תרופות ה-NSAIDS מבוססות על עיכוב ייצורם של חומרים הקרויים פרוסטגלנדינים. מדובר בקבוצת הורמונים הגורמים בין היתר לתשדורת כאב למוח, לבקרה על טמפרטורת הגוף, לקרישת הדם או לדילולו, לייצור ציפוי המגן על דופן הקיבה מהחומציות הגבוהה וכן להיווצרות תהליכים דלקתיים. מכאן שעיכוב הפרוסטגלנדינים מביא לירידת חום גבוה, להפחתת כאב ודלקת, ולדילול דם.

     

    למצוא חומר יעיל וזול מאספירין

    החומר איבופרופן הומצא על ידי ד"ר סטיוארט אדמס, כימאי שנטש את בית הספר בגיל 16 כדי לעבוד כעוזר מחקר בחברת בוטס האנגלית. את לימודיו האקדמיים השלים בזמן שעבד בחברה.

     

    את נוסחת האיבופרופן לא פיתח ד"ר אדמס במעבדות החברה, אלא במעבדה מאולתרת שהקים במטבח ביתו. רק לאחר מספר שנים של פיתוח הציג את החומר להנהלה, שהחליטה להשקיע משאבים בהמשך פיתוחו. איבופרופן הוא אחד החומרים הרפואיים הוותיקים שממציאו עדיין בין החיים. ד"ר אדמס חי וקיים ואף מרצה מעת לעת בכנסים על תהליך הפיתוח של האיבופרופן.

     

    כמו במרבית התרופות, גם שמו של איבופרופן נגזר ממרכיביו הכימיים. החלק הצדדי של מולקולת האיבופרופן מכיל את המרכיבים איזו-בוטאן, חומצה פרופריוניק וטבעת פנילית. שילוב של תחיליות המרכיבים מניב את השם איבופרופן.

     

    הסיבה שהניעה את ד"ר אדמס לפתח את האיבופרופן היתה לדבריו למצוא חומר יעיל וזול יותר מאספירין הוותיק לשיכוך כאבים ודלקות. באותה עת היה אספירין התרופה היחידה מקבוצת ה-NSAIDS, מה שסייע להסביר את מחירה הגבוה בשוק.

     

    בשנת 1962 נרשם האיבופרופן כפטנט בבריטניה. התכשיר הראשון שהיה מבוסס על איבופרופן נקרא "ברופן" והוא שווק על ידי חברת בוטס. בניגוד להתוויה כיום, התכשיר היה מיועד לטיפול ארוך טווח בדלקת פרקים בלבד.

     

    מיליארד וחצי קפליות נורופן בשנה

    נורופן הוא משכך הכאבים הראשון שהתבסס על האיבופרופן ושיווקו החל בבריטניה בשנת 1983. כיום נמכרות ברחבי העולם כמיליארד וחצי קפליות נורופן בכל שנה. שמו של הנורופן בא מאיחוד הקידומת Neuro של מערכת העצבים וסיומת פן המקורית של איבופרופן.

     

    מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי איבופרופן יעיל במידה מסוימת גם לטיפול במחלות אחרות כמו פרקינסון ואף אלצהיימר. אף שהמחקרים רק בתחילת הדרך, הם עשויים להוביל לפיתוח דורות חדשים של תרופות המבוססות על משפחת ה-NSAIDS.

     

    אלא שכידוע, אף תרופה לא פטורה מתופעות לוואי. כמו שאר חברי משפחת ה-NSAIDS, גם איבופרופן עלול לגרום לדימומים מדרכי העיכול, במיוחד בשימוש ממושך. מסיבה זו התרופה אינה מומלצת לאלה הסובלים מכיבים או דלקות במערכת העיכול, לאלה הנוטלים תרופות לדילול הדם או ללוקים בהפרעות קרישה. איבופרופן עלול גם להפחית מיעילות תרופות מסוימות להורדת לחץ דם ותרופות משתנות.

     

    במקרים נדירים, איבופרופן עלול לגרום לנזק קטלני הרבה יותר. במקרים מסוימים עלול נורופן לגרום לפגיעה בכבד המתרחשת אצל עד 15% מהמטופלים. תחילה נראית עלייה באנזימי כבד בבדיקות דם, עלייה המרמזת על פגיעה כבדית. במקרים נדירים גורם איבופרופן לתגובת כבד סוערת ביותר כמו זו שהתרחשה אצל שירלי מרדר, הכוללת צהבת, דלקת כבד, הרס בלתי הפיך של תאי הכבד עד לכשל כבדי. חלק מחולים אלה מוצאים את מותם ללא השתלת כבד.

     

    בניסויים קליניים בתרופה איבופרופן נמצא כי היא מגבירה את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי קטלניים. תרופות NSAIDS ובהן נכלל איבופרופן עלולות גם לגרום להופעת יתר לחץ דם, או להחמרתו של יתר לחץ דם. התרופה עלולה לגרום גם לנזק בלתי הפיך לכליות, עד כדי צורך בטיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

     

    איך מטפלים?

    כיצד ניתן לצמצם את תופעות הלוואי מהתרופה? ראשית, יש להקפיד שלא לעבור על המינון המותר, על פי משקל הילד או המבוגר. אין ליטול את התרופה מעל שלושה ימים מבלי להיוועץ ברופא המטפל. יש להקפיד על מרווחים תקינים בין מנה למנה, של לא פחות משמונה שעות.

     

    במקרה של קוצר נשימה, כאבים בחזה, חום גבוה שאינו מגיב לתרופה במשך יומיים, גרד, צהבת, כאבי בטן והקאות ממושכים, או ערפול ואובדן הכרה בעקבות נטילת התרופה יש לפנות מיד לחדר המיון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים