שתף קטע נבחר

הצחנתם אותי

החברה של שי טוענת שאם הוא ימשיך להימנע ממקלחות, הוא יחטוף מחלות. עכשיו, מה מפתיע אתכם יותר: זה שהיא טועה או זה שיש לו חברה?

"החברה שלי מכריחה אותי להתרחץ כל יום", מתלונן הקורא שי. "היא אומרת שאני יכול לחטוף מחלות עור ומאיימת בשביתת מין אם לא אתקלח. איך אני מוריד אותה מזה?". שזה כבר יפה, כי תמיד ידענו שאנחנו חזקים דמוגרפית בקרב דפקטים, אבל נחמד לגלות שיש לנו דריסת רגל גם בקהיליית המטונפים. ולשאלתך, שי: החברה שלך טועה ומטעה. מקלחת יומית אינה הכרחית מבחינה רפואית, ואפילו עשויה להזיק לך.

 

ד"ר קרן לנדסמן, מומחית באפידמיולוגיה ובבריאות הציבור, מבהירה שרק בשלב מאוחר יחסית בהיסטוריה האנושית עלה הצורך בהיגיינה אישית. זה קרה לפני כ־200 שנה, בתקופה שנבנו בערים מערכות צנרת משוכללות שאיפשרו לכל אחד לקבל מים חמים עד הבית. עד אז לא היתה לאנשים פרטיים נגישות לכמות גדולה של מים זורמים בכלל וחמים בפרט, וכדי להתנקות הם נאלצו להגיע לבתי המרחץ הציבוריים - מאורע חגיגי למדי שהתרחש אחת לכמה ימים במקרה הטוב, או מדי כמה חודשים במקרה המריח רע. פוקדי המרחצאות דבקו בהמלצה הרפואית הרשמית שהיתה נהוגה אז: לשטוף רק את חלקי הגוף החשופים לציבור, כלומר הפנים, הצוואר, הידיים והרגליים. את שאר האיברים ניגבו מפעם לפעם, אם בכלל, באמצעות ספוג לח. היי, רעיון לסדרת ילדים מתבגרים: בובספוג מכנסעםבליטה! 


"אז ככה קובי אוז מרגיש במקלחת"

 

את השינוי עשה באמצע המאה ה־19 ד"ר איגנץ פיליפ זמלווייס, רופא נשים אוסטרו־הונגרי. הוא עלה על הקשר בין זיהום לתמותת יולדות, והכריח את הרופאים בבית החולים שבו עבד לשנות את הרגלי הניקיון שלהם, למשל לשטוף ידיים לפני כל לידה ולחטא את כל המכשירים שהשתתפו בתהליך. כתוצאה מהמנהג החדשני הזה צנחה תמותת היולדות במחלקה שלו מ־15% לאחוז אחד. אגב, זמלווייס עצמו אושפז בבית חולים פסיכיאטרי, כנראה בשל דעותיו הלא מקובלות, ובאופן אירוני מת כתוצאה מהרעלת דם.

 


 

הרעיונות הראשוניים של הדוקטור המנוח, יחד עם גילוי החיידקים על ידי לואי פסטר ב־1859, גרמו לאנושות להבין שאפשר למגר מחלות בדרך פשוטה יחסית. מאז הפכה הרחצה להרגל יומיומי בתרבות המערבית, רק שלקחנו את כל נושא ההיגיינה קצת רחוק מדי. "חשוב להקפיד בעיקר על שטיפת הידיים", מסבירה ד"ר לנדסמן. "ככה החיידקים שחיים על העור שלנו לא יגיעו לפה, ואנחנו לא נפתח מחלות". כן, הגב שלנו יכול להיות מלוכלך כמו הראש של יו הפנר, אבל כל עוד אנחנו שוטפים ידיים לפני האוכל זה בסדר. למעשה, כמו שנרמז לעיל, המקלחות עלולות דווקא להזיק לנו: הגוף מפריש שמנים טבעיים שמגינים על העור, והרחצה היומיומית במים ובסבון מסירה את השכבה הזאת והופכת את העור ליבש ולסדוק. נכון שלחברה שלך, שי, יש שורה של קרמים באמבטיה? אז אם היא לא היתה מתרחצת פעם־פעמיים ביום, ייתכן שלא היה לה שום צורך בהם. ואז לך היה צורך למצוא חומר סיכה אחר לצורכי בידור עצמי, אבל הבה נתמקד.

 

יש עוד סיבה לא להתקלח יותר מדי: במחקר שנערך בארצות הברית לפני כשנתיים עלה שגם ראשי המקלחת מזוהמים. בשליש מהבתים נמצא עליהם ריכוז גבוה במיוחד של חיידקים לא סימפטיים, שעלולים לגרום לדלקות ריאה. הבשורה המנחמת היא שהיצורים האלה נשטפים יחד עם המים הזורמים - סיבה מצוינת לחכות כ־30 שניות לפני שהולכים על רטוב. אם כל זה לא ישכנע את הגברת שעדיף להזדהם בסבבה, ספר לה מה קורה בצימרים: מי הג'קוזי במקומות האלה עלולים להיות נגועים בחיידקים של אחרים, ולהטריד במיוחד את מי שאינן גברים. כבר היו מקרים שנשים הגיעו לרופא בגלל חשד לבריחת שתן, והתברר שבמהלך האמבטיה המבעבעת נכנסו להן מים למקומות הלא נכונים, וטיפטפו משם החוצה במשך הלילה. הנה לך משהו לחשוב עליו בפעם הבאה שתתייחד עם קרם.

 

חיבוטי נפץ

חנן שואל אם בליעת ניטרוגליצרין יכולה להפוך אדם לפצצה. איפה, איפה הימים שהייתם שואלים אם הזרקת סיליקון יכולה להפוך אישה לפצצה

"לאבא שלי היו כאבים בחזה, והרופא נתן לו כדורי ניטרוגליצרין", מספר הקורא חנן. "האם אני צריך להימנע מלעשן לידו? ואם כן, האם אפשר ליצור באמצעות הכדורים האלה מחבל מתאבד?". ובכן חנן, הגירסה הקצרה של התשובות לשאלותיך הן - בהתאמה - "לא" ו"וואלה".

 

הניטרוגליצרין הוא תרכובת שמנונית מסונתזת שידועה כחומר נפץ רב עוצמה, ומשמשת מרכיב עיקרי בדינמיט. אבל אל דאגה, חנן: אין סכנה להתפוצצות ספונטנית של החומר בתוך אבא שלך. בריכוז הנמוך שבו הוא ניתן מטעמים רפואיים, הניטרוגליצרין מתפרק בגוף בתוך כמה דקות והופך לחומר לא נפיץ שנקרא חנקן חמצני. החומר הזה אחראי להרחבת העורקים הכליליים והוורידים, ובכך הוא מאפשר לדם לזרום בקלות רבה יותר ללב - ומה אתה יודע, גם לאיברים אחרים. לכן פותח לפני כמה שנים קונדום מיוחד שמכיל ניטרוגליצרין.

 

מה שכן, אתה לא הראשון שחושש מניטרוגליצרין. במשך שנים רבות סברו חברי הקהילה הרפואית שמכות חשמל שניתנות כדי לאתחל את פעולת הלב עלולות לגרום לפיצוץ של החומר שקיבל הפציינט. מאז נעשו ניסויים קפדניים בנושא, והחוקרים הגיעו למסקנה שאין בסיס לטענות. אבל תכלס, אם תשקה מישהו בכמה בקבוקים של ניטרוגליצרין נוזלי ותבקש ממנו לקפוץ במקום, יכול להיות שהוא יתפוצץ. ועוד תהיה לו זקפה בילט־אין בשביל ה־72 בתולות ההן.

 

  • הכו את הברווז! יש לכם שאלות מטופשות שאפשר לבדוק באמצעות ניסויים מדעיים מטופשים אף יותר? אל תהססו! כתבו לנו לאי־מייל , או שגרו פקס ל־03־6893320. אנחנו כבר נטריד בעניין את מי שצריך

 

 

צילום: אימג' בנק / Getty Images
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים