שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נכון, גברים ונשים אינם שווים. מה זה אומר?

    יותר ויותר ממצאים מחקריים מצביעים על קיומם של הבדלים גופניים ונפשיים בין המינים. התשובה הקבועה שלי היא ששוויון חברתי אינו מבוסס, ואינו צריך להיות מבוסס, על הקיים, אלא על הראוי. הפעם, אני עונה תשובה אחרת

    מחקר שנערך באחרונה באוניברסיטת גרנדה בספרד, ביקש מ-147 סטודנטים (75 נשים ו-67 גברים) להתייחס לחמישה מצבים של קונפליקטים בזוגיות. להלן חלק מהממצאים:

     

    -כשהצד השני מעליב, או נוהג בחוסר נימוס, הנשים נוטות יותר מגברים להרגיש אומללות.

    -כשהצד השני מתנהג באגרסיביות פיזית תוך כדי ויכוח, נשים יותר מגברים מרגישות מאוכזבות.

    -כשהצד השני צועק לעתים קרובות על בן או בת הזוג, נשים נוטות להרגיש עצובות וגברים נוטים להרגיש אשמה.

    -כשהצד השני מסלף את הטיעון כדי להיראות צודק, נשים נוטות להרגיש עצובות וגברים נוטים להרגיש מבולבלים.

     

    הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים

    בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים

      ככלל, על פי המחקר, גברים ונשים נוטים להגיב אחרת על קונפליקטים זוגיים. גברים נוטים יותר להתנשאות, לשתלטנות ולרגשות כוחניים כמו זעם ובוז, ונשים נוטות יותר לרגשות נכנעים כמו אשמה, עצבות ופחד.

     

    המחקר הזה נערך, כאמור, בספרד. יש להניח שהממצאים יכולים להשתנות במידה מסוימת מתרבות לתרבות, אבל לא בצורה משמעותית, לפחות לא בארצות המערב. מה זה אומר לגבי הגישה החברתית שיש לאמץ לגבי שני המינים?

     

    מעשים גורמי שוויון

    אני מרבה להביא מחקרים מהסוג הזה, ואני מרגיש לא נוח. הנתונים שאני מציג עוזרים לבעלי דעות קדומות להרים את הראש. אנשים כאלה לא מבחינים, למשל, שהמחקרים מדברים על נטיות מובהקות ולא על כל הגברים וכל הנשים, והם מתקשים להבין שנתונים ביו-פסיכולוגיים אינם מספיקים כדי להוכיח ששני המינים אינם שווים.

     

    הממצאים המחקריים האלה הולכים ומצטברים: נשים אינן שוות לגברים, לא גופנית ולא נפשית. יש הרבה דמיון בין המינים, אולי אפילו יותר דומה מאשר שונה, ועדיין ועדיין קשה להתכחש לשוני בין המינים. יחד עם זאת, כמות ההבדלים שהולכים ונערמים אינה מספיקה כדי לקבוע שיש הצדקה חברתית לתפוש את שני המינים כלא שווים. מה זה אומר?

     

    התשובה הקבועה שלי היא ששוויון חברתי אינו מבוסס, ואינו צריך להיות מבוסס, על הקיים, אלא על הראוי. הפעם, אני עונה תשובה אחרת. ההבדלים הקיימים בין נשים לגברים אמורים לעזור לנו ליישם את ערך השוויון, ולא לעזור לבעלי דעות קדומות להפריך את הצורך בשוויון.

     

    במילים פשוטות: אם אתה אגרסיבי כלפי האשה, דע לך שגם אם לא רואים את זה - יש סיכוי רב שהיא מאוכזבת ממך. אתה בטח לא אוהב שמאוכזבים ממך. אם אתה מרבה לצעוק בבית, דע לך שיש סיכוי רב שהאשה שלצדך עצובה. אתה בטח לא אוהב שהיא עצובה בגללך. אל תגיד לעצמך שככה הן הנשים ואין מה לעשות, אלא תגיד לעצמך שככה הן הנשים ויש הרבה מה לעשות. כך יש להבין את המחקרים האלה. לגזור מהם מעשים מתקני וגורמי שוויון, ולא מעשים המבססים ומעמיקים את ההבדלים. המחקרים מספקים לנו נתונים כיצד לבסס שוויון בין שונים.

     

    נראה זאת גם על פי מחקרים נוספים.

     

    נשים וגברים "מצייצים" אחרת

    ניתוח הציוצים בטוויטר, בנושא של החתונה המלכותית של קייט וויליאם, מגלה שכ-10,000 ציוצים מתייחסים לשמלה של הכלה. ההנחה היא שמדובר בעיקר בציוצים של נשים. ההנחה הזאת מבוססת על מחקר שנערך, לפני ובלי קשר לחתונה, באוניברסיטת הרטפורדשייר, אנגליה.

     

    המחקר בדק 5,000 ציוצים, במהלך של חודש אחד, של יזמים עסקיים, נשים וגברים, כולם בעלי השפעה. נמצא שגברים נוטים לצייץ בסגנון של תחרות ושליטה, ולשלוח במיוחד ציוצים עסקיים. נשים, לעומת זאת, נוטות להשתמש ברשת בצורה חברותית יותר. כך, למשל, גברים נוטים לשלוח מסרים בעלי אופי של קידום עצמי, ונשים נוטות ליצור קשרים חברותיים ולתחזק אותם.

     

    דע לך, אם כן, שאשה רוצה להצליח בעסקים לא פחות ממך, וייתכן שהיא יכולה להצליח לא פחות ממך, אבל היא פועלת אחרת. היא נוטה להיות יותר ידידותית וחברותית.

     

    איך נשים נוהגות אחרי תאונת דרכים?

    מחקר של חוקרים מאוניברסיטת אסטון, אנגליה, שבדק 267 נהגות ו-128 נהגים בגילים 18-78 ועם נסיון נהיגה של חודשיים עד 55 שנים, הגיע לממצאים הבאים: נשים מדוכאות מתאונות דרכים יותר מגברים. למרות זאת, הן מגלות פחות נכונות מגברים לשנות את הרגלי הנהיגה בעקבות תאונה. הגברים נוטים, אחרי תאונה, לנהוג זהיר יותר, בהשוואה לצורת הנהיגה הקודמת שלהם. הם נוטים לשמור יותר מרחק ולנסוע לאט יותר. נשים לעומת זאת, נוטות לא לתקן את הנהיגה, אבל לנהוג פחות ולהתרחק מאזורים מסוימים. ויש לכך תוספת פיקנטית: נשים סובלות פחות מנזקים שנגרמים על ידי מעשי ונדליזם.

     

    המחקר, חשוב לציין, נערך מתוך מטרה מוצהרת להתחשב בשוני מגדרי כדי להביא את כולם לרמה שווה של נהיגה בטוחה. זה הרי הנושא שלי להיום.

     

    האם עגבניה היא פרי?

    אני מקנח במחקר שנערך באוניברסיטת וורוויק, אנגליה. מדובר הפעם בראייה ריאלית ראשונה לכך שגברים נוטים לקבל החלטות ברמת שיפוט של שחור-לבן, בהשוואה לנשים שנוטות לראות צללים של אפור בבחירות ובהחלטות שלהן.

     

    המחקר מתבסס על תשובות של 113 אנשים על שאלות כמו "האם העגבניה היא פרי?" ו"האם צבע הוא כלי?" המשתתפים נתבקשו לציין לגבי 50 אובייקטים עד כמה נכון השיוך של כל אחד מהם לקטגוריה מסוימת. האם השיוך, המופיע בגוף השאלה, הוא נכון לגמרי, נכון בחלקו, או לא נכון בכלל.

     

    נמצא שגברים נוטים לענות תשובות בנוסח של "נכון לגמרי", או "לא נכון בכלל", ונשים נוטות לענות בנוסח של "נכון בחלקו",

     

    דע לך, אם כן, שאתה אולי החלטי יותר, אבל ייתכן שבגלל זה גם פשטני יותר. אני חושב שזה סיכום הולם של כל המאמר.

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כיצד לבסס שוויון בין שונים
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים