הדור הרביעי של מדפסות: חזרה למקורות

הדפסה, תחום שהעוסקים בו רגילים כל כך למחזוריות של ה-Hype עד שרובם אפילו לא שמים לב לתחייה השלישית של טכנולוגית הזרקת הדיו. ובעצם צריך לדבר על "הדור הרביעי", לא השלישי, של מדפסות שולחניות.

הזרקת דיו הומצאה בסוף שנות ה-70', עוד לפני הלייזר וה-PC. במדפסות הדור הראשון, הדיו הותז מחרירי ההזרקה ברציפות, כמו דלק במנוע מודרני. רסיסי הדיו עברו דרך פער בין שתי אלקטרודות, ולאחר שהם נעשו בעלי מטען חשמלי, ניתן היה לשלוט במסלולם באמצעות שדה חשמל או מגנטי, כמו בקרן האלקטרונים המציירת תמונות על מסך CRT. כאשר לא נדרשה טיפת דיו על הנייר, הרסיסים כוונו לברכת מחזור, Swamp. הטכניקה הייתה יקרה מאוד, מסורבלת ודורשת כמות מחרידה של תחזוקה. אבל זו הייתה הטכנולוגיה היחידה שהייתה מסוגלת להדפיס בצבע מלא, פוטוגרפי, "לפי דרישה". החלופה המסורתית הייתה צילום, עם העבודה הממושכת בחדרי חושך וכימיה "רטובה". לא פלא שמדפסות הדור הראשון מצאו שימוש רק בגומחות שוק זעירות, כמו הגהות קדם-דפוס, סימולטורים לטיסה ומודיעין צבאי.

טיפה לפי דרישה

הדור השני הגיע עם המצאת 2 טכנולוגיות להזרקת דיו "לפי דרישה", כלומר, טיפה יוצאת מהמזרק רק אם היא נדרשת על הנייר.

שתי השיטות הן:

1. הזרקה תרמית. מאחורי חריר ההזרקה נמצא תא זעיר, נפחו פיקו-ליטרים ספורים (פיקו-ליטר, pL, הוא אחד חלקי מיליארד של מילי-ליטר), וגוף חימום מיקרוסקופי. פולס חשמלי דרך גוף החימום גורם לאידוי מיידי של חלק מהנוזל ובועת הגז המתפשטת דוחפת את שארי הדיו דרך החריר לכיוון הנייר.
2. הזרקה פיאזו-אלקטרית, טכנולוגיה בלבדית של אפסון, מבוססת על אפקט אלקטרו-מכני בגבישים מסוימים. כאשר משרים מתח על גביש פיאזו-אלקטרי, הוא מתקצר בציר אחד ומתרחב במישור הניצב לו, כמו שריר שקיבל פקודת התכווצות. במדפסות אלה עיוות הגביש הוא ש"סוחט" את תאי הדיו ומתיז את הנוזל החוצה.

בשתי הטכנולוגיות ניתן לייצר מאות ואלפי ראשי התזה על שבב קטן וכך להדפיס "רסטר" של נקודות מיקרוסקופיות בלי צורך להסיט את הרסיסים באמצעות שדה חשמלי, כפי שנעשה במדפסות הדור הראשון. התוצאה המיידית הייתה ירידה דרמטית במחיר ובסירבול המדפסת, אך המדפסות עדיין סבלו מאמינות נמוכה והטיפול במתקן ההזרקה השאיר בדרך כלל את חותמו על אצבעות המשתמש. מדפסת הלייזר, שבערך באותו זמן הופיעה לראשונה על שולחן העבודה התגלתה כאמינה, נוחה, שימושית ונקייה יותר. התחרות הביאה את יצרני מדפסות הזרקת הדיו לפיתוח אסטרטגית ה-Loss Leader, כלומר מכירת המדפסת בהפסד כדי לקדם מכירת הדיו ברווח גדול. האסטרטגיה הזאת עדיין שולטת ברוב קווי המוצרים, אם כי לאחרונה רואים חזרה לערכים מסורתיים יותר של שווק "מבוסס ערך".

הצילום הדיגיטלי יוצר דרישה

הדור השלישי התפתח מתוך התפיסה המבוססת שאת הרווח רואים היצרנים ממכירת המתכלים. אם כך, נוצרה מוטיבציה למכור מתכלים יקרים במיוחד ואת העילה לכך סיפק הצורך להדפיס תמונות בבית, "לפי דרישה", מהמצלמות הדיגיטליות הפופולריות. דור 3 הביא לשוק הדפסה ביותר צבעים (עד 8, בהשוואה ל-4 הנדרשים כמינימום), רזולוציות גבוהות מאוד וטיפות דיו זעירות ביותר. הדפסה פוטוגרפית גם דרשה שימוש בנייר מיוחד, שמצופה בחומרים המונעים "מריחת הדיו" וספיגה בנייר מעבר לנקודה המיועדת לכל טיפה. באסטרטגית Loss Leader היכולות הפוטוגרפיות כמעט ולא הוסיפו למחיר המדפסת, אבל הכפילו את עלויות המתכלים פי 3 ויותר.

בינתיים עברו מדפסות הלייזר תהליך התפתחות מקביל. הדור הראשון הביא יכולות של טקסט מעוצב וגרפיקה מונוכרומטית לשולחן העבודה. בדור השני התפתחה התפיסה של מדפסת "מחלקית" ומרכזי הדפסה ארגוניים, בהם מעט מדפסות מסיביות ויעילות מחליפות את השולחניות-אישיות, שמספרן הגואה התגלה כבעיה ניהולית ותחזוקתית קשה. בדור השלישי נוספו יכולות צבע, הדפסה דו-צדדית, הדפסה על נייר בגודל A3 ועשרות אופציות לטיפול בדפים לפני ואחרי ההדפסה. המדפסות המחלקתיות התגאו בדיסק מקומי שאחסן טפסים סטנדרטיים, הדפסה מאובטחת בקוד אישי, מערכות תוכנה לרישום וחיוב המשתמשים על פי צריכה, וסביבת ניהול מרחוק תוך גישה דרך האינטרנט לשרת Web מובנה.

מיקור חוץ של ההדפסה

היכולות והעלויות של דור 3 הביאו להתפתחות התפיסה של "שירותי הדפסה מנוהלים". בדרך כלל, חוזה שירות כזה הגדיר את רמת השירות המינימלית שהמשתמשים יזכו בה (SLA) והשאיר לקבלן את החופש בבחירת המכונות שיעשו את העבודה ואת נהלי התחזוקה השוטפת. היצרניות הגדולות של מדפסות לייזר מיהרו לבדל את עצמן מהמוני "החקיינים" על ידי הסכמי שירות אטרקטיביים במיוחד, תוך ניצול מלא של סל המוצרים העשיר יותר (במיוחד במכונות מחלקתיות או מפעליות מושבחות על ידי אופציות ייחודיות), וזמינות כוח אדם לתחזוקה בפריסה ארצית. התפיסה הפכה לפופולרית מאוד בארה"ב, שם תרבות ה-Outsourcing העמיקה שורשים, ופחות מכך בישראל. המנהל הישראלי האופייני עדיין חושב איך לחסוך על ידי מניעת רווח "מוגזם" של הספקים שלו.

לפני כשנתיים החלו רוחות חדשות מנשבות במסדרונות הארגונים ואלה בישרו מהפכה רדיקאלית - יש אומרים "קונטרה-רבולוציה" - במדיניות ההדפסה. בהיפוך מגמה מוחלט למודל שהמומחים הטיפו לו בתחילת המאה, עכשיו מעלים על נס את חשיבות ההדפסה "האישית" או "הצוותית":

• מדפסות לא גדולות, שמשרתות כל אחת מספר קטן יחסית של משתמשים ולכן יכולות להיות ממוקמות בקרבתם. כך חוסכים זמן מבוזבז במסעות איסוף הדפים ממרכז ההדפסה - ומחזירים את האחריות לתחזוקה שוטפת (הוספת נייר, החלפת מחסנית הטונר) למשתמשי הקצה. ה-IT שמח להשתחרר מאחריות זו.
• מדפסות משולבות, הכוללות סורק, חייגן פקס, תוכנת Email, פונקציות של מכונת צילום מסמכים - ולא מעט אופציות שעד לאחרונה היו בלבדיות במדפסות מחלקתיות, כמו הדפסה דו-צדדית (דופלקס).
• צבע כברירת מחדל. הציניקנים אומרים, שככל שלכותב יש פחות מה להגיד כך הוא נזקק ליותר צבעים כדי להביע את המסר הרדוד. פעם ציפו ממי שעבודתו אנליטית, למשל, ליצר מסמך מילולי מלומד (White Paper) המאיר את הנושא מכל צדדיו. היום הוא אמור לסכם את 30 עמודי הטקסט בתריסר שקופיות ולהעשיר את מצגת ה-PowerPoint בתמונות, גרפים, וידאו ומוזיקה. פעם הוא הדפיס 20 עד 50 עותקים לחלוקה להנהלה ולשם כך נזקק למדפסת לייזר מהירה. היום הוא שולח את המצגת בדואר האלקטרוני או מעלה אותה לפורטל הארגוני. בתרבות העכשווית, כל אחד שמעוניין בכך ידפיס לעצמו Hardcopy על מדפסת הצבע המשולבת שעל השולחן שלו או של המזכירה.
• ה-Comeback של הזרקת הדיו. בדור הרביעי מוצעות שוב מדפסות הזרקת דיו למשרדים ולארגונים, בדרך כלל במתכונת "המשולבת", אבל ללא טביעת האצבעות של אסטרטגית Loss Leader. המדפסות החדשות כבר לא כך כך זולות, הן מיישרות קו עם מדפסות הלייזר (שמחיריהן צנחו מאוד), אבל הדיו נמכר במיכלים גדולים וראשי ההזרקה אינם "חד-פעמיים" אלא מיועדים לעבודה ממושכת. לדברי היצרנים, הזרקת דיו במדפסות החדשות זולה יותר מהדפסת לייזר (כל עוד לא משתמשים בנייר פוטו). תאמינו או לא, את המנגינה הזאת שמענו אצל HP, אפסון וברדר, מתחרות שבדרך כלל לא מסכימות על שום דבר אחר.

לא טרנד חולף

"המעבר ממדפסות לייזר למדפסות הזרקת דיו הוא עובדה בשטח וממש לא טרנד חולף", אומר אורן פליישר, מנכ"ל אפסון ישראל. ""זו מגמה מתמשכת ומתחזקת, שאנו רואים בעסקים קטנים, ב-SOHO, במוסדות חינוך, בארגונים עסקיים ובגופי ממשל. למעשה, בכל מקום בו הושיבו מישהו עם מחשבון לבדוק ת'כלס את עלויות ההדפסה, מחיר המתכלים, העלויות המצטברות של צריכת החשמל ומחיר השטח שתופסות המדפסות."

מדפסות אלה מתחרות ישירות בדגמים מקבילים של HP, החברה שרושמת לזכותה את החלוציות בהחזרת הזרקת הדיו למשרדים. משפחת Officejet של HP הובילה את המהפכה מאז השקת הדגמים הראשונים בתחילת העשור. "היום, דגם HP Officejet Pro 8500A הוא הרף על פיו נשפטים המתחרים", אומר מיקי רוסלר מ-HP. "הוא מצליח להוכיח שיש חלופות ללייזר במשרדים קטנים ולא כל-כך קטנים."

הדפסה ירוקה: מקשיבים ללקוחות

גם בועז לנגרמן מרשף פתרונות הדפסה, נציגת Brother בישראל, רואה את המגמה חזרה למדפסות קומפקטיות, משולבות וצבעוניות - אם כי הפתרון שהוא מעדיף מבוסס על מנוע LED. "טכנולוגיית ה-LED מתחרה בטכנולוגית הלייזר מבחינת אמינות, נוחות, תחזוקה מינימלית ועלויות מתכלים נמוכות", הוא אומר. "ובנוסף, ה-LED מאפשר הקטנה פיזית, הורדת מחיר והדפסה שקטה, משום שמדובר בראשי הדפסה סטטיים, ללא תנועה של הלייזר וללא מראה מסתובבת. גם אופציית Duplex, שעכשיו זמינה החל בדגמים זולים במיוחד, תורמת להורדת עלויות ולשיפור האימפקט הסביבתי של המדפסות".

מגמה נוספת שרואים את התפשטותה במדפסות הדור הרביעי היא הדפסה ישירה מטלפונים חכמים. הפריחה הפנטסטית של שוק הטלפונים הסלולריים, שכוללים יכולות Web ודואר מפותחות, בעיקר של iPhone ומכשירי אנדרואיד, יוצרת צורך בהדפסה קלה מהמכשיר הנייד, ללא תיווך של PC וללא חיבור חוטים. כל היצרנים מציעים היום ממשק אלחוטי Wi-Fi למדפסות מכל הקטגוריות, כאשר הדגש הוא על יכולות פוטוגרפיות מפותחות. "הטלפון החכם הפך לצומת של תכנים ויזואליים הן עבור המשתמש הביתי והן בעולם העסקי", אומר אורן פליישר. "הוא משמש לצילום ברמות איכות הולכות ומשתפרות, להורדת תכנים ויזואליים מה-Web, לווידיאו ולמשחקים."

אחיו הגדול, מחשב ה-Tablet, עוד מוסיף יכולות שיחת ווידיאו ורזולוציה לתמונות, תוך דחיקת המחשב הנייד מתפקידיו המסורתיים. למשל, בתחום הרפואה התברר שה-Tablet הוא המכשיר המועדף על הצוות הרפואי הודות לשילוב יכולות טקסט ותמונה במכשיר קומפקטי שלא דורש מקלדת. "בכל היישומים האלה - כמו גם בשימושים ביתיים ובידוריים - המשתמשים רוצים להפיק פלט Hard Copy לפי דרישה, במהירות וללא צורך בחיבורי חוטים ושינוע הקבצים ברשת" הוא אומר. "צורך דומה זוהה אצל צלמים, מקצועיים וחובבים כאחת, שרוצים את החופש לעבודה ללא כבלים משולב עם האיכויות של הדפסה פוטוגרפית מקצועית."

ואם המשקיפים יחליטו שהזיג-זג מעיד על חוסר קונסיסטנטיות ובלבול של היצרנים, שיגידו. כמאמר הבדואי הזקן, "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".