תתפלאו, גם בתל אביב מחפשים אהבה וזוגיות
גם בתל אביב לא כולם/ן קופצים/ות ממיטה למיטה, מבחור לבחור, מבר לבר. לעזאזל - שכר הדירה כל כך גבוה פה, שאנחנו גם עובדים, לא רק עושים סקס! אי אפשר לעשות הכללות רק כי כולם נושמים פה את אותו הפיח של קו 5
התל-אביביות שרלילות, התל-אביבים מחפשים רק זיונים (פתגם עממי)
זו אמירה שנתקלים בה כל פעם שמתחיל דיון על עולם הדייטינג, כאילו במשפט הזה יש להצדיק ו/או להסביר למה תל אביבים לא נמצאים בקשר. נו, זה הרי ברור: אם כל התל אביביות שרלילות, זה אומר שהן מזדיינות עם כל דבר שזז, מה שאומר ש-א' - הן לא מחפשות זוגיות, ו-ב'- שידוע שגברים לא לוקחים ברצינות מישהי שמזדיינת, אז אף אחד לא יחשוב עליהן כפוטנציאל רציני. המשך המשפט מסביר, שבלי קשר, תל אביבים מחפשים רק זיונים, מה שאומר שגם אם יש מישהי שרוצה קשר ולא מזדיינת עד החתונה (או לפחות לא עד שהבחור מביא אותה לארוחת שישי אצל החותנת העתידית), הרי אז מדובר על תסריט מדע בדיוני, שהרי הוא מחפש רק זיון. ברגע שהוא יראה פוטנציאל למשהו ארוך טווח יותר מערב אחד, או רציני מאשר משקה בבר שכונתי, הוא ייברח וישבור שיא אישי בריצה לטריליון מטר.
מבזק חדשות!
לא כ-ל התל אביביות שרלילות. מעבר להתנגדותי הנחרצת לשימוש במילות גנאי לגבי בחורה חופשייה מבחינה מינית, יש גם כאלה שלא נכנסות למיטה (או לשירותים במועדון) מהר, ובטח לא כשמדובר בפוטנציאל לזוגיות.
ובנוסף, לא כ-ל התל אביבים מחפשים זיון. כלומר, לא כל התל אביבים מחפשים ר-ק זיון. אז נכון שקשה למצוא כאלה, אבל הם בוודאי קיימים, ולובשים את חליפת גיבור-העל שלהם בלי שאף אחד רואה ויוצאים להציל את העולם בשעת לילה מאוחרת, כך שיש הזדמנות להיתקל בהם פה ושם.
רק למישהו מהעדה מותר לצחוק על העדה (שרית פרקול)
גם בתל אביב מחפשים אהבה. גם בתל אביב מחפשים זוגיות. גם בתל אביב לא כולם/ן קופצים/ות ממיטה למיטה, מבחור לבחור, מבר לבר. לעזאזל - שכר הדירה כל כך גבוה פה, שאנחנו גם עובדים, לא רק מזדיינים!
ואם כבר מדברים, חסכו ממני את "בתל אביב לא תמצאי זוגיות". מעבר לכך שזאת ביקורת על אורח חיי כעל המקום בו בחרתי לחיות, יש פה גם מעין הבטחה לא ממומשת שאם רק אצא מתל אביב, אמצא את הזוגיות הנכספת. נו, באמת!
לאיפה בדיוק אני אמורה לעבור? למצפה בגליל לרעות כבשים, כי שם יחכה לי איזה רועה צאן שבדיוק באותה שניה יצא גם למרעה? לדרום הרחוק להתבודד עם ההרים? אהה, שם בוודאי יש המוני בחורים שמחכים לי בין נקיקי נחל שכוח אל.
יש היצע של בחורות יפות, חכמות, מצחיקות, טובות לב
אהבה תל אביבית (צילום: סיגלית גיגה פרקול)
כן, יש פה בעיה עם העיר הזו, אני לא מכחישה, בתוך עירי אני יושבת: יש היצע ויש פחות ביקוש. יש היצע של בחורות יפות, חכמות, מצחיקות, טובות לב - ויש פחות ביקוש. בגלל ההיצע הגדול, לא מתעכבים על שלב הביקוש, אלא פשוט מזפזפים.
אבל ההבדל הוא שאני גרה פה, אני חיה פה, אני נושמת פה עשן אוטובוסים ועוד משלמת על זה ארנונה! לי מותר להגיד דברים רעים על התל אביבים, כי אני יצאתי איתם. לאלה מבחוץ אסור. כלומר, מותר, אבל זה פשוט נשמע פחות אמין...
אתם לא רוצים שאכפיש לכם את הפרובינציה, אתם אל תכפישו לי את האורבניות. זה הסכם שנראה לי הגון לחלוטין.
אמנם נכון להגיד את זה כשזה מהווה מין נחמה פורתא על הקושי הגדול למצוא בחור טוב בגבולות פלורנטין בדרום ושדרות נורדאו בצפון. אבל זה הופך להיות לרועץ, כשבגלל המחשבה הכללית הזו יש לגיטימציה לבחורים להתנהג מגעיל, "כי הרי ידוע שהם לא מחפשים משהו רציני, כי כולם ככה בעיר הזו". זה גם מרפה את ידיהן של בחורות לחפש ולהאמין באהבה "כי ממילא אף אחד בעיר הזו לא ישתף איתן פעולה ברצון הזה".
מה הקשר בין מחט לתחת? (פתגם עממי)
ובכלל, ממתי אנשים שמזדיינים לא מחפשים קשר?
יש זיונים ויש זוגיות, ואנשים שהחליטו לענות על תאוות בשרים תוך כדי חיפוש קשר, עדיין מחפשים קשר.
בכל שיחת סלון, או בית קפה שכונתי, אפשר לספור על שתי ידיים כמה פעמים עולה המשפט ש"הבעיה עם התל אביבים שהם מחפשים זיונים". האם זה נכון? האם אנשים מכפר סבא, ירושלים, אילת או גדרה לא מחפשים זיונים? בעצם, בפרשנות לשפת הדייטינג הבעיה היא שבחורים מתל אביב לכאורה מחפשים "רק" זיונים.
זה בהכרח קשור למיקום גיאוגרפי?
כשיש לי שאלות הרות גורל שכאלה, אני פונה לאלוהי הפייסבוק: הרשת החברתית מקבצת בתוכה בחורים מכל קצוות תבל, או לפחות הארץ. ונחשו מה? ישנם בחורים מהפרובינציה שמציעים הצעות מגונות ותו לא. שמועות מספרות לי שזו מגיפה שמתפשטת מחוץ ל"מדינת תל אביב". כן, גם בחורים מנצרת עילית לא בהכרח מחפשים לשים כוס מתחת לרגל ולשבור אותה. וישנם כאלה מתל אביב שמציעים דייטים "רציניים" ומנופפים ברצון לזוגיות. זה שקשה לממש את ההצהרות האלה לכדי מציאות תלת ממדית, זה נכון, אבל זה שהם קיימים אפילו במספרים קטנים מבטל את הפסימיות הגדולה שיוצרות הסטיגמות הפרובינציאליות.
נחמת רבים היא לא בהכרח נחמה (זהבה לב)
מה הפואנטה?
אולי זה נחמד להתנחם בזה שבתל אביב קשה למצוא זוגיות, כי "ידוע" שאף בחור לא מחפש קשר ארוך יותר מלילה אחד ושלושה סמסים רצופים. מנטרה שמדקלמות בחורות העיר - "זה לא אנחנו זה הם". אבל אתם באמת חושבים שלאותן בחורות שרוצות זוגיות באמת משנה אם זה בגלל שיש בעיר הזו דברים יותר טובים לעשות מלהשקיע בקשר, או סתם בגלל שהעיר נראית כמו חנות צעצועים גדולה אחת שכל יום אפשר לשחק בברבי (מזדיינת) אחרת?
משפטים כאלה אולי מנחמים אחרי דייט רע, אבל לא מנחמים באופן גורף, להפך: הם מחלישים את האמון ברומנטיקה, מפילים דייטים פוטנציאלים, ובעיקר יוצרים מציאות של ביצה ותרנגולת, שכמו שכולנו יודעים, זו שאלה שאף פעם אין לה תשובה מספקת.
אז הפואנטה היא שגם כה קשה פה, העיר הזו לעיתים אוכלת יושביה, בזמן שהם אוכלים זה את זה. ועדיין זו עדיין לא סיבה לעזוב את העיר. אפשר לחשוב שעל פתח תקווה אין סטיגמות...
לפנייה לכתב/ת 
