הנהלת להקת המחול הקיבוצית התפטרה

ארבעה חודשים אחרי שמנכ"ל להקת המחול הקיבוצית אולץ לעזוב את תפקידו, הגישו אתמול את התפטרותם ארבעה חברי הנהלה נוספים שאומרים היום ל-ynet: "הלהקה מתנהלת כמו חצר ביזנטית". רשימת המתפטרים כוללת את סמנכ"ל הלהקה, איתן פאר; מנהלת השיווק, אפרת בן זאב; מנהלת כפר המחול, שרהלה רם שליין ומנהלת הלשכה, דפנה לנג.

• בואו להתעדכן בחדשות, סרטונים ותמונות בלעדיות בעמוד הפייסבוק של ynet
  

הארבעה, מאנשיו של המנכ"ל היוצא, אולצו על פי החלטת ועד מנהל שהתקבלה בדצמבר, להעתיק את מקום מושב המשרדים בקיבוץ שפיים שבמרכז, לקיבוץ הגעתון בצפון שם פועלת הלהקה וכפר המחול שלצידה.

מקור נוסף לחיכוך היה דרישתם של חברי ההנהלה לשלב ברפרטואר הלהקה, גם יצירות של כוריאוגרפים נוספים לצדו של המנהל האמנותי, הכוריאוגרף רמי באר, מה שלטענתם איים על מקומו ומכאן נתקל בהתנגדות עזה. "בשלב מסוים הבנו שרוצים אותנו כהנהלת מריונטות ולזה לא היינו יכולים להסכים", אמרה ל-ynet אפרת בן זאב.

60HZ של רמי באר. לפתוח את השורות? (צילום: מרב יודילוביץ')  

לדברי סמנכ"ל הלהקה המתפטר, איתן פאר, כדור השלג החל להתגלגל לפני כשלוש שנים כשההנהלה הגישה לוועד המנהל תכנית אסטרטגית לפיה אחת לשנתיים, תארח הלהקה כוריאוגרף בעל שם שייצור בעבורה עבודה חדשה. "במשך 6 חודשים, רמי לא מוכן היה לדון בזה אפילו", מספר פאר, "זה לא נעשה מתוך רצון להרחיק או להיפטר ממנו, אלא בכדי לשלב כוריאוגרפים נוספים בעשייה, מתוך הבנה שהלהקה זקוקה למגוון איכויות ולמוצרי מדף נוספים כדי להרחיב את המנעד. לפני כשנתיים כפינו עליו לקבל החלטה. הוא התנה את הסכמתו בבחירת הכוריאוגרפים והיצירות שיעלו. התניה נוספת שהציב קבעה שהלהקה לא תבצע בחו"ל עבודות שאינן שלו".

להקת המחול הקיבוצית אינה הלהקה היחידה שפועלת סביב כוריאוגרף מרכזי. למה זה בעייתי בעיניך?

"זה אולי אכזרי, אבל בסופו של יום זוכרים לך את העבודה האחרונה שעשית. יוצר צריך להתחדש. אם אני רוצה לשווק את הלהקה לחו"ל היום, אני מוגבל. יש גבול לכמה אפשר למכור את 'אקודום', 'זיכרון דברים' ואת 'וכשהגיעה לשמש'. התחושה הברורה היתה שמיצינו את יכולת השיווק של הלהקה בחו"ל וקיבלנו על זה פידבקים בארץ ומפסטיבלים בחו"ל".

אקודום. "אם אני רוצה לשווק את הלהקה לחו"ל אני מוגבל" (צילום: גדי דגון)

"מחול אינו חצר ביזנטית"

אחד המדוברים היה הפסטיבל היוקרתי במונפלייה, שהציע שיתוף פעולה עם כוריאוגרף צרפתי צעיר שייצור עבור הלהקה עבודה שתוצג במסגרתו. "רמי סרב. אוהד נהרין מביא ללהקת בת שבע השנה את חופש שכטר, שרון אייל ויסמין גודר שייצרו עבור הלהקה עבודות. אנחנו לא הבנו למה זה לא יכול לקרות גם אצלנו.

זה חלק מהתפיסה שלהקת מחול היא לא חצר ביזנטית אלא להקה ציבורית שנסמכת על כספי ציבור וההחלטות שמתקבלות בה צריכות להתעלות מעבר לאגו".

זה אגו או משחקי כוחות בין הנהלה למנהל אמנותי?

"ברגע שנתן התפטר, הבנתי שרמי למעשה לא מעוניין במנכ"ל אמיתי. כל הנהלת הלהקה הבינה שאין לנו קרקע לעבודה. לא שאני דמוקרט גדול, אבל לא ייתכן שנהיה בובות. נתן שילש את תקציב הלהקה, הקים כפר מחול בינלאומי, עשה דברים מדהימים בארץ ובחו"ל, ועם זאת התנועה הקיבוצית מקבלת רק את דעתו של רמי. זה מקומם".

איך אתה רואה את ההמשך?

"נכנסה מנכ"לית חדשה ללהקה ואני מאחל לה שתשכיל לעבוד ביחד עם המנהל האמנותי כי אחרת היא תהיה המנכ"לית הרביעית שתעוף. הפטנט להצלחה, לגרום לו להתעשת ולאפשר לכוריאוגרפים בעלי שם עולמי להשתלב ברפרטואר. רמי לא חונך בשום דרך רקדני להקה או מפתח ומכוון אותם ליצירה ושלא יתנו לי כדוגמא את פרויקט 'ניצוצות' שמאפשר לרקדנים ליצור. מהפרויקט הזה, לא באמת נולדו יוצרים חדשים. ללהקה הזו אין יכולת להתקיים רק מהופעות בישראל ואם היא רוצה להמשיך ולכבוש את מקומה בחו"ל היא צריכה לעשות את זה עם עבודות שמדברות אל לב הקהל בעולם".

"ייפוי כוח". הלהקה זה אני? (צילום: גדי דגון) 

אפרת בן זאב מחזקת את דבריו של פאר ומדגישה: "רמי אמר לא פעם 'הלהקה זה אני ואני זה הלהקה'. בעיני זה בעייתי. הוא לא הביע בנו אי-אמון, אבל רצה לגרום לנו ללכת כי חש שההנהלה חזקה מדי. הלהקה הזו היא הבייבי של רמי באר אבל צריך לזכור שהיא ניזונה מכספי ציבור."

"כשרצינו לקדם את 'מסע מחול', תכנית הדגל של כפר המחול שנעשית בשיתוף עם הסוכנות - מפעל מדהים ומרגש שמביא לגעתון רקדנים יהודים ולא יהודים מכל העולם, היו לנו עימותים מאד קשים עם רמי. הוא לא ראה את כפר המחול כחלק מהתפתחות של הלהקה, אולי כי חשש שהפרויקט הזה משתלט או לוקח פוקוס גדול מדי. רמי הרגיש מאוים".

איך את רואה את עתיד הלהקה?

"אני מודאגת. הלהקה היום צריכה להתקיים ללא הגב של ברית התנועה הקיבוצית שהעניקה רשת ביטחון מעבר לתקציב של 400 אלף שקל שוטפים שהעניקו ללהקה. אם בעבר התנועה הקיבוצית ערבה לכך שהמאזן יהיה תמיד מאוזן, היום הם לבד. נתן השכיל לפתח את כפר המחול ולייצר בכך הכנסות עצמיות מפעילות כמו קורסי קיץ וסדנאות.

זה השאיר את הראש של הלהקה מעל למים, אך הלהקה זקוקה לתהליכי התייעלות ושינויים אבל זה לא יקרה בלי שיתוף פעולה של רמי. אין לי ספק שהרבה ישמחו לראות את להקת המחול הקיבוצית נופלת אבל אם זה יקרה היא לא תקום מחדש. ראינו את זה קורה עם להקת 'בת דור' ועם הלהקה של עידו תדמור ואפילו עם 'להקת ענבל' ברמה מסוימת. זו תהיה בכייה לדורות. כי הלהקה שווה יותר מכל הגחמות הקטנות".

"עד בלי די" של איציק גלילי בביצוע הקיבוצית (צילום: Karel Zwaneveld)

זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית העומד גם בראש עמותת ברית התנועה הקיבוצית, אומר בתגובה: "הייתי מצפה ממי שהשאיר אחריו גרעון של 4 מיליון שקל לא להטיל רפש. אני לא מאשים אף אחד אבל כעת הלהקה נאלצת להתמודד עם מצב נתון ואני מקווה שנצא מהמשבר. 

"בסופו של דבר יצאנו למכרז ונבחרה מנהלת בלתי רגילה שאנחנו עומדים מאחוריה ומשוכנעים שהיא תוביל את הלהקה לפסגות חדשות". שור מבטל את הטענות לפיהן הוועד המנהל של להקת המחול הקיבוצית אינו מתכנס באופן קבוע. "הוועד המנהל התכנס כמעט מדי חודש. יש פרוטוקולים שיעידו על כך. צר לי על הניסיונות להטיל בנו רפש".

הכוריאוגרף ומנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, רמי באר, אמר בתגובה: "אינני שופט אנשים בצערם גם כשהם מחליטים לכבס את הכביסה המלוכלכת בתקשורת. הניהול האדמיניסטרטיבי של הלהקה התנהל משך שנים משפיים בעוד שפעילות הלהקה בקיבוץ הגעתון. זה יצר חוסר קומוניקציה, נתקים, טלפונים שבורים ובעיקר לא עבד כיחידה אחת ומכאן נבעו לא מעט בעיות.

באר מבקש להפריך את הטענות על התנגדותו להכנסת יצירות של כוריאוגרפים נוספים לרפרטואר הלהקה ואומר: "לפני שנה הציגה הלהקה הבוגרת מעבודותיהם של איציק גלילי וכריסטינה דה שאפל והמגמה הזו תמשיך".

חברי ההנהלה הפורשים טוענים שהלהקה הצליחה לשרוד בשנתיים האחרונות רק בזכות הכנסות מכפר המחול.

"כל הנתונים והעובדות בידי הוועד המנהל שהכריע בנושא. זו לא החלטה שלי. ההחלטה התקבלה לאור מצב כלכלי נתון. אני לא רוצה לפגוע בלהקה. הם הלכו ואני נשאר עם צוות מתחדש שאני צריך לבנות ולא להרוס. אין לי כוונה להיגרר למקומות האלה. יש שורה תחתונה והיא המקום שאליו הניהול הוביל את הלהקה. אני מבין שהם פגועים וכעוסים ולא אשפוט אותם על זה, אבל צריך להמשיך הלאה".