שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קחו להם את הרובים
    אין דרך דיפלומטית לומר זאת - אוכלוסיית "בני המיעוטים" מחזיקה כלי נשק בכמויות גדולות ועושה בו שימוש עברייני. צו השעה הוא צמצום כמויות הנשק המסכנות חפים מפשע

    זרים המבקרים בישראל מופתעים למראה כלי הנשק הנישאים בגלוי ברחובות. לעין הישראלית, חייל חמוש הוא מראה שכיח ושגרתי. לעין מערבית, לעומת זאת, כלי נשק המוחזקים שלא בידיו של שוטר הם מראה מפתיע ואף צורם.

     

    כלי נשק מאיימים על שלום הציבור. הם עלולים לשמש למטרות פסולות והזמינות שלהם רק הופכת את השימוש האלים לקל ונוח. אבל הנשק שמאיים על שלום הציבור איננו זה שאנו רואים ברחובות. הנשק המאיים עלינו מוחזק בידיים עברייניות בכמויות הולכות וגדלות. די להזכיר שני אירועים פליליים כאלה שנגמרו בתוצאה טרגית - רצח מרגריטה לאוטין, שנפגעה בירי שכוון לחסל עבריין בבת-ים ורצח הנערה שקד שלחוב באשקלון בירי מוטעה שכוון לחסל עבריין.

      

    ארגוני פשיעה עושים שימוש תכוף בכלי נשק לצרכיהם, אך מלבדם יש גם קבוצות גדלות והולכות באוכלוסייה המחזיקות באמצעי לחימה שלא למטרות עברייניות, אבל הזמינות של כלי הנשק בידיהן מסכנת את האזרחים במידה גדלה והולכת.  

     

    קבוצה בולטת כזאת של אזרחים המחזיקים בכלי נשק היא "בני המיעוטים". אין דרך דיפלומטית לומר זאת - אוכלוסיית הערבים והבדואים בדרום, במרכז ובצפון, מחזיקה כלי נשק בכמויות גדלות והולכות וגם עושה בו שימוש עברייני בקלות בלתי נסבלת. אירועי ירי במסגרת סכסוכי שכנים במגזר, יידוי רימונים ואף הנחת מטעני חבלה במכוניות של יריבים, כבר אינם אירועים חריגים במגזר הזה. אין מדובר עוד בנשק לצורך ירי (אסור ומסוכן כשלעצמו) בחתונות, אלא בנשק כאמצעי ליישוב סכסוכים.

      

    משטרת ישראל ערה לתופעה הפסולה והמדאיגה הזו, והיא משתדלת לצמצם אותה כבר תקופה ארוכה. לפני יותר משנתיים, בינואר 2009, פתחה המשטרה במבצע שכותרתו "ניקוי כלים", הנמשך עד היום. במסגרת המבצע מנסה המשטרה לאסוף כלי נשק לא חוקיים המוחזקים בידי אזרחים. למבצע הוקצו כוחות גדולים, הן לצורך הסריקות, החיפושים והמעצרים, והן לצורך איסוף מידע מודיעיני. ואכן, מאז תחילת מבצע נעצרו יותר מ-600 חשודים ונתפסו כמויות מרשימות של נשק שלא היו מביישות שום מחסן נשק חטיבתי. מחצית מתפיסות הנשק היו בצפון. האם צריך לפרט בידי מי?

      

    מלבד הסכנה של פגיעה באזרחים תמימים בשל השימוש בנשק הזה, התפתחה לה סכנה נוספת: שיתוף פעולה גדל והולך בין העבריינים הפליליים המחזיקים בנשק לבין ארגוני טרור פלסטינים. הבסיס לשיתוף הפעולה הזה בין הטרוריסטים לבין העבריינים הפליליים הוא הסחר בנשק ובאמצעי לחימה.

     

    השופטים לא הפנימו

    והנה, בעוד המשטרה ערה לתופעה החמורה ומשקיעה מאמצים גדולים להילחם בה, דווקא מערכת המשפט מגלה סלחנות בעונשיהם של העבריינים האוחזים בנשק. הרושם המעיק הוא שהשופטים, להבדיל מהשוטרים, לא הפנימו את חומרת התופעה ואת היקפה. על משקל הכלל בעלילות צ'כוב שרובה המופיע במערכה הראשונה - יירה בשלישית, ניתן להזהיר כי נשק המוסתר במחסן או בעליית הגג, בסופו של דבר יירה באירוע פלילי או ביטחוני, בסכסוך שכנים, בתגרת נהגים בכביש או בפיגוע חבלני.  

     

    לפני כשמונה שנים, לאחר "הפיגוע הפלילי" שבו ניסו עבריינים להתנקש בחייו של העבריין זאב רוזנשטיין ופגעו באזרחים תמימים, נרשמה התעוררות מצד רשויות החוק והמשפט עקב פגיעה באזרחים תמימים שאינם קשורים לעולם העברייני. בעקבות אירוע זה ואחרים התקבלה החלטת ממשלה בדבר המלחמה בפשיעה המאורגנת. את פרותיה הברוכים של אותו שידוד מערכות אנו רואים כיום. חלק גדול מראשי ארגוני הפשע יושבים כיום מאחורי סורג ובריח. אבל הבעיה לא נפתרה.

     

    למרבה הצער, אותה "התעוררות" הייתה קצרת ימים ודעכה מהר. צו השעה הוא מאבק בלתי מתפשר בהחזקת אמצעי הלחימה המצויים בידי אזרחים. הפירות המובטחים כפולים - צמצום כמויות הנשק יצמצם את הפגיעה באזרחים תמימים, אבל גם יצמצם את אמצעי החבלה בידי פעילי טרור. נשק ומטעני חבלה שייתפסו בכל מקום ברחבי מדינת ישראל לא יגיעו לידי מחבלים מהצד ההוא של הקו הירוק.

     

    דן רונן, ניצב בדימוס, שימש מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל בשנים 2004-2007 ומכהן כיום כיו"ר קבוצת ח.א.ש.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים