שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    באוויר, בים וביבשה: הצצה לחיי המפקד ב-2011
    אחד יודע אם לכל חייל שלו יש חברה, השני עבר חמש דירות בחמש שנים והשלישי שותה 12 כוסות קפה ביום. מפקד גדוד, מפקד טייסת ומפקד סטי"ל מספרים ל-ynet איך מתמודדים עם כל המשימות ונשארים גם בעל ואבא. תדע כל אם עברייה

    לפני חודשיים נקלע כוח מגדוד דוכיפת של חטיבת כפיר לעימות מקומי ואלים בין פלסטינים למתנחלים באזור אש קודש שבגזרת בנימין. החיילים, בפיקוד סגן מפקד אחת הפלוגות, הוזעקו למקום כדי להפריד בין הנצים ולהרגיע את האווירה. דווקא בזמן שטיפל באחד הפצועים, חטף סגן מפקד הפלוגה סטירה מאחד המתנחלים.

     

    "זה אירוע שבקלות עשוי היה להידרדר לתוצאות קשות ולחילופי ירי", מצהיר נחרצות מפקד גדוד דוכיפת, סגן-אלוף רז שריג. "אין ספק שהאלימות נגד הקצין מבישה, אבל הדרך בה בחרו החיילים לנהוג באירוע, גם לאחר התקרית הזאת – היא סיבה לגאווה".

     

    שגיב יודע שהשפעה מסוג זה על הלוחמים שתחתיו היא המשימה המרכזית שלו. גם סא"ל ת', מפקד טייסת "חוד החנית" של F-15 בתל נוף, יודע שהאופן שבו יטילו טייסיו פצצת טון תלוי בו רבות, ואילו סא"ל א', העומד בראש ספינת הטילים אח"י אילת, מבין היטב את חשיבותו בהצלחת המשימה החשאית של חייליו.


    "לא רוצה שיאהבו אותי, רוצה שיראו בי מחנך". סא"ל שריג (דובר צה"ל)

     

    שריג, א' ו-ת' שלושתם בני 35 עד 40. לשלושתם אשה וילדים שכמעט לא רואים את אבא, ועוד עשרות עד מאות קצינים וחיילים תחת פיקודם. לרגל יום העצמאות התלווינו לשלושת המפקדים, מחילות הים, האוויר והיבשה, שמנסים להסביר איך מכינים את הלוחמים שבחוד החנית למלחמה הבאה.

     

    שלוש שעות שינה ו-12 כוסות קפה

    שלושתם נחשבים מפקדים בדרג הטקטי, והם בעלי השפעה ישירה וכבדה מאוד על תוצאות המשימות. אבל עיסוקיהם היומיומיים כלולים הרבה דברים שחורגים מן הפעולות המבצעיות, כמו טיפול בבעיות תנאי שירות ונפקדות, ניהול צי רכב ועוד.

     

    "בהתחלה גדוד נראה כמו מפלצת מבחינת מוטות השליטה. צריך לדאוג לחיילים בכל היבט אפשרי, ובמקביל לנהל פלוגות ומפקדה", מסביר סא"ל שריג, בן 35. "זה לא פשוט להגיע לחייל הבודד, וזה דורש הרבה נסיעות לעמדות כדי לדבר עם חיילים.

     לא אתיימר לומר שאני יודע הכל, אבל זה האתגר". כדי לעמוד באתגר הוא ישן בממוצע שלוש שעות בכל לילה, ונעזר ב-12 כוסות קפה ביום. בסופו של דבר, צריך להכין את החיילים למלחמה.

     

    חייליו של שריג מוצבים בגדה, ונמצאים לא פעם במצבים מורכבים ורגישים. "בסופו של דבר, המטרה היא לתת לחיילים את הכלים כיצד לנצח, אבל גם להישאר בני אדם", הוא מסביר. "לא פעם הייתי גאה בהם על כך שעמדו כך במשימות. המלחמה שלנו היא מלחמה סיזיפית – לראות כל הזמן שהחיילים מכירים את המשימה שלהם ובקיאים בפרטים".

     

    לדבריו, "לא חשוב לי להיות אהוד או אהוב. חשוב לי שיראו בי מפקד מחנך, כזה שנותן דוגמה אישית. קפדן כשצריך, ולא בלי סיבה". בכל שבוע הוא מקדיש כמה שעות לראיונות עם חיילים. "לפעמים אני מופתע מהסיפורים על הבית - על המצוקה, על הקושי הכלכלי. יש חיילים שנושכים את השפתיים כדי להישאר ולהיות לוחמים".

     

    במטוס הראשון ברביעייה

    סביר להניח שסא"ל ת', בן 40 ואב לארבעה, מחזיק בשיא בתור המפקד שעבר הכי הרבה מקומות מגורים בחמש השנים האחרונות. "עוברים לפי התפקיד – מחצרים לנבטים, לתל נוף, שוב לנבטים ושוב לתל נוף", הוא מספר. "זאת חוויה לא פשוטה, בעיקר לאשה. הילדים קצת יותר מסתגלים. אבל המשפחה תומכת, ואשתי כבר מנוסה – תוך יומיים היא מצליחה לפרוק את כל הארגזים".

     

    זהו תפקידו השני של ת' כסגן אלוף. בעבר פיקד על טייסת F-16 בנבטים, ובקרוב יסיים את תפקידו באחת הטייסות האסטרטגיות בחיל האוויר, "שנאמר עליה שהיא משתתפת בפרויקטים חשובים ביותר למדינת ישראל".

     

    במשרד הצנוע, מול תמונות הילדים, ת' מספר שתפקיד מפקד טייסת מביא עמו אחריות כבדה, וגם בדידות מסוימת. "אני חש שיש לי המון השפעה, וזה נותן הרבה מוטיבציה להמשיך", הוא מתגאה. בניגוד לשריג, ת' מנסה להקפיד על שש שעות שינה בלילה, כדי שיוכל להיות כשיר לטיסה – שכן הוא עולה על מטוס כמעט בכל יום. "לפעמים אין כמו להיות בטיסה, רחוק מכל הסוגיות על הקרקע. נוחתים ומטפלים בכל יתר העניינים".


    שומר את השבת לילדים. סא"ל ת' (צילום: איל פישר)

     

    כמפקד טייסת, יש תחתיו קבוצה קטנה של קצינים, אנשי צוות אוויר בשירות סדיר, ולא מעט אנשי מילואים וקציני מטה שבאים לטוס - חלקם אף מבוגרים ממנו. מעבר לכך הוא מפקד גם על אנשי הגף הטכני האמונים על הכנת המטוסים לגיחות.

     

    "יש פה מערכת שלמה שצריך לנהל. לפעמים מתעסקים יותר במה שמסביב מאשר בדברים המרכזיים,

     אבל זה חלק מהתפקיד". המשימה המרכזית אליה תמיד יתכוננן היא כמובן המלחמה העתידית. "האירועים שהיו בשנים האחרונות לא הציבו אתגר אמיתי לחיל האוויר, וצריך להיערך למצב אחר. לאירועים שבהם נהיה תחת איום".

     

    ת' מפרט: "מכיוון שאנחנו מוטרדים מהירי הראשון שיהיה, אנחנו נערכים כל הזמן. כמפקד טייסת אתה חייב להוביל את אנשיך. אני אטוס במטוס הראשון ברביעייה, אהיה שם ביחד איתם".

     

    מחכים בלב ים לעדכון על מכבי

    סא"ל א', בן 35, מפקד על ספינת סער 5, כלי שיט מהמשוכללים שבצי הישראלי. תחתיו יש אמנם "רק" עשרות פקודים, אך בשל מורכבות הספינה, הם מאיישים אותה תוך ביצוע 24 מקצועות שונים. 

     

    השהייה הרצופה בים לימדה אותו את כל מה שיש לדעת על חייליו, בעיקר בגלל היעדר הריחוק הרגיל בין מפקדים לפקודים. "לא רק שאני מכיר את כולם, לרוב אני גם יודע למי יש חברה. אי אפשר שלא להיתקל אחד בשני כל הזמן, אנחנו למעשה חיים ביחד".


    הדלת לחדר תמיד פתוחה. סא"ל א' על הסטי"ל

     

    על אף שהפעילות עצמה מדרבנת את החיילים, מקפיד א' להקדיש זמן גם לנושאים הלא-מבצעיים, גם בלב ים. "הדלת לחדר שלי פתוחה, ולא מעט אני מנהל שיחות על חיילים על נושאים אישיים", הוא אומר. באחרונה אף ביקש ממנו אחד הלוחמים לצאת לאודישנים של "כוכב נולד". "אישרתי לו, אבל הוא לא עבר", מספר א' בחיוך.

     

    כשהספינה נמצאת ימים ספורים רחוק מהחוף, מספר א', מקבלים הלוחמים עדכוני חדשות ותוצאות ספורט, כשהרבה עניין מתרכז במשחקים של מכבי תל אביב. כמו ת' ושגיב, גם סא"ל א' בקושי מוצא זמן לשינה. הרבה פעמים הוא מניח את ראשו על הכר עם נעליים, ועם הקשר ליד האוזן.

     

    "יש פה אתגר לא קטן להצליח ולהשיב את כולם ללא שריטה ופגע", הוא אומר. "יש פה חבורה של אנשים מאוד ממוקדים ומקצועיים, שמרגישים שזו שליחות, רק צריך לפקד עליהם בצורה נכונה. אנחנו עלולים לעבור בתוך שעות מפעילות שגרתית למלחמה".

     

    מנסים לשמור על השפיות

    מכורח תפקידם, המג"ד, מפקד הטייסת ומפקד הסטי"ל עלולים להיעדר מהבית ימים ארוכים. "זה לא פשוט", מודה סא"ל א'. כדי להתמודד עם המרחק,

     הוא מנסה לשתף את משפחתו באירועים.

     

    סא"ל ת' מנסה להקדיש למשפחתו, שמתגוררת בשיכון בבסיס, את השבת. "אין ספק שחוסר היכולת להיות עם המשפחה מציקה. זה חלק כבד מהעניין". לפעמים הוא אפילו לוקח את הילדים למטוסים, שם הם משתעשעים בישיבה בתא הטייס. לדבריו, אולי כך הם מבינים טוב יותר מה הוא עושה.

     

    כשסא"ל שריג יוצא לביתו, הוא צריך לחצות את כל הדרך מגזרת בנימין לגבעתיים. "אני משתדל לצאת פעם בשבוע הביתה, ואפילו לאסוף את הילדה מהגן. זאת הדרך לשמור על השפיות, וגם להישאר נשוי". דווקא ברגעים האלו, הוא אומר, בבית עם המשפחה, מתחוורת החשיבות של תפקידו. "אז אני מבין יותר את כובד האחריות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ההשפעה נותנת מוטיבציה. סא"ל ת'
    צילום: איל פישר
    אין לו כוכב נולד על הספינה. סא"ל א'
    צילום: באדיבות חיל הים
    מומלצים