שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן
    המבקר: סחבת ו"התחפרות" בפיתוח תיירות באילת
    מי יוציא את הבוצה העכורה מהלגונה? מי יפנה חופים נוספים לטובת התיירים? מי יעתיק מלב אילת את שדה התעופה ומי ישקיע בהקמת מלונות נוספים? מדו"ח המבקר עולה כי לרשויות השונות יש זמן - בעוד עסקי התיירות פורחים בעקבה וסיני

    הפיתוח התיירותי באילת מדשדש – ואף תקוע לגמרי בחלק מהתחומים – בעוד התחרות מול עקבה ובסיני הולכת ומחריפה. כך עולה מהדו"ח השנתי ה-61 של מבקר המדינה, השופט מיכאל לינדנשטראוס, שמתפרסם היום (ד'). מהדו"ח עולה תמונת מצב עגומה, שלפיה הגופים השונים והרבים המעורבים בתחום מתנהלים בעצלתיים, ומתקשים לגבש מדיניות ולהוציא לפועל מעשים שיקדמו את תחום התיירות בעיר: "כל גוף מתחפר בעמדתו בלי לראות את התמונה הכוללת".  

     

     

    משרד המבקר בדק בחודשים דצמבר 2009 עד ספטמבר 2010 את פעילותם של גופים ממשלתיים שונים בתחומים מרכזיים הנוגעים לפיתוחה של העיר כמבוססת על תיירות. הבדיקה נעשתה בין היתר במשרד התיירות; במשרד האוצר; במינהל מקרקעי ישראל; בעיריית אילת ובחברה לפיתוח חוף אילת (חפח"א). בדיקות השלמה נעשו בעוד כמה משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים אחרים.


    העיר סובלת ממצוקת חופים (צילום: AFP)

      

    אילת תקועה - עקבה וסיני מתפתחות

    במסמך בן 33 עמודים, המבקר מציין בין היתר כי בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים עברה העיר אילת, בעידוד הממשלה, פיתוח תיירותי מואץ ש"הפך את העיר לעיר התיירות המובילה בארץ מבחינת מספר חדרי המלון". הוא מציין עוד כי כ-23 אחוזים מחדרי המלונות בישראל נמצאים בעיר – כ-11,150 חדרים באילת לבדה. עוד כותב המבקר כי יותר מ-25% מהמועסקים בעיר עובדים בשירותי האירוח והאוכל.

     

    לאחר תקופת פריחה מסוימת בתיירות נכנסת, לינדנשטראוס מציין כי "בעשור האחרון חלה ירידה ניכרת בשיעור התיירות הנכנסת,

    ובו בזמן נוצר קיפאון בפיתוח התיירותי בעיר - לא נוספו בה חדרי מלון חדשים, וחלה האטה בפיתוח תשתיות התיירות ובהקמת אטרקציות חדשות".

     

    "הקיפאון בעיר מנוגד לחלוטין למתרחש בקרב שכנותיה של העיר ממזרח ומדרום - עקבה וסיני שבתחומן יש שטחי חוף נרחבים, ופוטנציאל התיירות שלהן טרם מומש במלואו", כותב המבקר. בהקשר זה הוא מציין כי בשנת 2000 התקבל בירדן חוק שהפך את עקבה וסביבתה לאזור כלכלי מיוחד, שבו מוענקות הקלות והטבות לעידוד השקעות בתיירות. מהלך דומה של הקלות ננקט בעשור האחרון גם בידי המצרים בנוגע לחצי האי סיני. עוד נכתב בדו"ח כי באזורים הללו חלה תנופת פיתוח מואצת לאחר שהושקעו בהם מיליארדי דולרים בתשתיות תיירות ובבניית בתי מלון וכפרי נופש של רשתות בין-לאומיות.


    השכנה ממזרח מתפתחת: עקבה (צילום: יואב גלזנר)

     

    הלגונה - הפנינה התיירותית שקועה בבוץ עמוק

    אחת התוכניות הגדולות לפיתוח התיירות בעיר נוגעת לללגונה המזרחית, שנכרתה באופן מלאכותי לפני למעלה מ-15 שנים, ומרכזת סביבה את הרוב המכריע של שטחים המיועדים להקמת בתי מלון בעיר. על פי הערכות החברה לפיתוח חוף אילת (חפח"א), הושקעו במתחם כ-24.5 מיליון ש', מרביתם מדמי הפיתוח ששילמו יזמים שחכרו מגרשים במתחם המערבי של הלגונה.

     

    כמה חודשים לאחר שהסתיימה כריית הלגונה והיא התמלאה במים - התברר כי

    בשל הקצב האִטי של תחלופת המים במקום מימיה עכורים, ובוצה שחורה מצטברת על קרקעיתה ועל חופיה. "כך הלגונה הפכה ממוקד נופש ותיירות פוטנציאלי למפגע", קובע המבקר, שמציין כי שאלת האחריות למפגע תלויה ועומדת בפני בית המשפט.

     

    "כרייתה של הלגונה המזרחית בעיר הסתיימה לפני יותר מ-15 שנה. תוכנית המתאר ללגונה, שבה נקבעה, בין היתר, שורת הפעולות שיש לבצע כדי להשמיש את מימיה לרחצה, אושרה לפני כשבע שנים", קובע המבקר, "ואולם בשל סיבות שונות ובהן סחבת והיעדר שיתוף פעולה בין הגופים הממשלתיים המעורבים, טרם פותחו הלגונה וסביבתה, והיא הפכה למפגע סביבתי במקום לפנינה תיירותית".

     

    בעניין הלגונה - המבקר מאשים כי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד התיירות "לא נקטו צעדים אופרטיביים כדי לממש את ההחלטות שהתקבלו משנת 2004 ואילך בדבר שיווק הקרקעות שמסביבה". לדבריו, משהוחלט לפרק את החברה לפיתוח חוף אילת – הגופים השונים לא פעלו להעברת פיתוח החוף הצפוני והלגונה לידי גוף אחר, ויש לקבל החלטה שכזו בהקדם, תוך מתן הסמכויות המתאימות.

     

    המבקר מאיץ בגופים האחראים לכך לדאוג כי כל הפעולות הדרושות להשמשת מי הלגונה לרחצה יבוצעו בתוך פרק זמן סביר שיוגדר מראש.

      

    סחבת גם בחוף הדרומי

    אם נואשתם מבילוי בלגונה המלאכותית בתקופה הקרובה – נראה כי המצב בחוף הדרומי של אילת לא משמח בהרבה. "שטח החוף הדרומי אינו מפותח ברובו ואינו פתוח לציבור, למעט כ-1.6 ק"מ של רצועת חוף שפתוחה לציבור אולם אינה מוכרזת כמותרת לרחצה", קובע המבקר, על סמך נתונים של עיריית אילת. "אורך רצועת החוף המיועדת לשימוש תיירותי באילת הוא קצר מאוד, בעיקר משום שהחוף מנוצל לשימושים שאינם תיירותיים, ובכלל זה נמלי ים". 


    הנמל הצבאי לא יזוז בקרוב (צילום: יואב גלזנר)

     

    אחת התקוות לפיתוח החוף היא האפשרות להעתקת הנמל הצבאי. מהלך זה, כך עולה מדו"ח המבקר, תקוע במערכת הממשלתית כבר שנים. "תמ"א 13 קובעת כי הנמל הצבאי יועתק לשטחו של הנמל האזרחי, ושטחי החוף של הנמל הצבאי יפונו לצורכי תיירות", מזכיר המבקר. "בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מדצמבר 2010 לא נכללה החלופה של העתקת הנמל הצבאי, אולם מדברי ההסבר עולה כי העתקת הנמל הצבאי לא תבוצע בשנים הקרובות".

     

    המבקר מתאר שורת מהלכים ודיונים שתכליתם – פינוי הנמל הצבאי. בפועל, המצב בשטח נותר כשהיה, והמבקר אף פונה בטון נוזף לגופים השונים המעורבים בכך: "לתוכנית מתאר ארצית יש מעמד של חוק. אם גופים שלטוניים אינם מקבלים את קביעות התמ"א, עליהם לפעול לשנותה, אך אין הם רשאים לפעול בניגוד לה".

     

    המבקר קובע לכן כי על משרד התיירות, משרד התחבורה, חברת נמלי ישראל, משרד הביטחון, עיריית אילת, אגף התקציבים באוצר ורשות החברות - לפעול בהקדם לקבלת הכרעה בנוגע לחלופת ההתכנסות של הנמל הצבאי ולבדוק את ישימותה לפי הוראות תמ"א 13. "היעדר הכרעה משמעו השארת המצב על כנו, כלומר ניצול לא יעיל של משאבי החוף של העיר, המצומצמים ממילא", נכתב בדו"ח.

     

    עידוד השקעות בתיירות – איפה הכסף?

    המבקר כותב בדו"ח כי בצו האחרון המגדיר אזורי פיתוח במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, שתחולתו מסוף שנת 2006, לא נכללה אילת לצורך הקמה או הרחבה של בתי מלון, למרות הצורך בחדרים נוספים. זאת, בניגוד להחלטות משרד התיירות והמינהל בדבר שיווק מגרשים באזור הלגונה המזרחית – שכאמור תקועה כשלעצמה כבר שנים ארוכות.

     

    "על משרד התיירות ומשרד האוצר לשקול מחדש את הצורך בהכללתה של העיר ברשימת אזורי הפיתוח ולבחון את הצורך ליזום הצעה לתיקון הצו", קובע המבקר.

     

    ולצד בתי המלון – מתברר כי יזמים לא זוכים לרוח גבית לצורך הקמת אטרקציות שונות בעיר. המבקר קובע כי משרד האוצר לא אישר תקציב למסלול זה, ולכן משרד התיירות משיב בשלילה לבקשות לסיוע, והבקשות הללו כלל אינן עולות לדיון במינהלת מרכז ההשקעות. "משרד האוצר ומשרד התיירות לא פעלו ליישום החוק על ידי תקצוב ההטבות הקבועות בו כדי להקים ולהרחיב אטרקציות תיירותיות", כתב המבקר.

     

    עבודה ישראלית: מדוע הופסק "מבצע עובדה"?

    רבים מהנופשים בבתי המלון באילת בשנים האחרונות הבחינו ודאי כי מקצועות שירות רבים בהם הופקדו בידי אזרחים זרים – רבים מהם מהגרי עבודה או פליטים ממדינות אפריקה. המבקר מזכיר למשרדי הממשלה את התוכנית שזכתה לכינוי "מבצע עובדה", שהחלה ב-2006. תכליתה – גיוס עובדים ישראלים לעבודה בענף התיירות והארוח באילת.

     

    אז מה קרה לתוכנית, שתוקצבה בעשרות מיליוני שקלים? "על אף מאמציו של שירות התעסוקה לא תרם 'מבצע עובדה' לגיוס ממשי של עובדים ישראלים לבתי המלון בעיר", קובע המבקר ומוסיף: "בניגוד להסכם שתוקפו נקבע לחמש שנים, הפסיק משרד האוצר את תקצובו של 'מבצע עובדה' בתחילת שנת 2008, כעבור שנה וחצי בלבד, וזאת לאחר שנוצלו פחות מ-8% מהתקציב המקורי הרב-שנתי שהוקצה לפרויקט".

     

    המבקר מציין כי "לאחר פגישות שקיים משרד האוצר עם שותפיו כדי לקדם הכנסת שיפורים בהסכם, היה ראוי כי הדרכים להמשך הפרויקט בהסכמת הצדדים ימוצו לפני שיפסיק המשרד את תקצובו באופן חד-צדדי". הוא קורא לגבש הסכם חדש שיתקן את כל הכשלים שהתגלו בתוכנית.

     

    בצד זאת, המבקר מציין כי המלונאים בבתי המלון בעיר מעסיקים כ-1,500 מסתננים ממדינות אפריקה שנכנסו לישראל שלא כחוק דרך גבול מצרים. "היעדר מדיניות אכיפה ברורה ועקבית של המדינה בנוגע להעסקתם מעודדת אותם להגיע אל העיר", כותב המבקר, שמציין כי בצד הסיוע לבתי המלון בטווח הקצר - שהייתם הבלתי מוסדרת גורמת בעיות לעיר ולמוסדותיה, והיא עלולה לפגוע בעקיפין בשירותים שהעירייה מספקת, לרבות לתעשיית התיירות.

     

    נמל התעופה החדש לא ממריא

    נמל התעופה שניצב בלב ליבה של העיר מהווה מוקד למטרדי רעש ולבעיות בטיחות חמורות מזה שנים. גם המבקר מתריע על כך פעם נוספת בדו"ח.

    "הוויכוח סביב העתקתו של נמל התעופה מהעיר נמשך כבר יותר מ-20 שנה", כותב המבקר ומוסיף כי הימשכות הוויכוח פוגעת בפיתוחה של אילת ובאיכות החיים בה. "על משרד האוצר ומשרד התחבורה לפעול על פי החלטת הממשלה ולהכריע בהקדם בנוגע למימון הקמתו של נמל התעופה בתמנע ובנוגע לגוף שעתיד להקימו ולהפעילו", קובע לינדנשטראוס.

     

    ומה ייעשה בשטח השדה שיתפנה? מדברי המבקר עולה כי התוכניות לשימוש חלופי בשטח נמל התעופה תקועות בדיונים מדיונים שונים בגופי התכנון כבר שנים ארוכות. "על מנהל מקרקעי ישראל ומוסדות התכנון לזרז את קידומה של תכנית המתאר המקומית לשטח נמל התעופה שיפונה בד בבד עם הליכי התכנון של נמל התעופה בתמנע, וזאת בשל התרומה הגדולה החזויה לשטחו המתפנה של נמל התעופה לפיתוח התיירות בעיר".

     

    מחלוקות: כל גוף מתחפר בעמדתו

    בדברי הסיכום שלו משרטט המבקר תמונת מצב עגומה: "בשנים האחרונות חלה נסיגה במעורבות הממשלתית וירידה בהשקעות בתחום התיירות בעיר. העיר נמצאת בתהליך של דעיכה, והיא סובלת ממספר רב של בעיות כבדות משקל ההולכות ומחריפות עם הזמן. המשך הירידה בתיירות לאילת עלול לפגוע בחוסנה הכלכלי של העיר, שהיא השער הדרומי של המדינה".

     

    "מחלוקות בין גופים ממשלתיים שונים בנוגע לפתרון הבעיות בעיר אילת נמשכות שנים רבות,

    וכל גוף מתחפר בעמדתו בלי לראות את התמונה הכוללת. בשל כך לא ניתן להגיע לפתרונות מוסכמים וישימים שיוכלו לשמש גם לטווח הארוך. לפיכך על הממשלה בכלל ועל משרד התיירות, משרד האוצר, משרד התחבורה וממ"י בפרט לפעול בהקדם, תוך שיתוף פעולה ותיאום עם עיריית אילת ועם הגורמים המקומיים, כדי להגיע להסכמה שתאפשר ליישם את התכניות לפיתוחה של אילת כעיר תיירות בת-תחרות. כמו כן יש לפעול לפיתוחם של עוד עוגנים כלכליים בעיר שיקטינו את הסיכון הטמון בהסתמכות בלעדית על תעשיית התיירות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הלגונה המזרחית. בוץ ישראלי טיפוסי
    צילום: יוסי דוס-סנטוס
    המבקר לינדנשטראוס
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים