נעים להכיר: איריסים בשלל צורות וצבעים

השאלה איזה פרח הכי יפה בעולם היא קשה, אך אני תמיד עונה - איריס. עוד מימי מצריים העתיקה הוא שימש לקישוט, ומאז ועד היום הוא צמח גינה ופרח פופולרי ביותר. האיריס הוא אחד מצמחים שכדאי להכיר ומאחר שיש בסוגו מינים רבים, החלטנו להקדיש לו כתבה שלמה.

הסוג איריס מונה כ-300 מינים שונים הנפוצים בכל חצי כדור הארץ הצפוני, מהמדבר ועד לביצות ולאזורים ממוזגים וקרים מאוד. הסוג מגוון מאד בצורות וצבעי הפרחים, צורת העלים ואף במבנה השורשים וסוג איבר אגירה (קנה שורש, בצל או פקעת). רוב מיני האיריס בעלי פרחים יפים ולכן רבים תורבתו כצמחי נוי.

האיריס מופיע לראשונה מופיע במיתולוגיה היוונית ומציין שם את אלת הקשת בענן. כנראה שהוא נקרא על שם אלה זו בשל רבגוניות הצבעים המופיעה בין המינים השונים. בעברית משתמשים לעיתים קרובות בשם אירוס שמקורו במשנה, שם מוזכר האיריס הקשרים שונים של טומאה וטהרה האקדמיה ללשון העברית קבעה כי ניתן להשתמש בשני השמות – איריס ואירוס.

איריס הגלבוע (צילום: אורי פרגמן ספיר)

משפחה: איריסיים.

צורת חיים: צמח בצל או קנה שורש (גיאופיט).

עלים: העלים עוטפים את הגבעול, הם שטוחים ודמויי חרב, או דקים דמויי מרזב.

פרחים: פרח האיריס המיוחד מורכב משלושה עלי עטיף עליוניים, זקופים ושלושה עלי עטיף חיצוניים מופשלים מטה. במרכזו חבויים 3 אבקנים בשלוש מנהרות. הפריחה בדרך כלל אביבית, אך יש גם מינים שפורחים בחורף ובקיץ. מבנה הפרח נועד למשיכת חרקים - הוא מחולק לשלושה חלקים, שלעיתים קרובות הן שלוש מנהרות המושכות אליהן חרקים, שניזונים בהן מצוף ומאבקה. במקרים של איריסי ההיכל כמו איריס הגלבוי ואיריס הארגמן, אין בפרח גמול מזון והחרקים מגיעים לפרח רק על מנת ללון בו.

תפוצה בארץ: האיריסים נפוצים בטבע ובנוי בכל הארץ, חוץ מהדרום הרחוק.

שימושים: האיריס הוא פרח נוי מרשים, שמשמש כצמח גינה וגם כפרח קטיף. האדם יצר זני תרבות שונים ומגוונים. 

איריס הלבנון (צילום: אורי פרגמן ספיר)

איריסי הבר בארץ

הסוג איריס כולו מוגן בארץ ואין לאסוף אותו בטבע. בארץ נפוצים 16 מיני איריס שונים, כולם פרחי ראווה יפהפיים, שאתריהם מהווים מוקדי עליה לרגל של אוהבי הטבע. המינים השונים לפי קבוצות בסוג -

• איריסי ההיכל - איריס ירוחם, איריס הנגב, איריס שחום, איריס הארגמן, איריס הגלבוע, איריס נצרתי, איריס הגולן, איריס וסט ואיריס הדור (כולל איריס שומרוני).
• איריס הסרגל ואיריס הלבנון.
• איריסי יונו - איריס ארץ-ישראלי ואיריס טוביה.
• איריס ענף ואיריס הביצות.
• איריס ארם-נהריים.
  

איריס הנגב‏ (צילום: אורי פרגמן ספיר)

1

2

3

4

5

איריסים בגן

איריס גרמני - זהו המין הנפוץ והמוצלח ביותר, שאפשר למצוא בכל משתלה. האיריס הגרמני בעל קנה שורש ועמיד למגוון קרקעות כל עוד הן מנוקזות ולא מלוחות. מומלץ לשתול אותו בחשיפה לשמש מלאה או חלקית. הפריחה מתרחשת לאורך כל השנה אולם יש שני גלים עיקריים, בחודשים מרס עד אפריל באביב, שנמשכת בהר עד מאי, ובנובמבר בסתיו, שנמשכת עד דצמבר באזור החוף.

איריס ענף - צמח בגובה 2.5-1.5 מטרים הגדל בביצות ואגמים, ממש בתוך המים או בשוליהם. העלים דמויי חרבות ארוכות ומרשימים כל השנה. באפריל מתפתחים מהם גבעולי פריחה מסועפים במקצת ,הנושאים פרחים אחדים, גדולים וצהובים. בארץ זהו צמח פופולרי לגופי מים בגנים אולם זהו גם צמח בר נדיר מאד של אזור עמק החולה.

איריס ענף (צילום: אורי פרגמן ספיר)

איריס ענף (צילום: אורי פרגמן ספיר)

איריס אלג'ירי (Iris unguicularis) - צמח בגובה 50-30 ס"מ בעל עלים מוארכים דמויי סרט. העלווה יפה כל השנה אם הצמח מושקה. הפריחה בעיקרה אביבית, אולם פרחים נוספים מתפתחים כמעט לאורך כל השנה. יתרונו הגדול של הצמח הוא בשל הצלחתו בתנאי צל. הפרחים מעט חבויים בין העלים, אולם הם תכולים-יפיפיים. 

איריס אלג'ירי (צילום: אורי פרגמן ספיר) 

איריס ספרדי - האיריס הנפוץ בחנויות הפרחים, שקרא לעיתים קרובות בטעות איריס הולנדי. זהו צמח בצל המפתח עלים קשתיים ודקים וגבעול עבה וזקוף הנושא בקצה פרח אחד ועוד ניצן או שניים הנפתחים מאוחר יותר. 

איריס יפני - מין של מקומות בוציים בשולי ביצות ונחלים. העלים ירוקים בהירים, דמויי חרב. עמודי התפרחת מסתעפים ונושאים פרחים בהירים השונים משאר מיני האיריס בהיותם כמעט פתוחים-פחוסים.

איריס ארם-נהריים - זהו צמח מקומי שוכלוסיות בר שלו מוכרות מהחרמון. בבתי קברות מוסלמים זהו צמח נפוץ מואד, שלאחרונה נכנס גם לגינון. עליו ירוקים, בהירים, מחודדים ועבים, מהם מתפתחים עמודי פריחה בגובה מטר עד שני מטרים. בחוף מתרחשת הפריחה במרס בחוף, בהר- באפריל, ובחרמון - במאי-יוני. זהו צמח עמיד מאד ומומלץ לשתול אותו במסלעה, מכיוון שהסלעים יתרמו לו מי גשמים נוספים וקני השורש יהיו מוגנים יותר מייבוש בקיץ, בתנאים אלו הצמח לא יאכזב. 

הכותב הוא המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם ירושלים