לקראת מדינה פלסטינית: "מעמדנו בשיא השפל"

שגרירת ישראל באו"ם לשעבר, פרופ' גבריאלה שלו, אמרה כי "אנחנו עדים לשיא השפל, אם אפשר כך לומר, של מעמדנו באו"ם". היא הזהירה כי "השפל הזה החל עם מבצע עופרת יצוקה, וסופו של הסף הזה מי ישורנו". שלו הדגישה "שהכרזה חד-צדדית של הפלסטינים היא לא מטרה בפני עצמה - היא בעיניי שלב, מטרת ביניים, של הפלסטינים למוטט אותנו בעיני העולם". לכן, לדבריה, על ישראל לנקוט במאמץ דיפלומטי ומדיני לשכנע מדינות "שהכרה חד-צדדית אם תתרחש היא צעד שלא יביא תועלת לא לפלסטינים ובוודאי יזיק לתהליך השלום".

חולשתה של ארה"ב משפיעה עלינו. ועדת חוץ וביטחון (צילום: גיל יוחנן)

 

באשר להשפעת ההכרה הבינלאומית בפלסטינים על המו"מ עם ישראל, אמר ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, שבתנאים הנוכחיים לא ניתן לחתום עם הפלסטינים על הסדר קבע. "כנראה מה שיתפתח במצב הנוכחי הוא מצב שאני קורא לו 'אין-פתרון', ומכל הבחינות אין זה פתרון רצוי משום שזה משחרר זרמים וכוחות שיכולים להשפיע יותר מאשר הממשלה הממוסדים, תראו מה שקורה בחודשים האחרונים, מה שקרה אתמול, מה שיקרה בחודשים הקרובים". לכן, לדברי הלוי, יש להתאים ציפיות ליכולות, "והיכולת היחידה שקיימת היא לקיים הידברות על הסדר שהוא לא ההסדר הסופי, בדגש על כך שזהו לא ההסדר האולטימטיבי, אולי צעד בדרך".

 

הלוי הוסיף כי "אנחנו לא יכולים להגיע להסדר קבע כי אנחנו לא יכולים לנהל מו"מ עליו, וגם אם יהיה הסדר קבע לא נוכל לממשו כי מימוש הסדר קבע אורך שנים, ואין צל של ספק שבטווח זמן של חמש עד שבע שנים יחולו שינויים מפליגים במפה הפלסטינית, ולכן מי שיחתום הוא לא זה שיבצע".

 

אלוף (במיל') עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל לשעבר, הדגיש בדבריו את הצורך לשמור על גבולות בני הגנה בכל הסדר שלא יהיה. "אני חושב שלוותר על בקעת הירדן זה סכנה קיומית לישראל", אמר דיין והזהיר מפני ההתעצמות האיראנית. "מי שמוותר על נהר הירדן כגבולו המזרחי של ישראל לוקח על עצמו ועלינו לדורות סיכון לא מחושב. לדעתי, אף מומחה ביטחוני לא יסתור אותי בעניין הזה".

 

ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (במיל') אהרון זאבי פרקש, הדגיש כי חולשתה של ארצות הברית משפיעה על מצבה של ישראל. "גם אחרי חיסולו של בן-לאדן אופן ההתנהלות של ארה"ב מול מובארק באומרה 'תקום ותעזוב', לעומת איך שהם מתנהלים מול איראן ואפילו מול קדאפי וסוריה, הדברים האלו מוסברים היטב ברחוב הפלסטיני, זה משפיע גם עלינו". 

ישראל חייבת ליזום. מפגינים פלסטינים במחסום ארז (צילום: AFP)

 

בפתח הדיון הסבירו מומחים למזרח התיכון מהאקדמה כיצד הם רואים את ההתפתחויות האחרונות באזור. פרופ' שמעון שמיר מאוניבריסטת תל-אביב ציין כי היחסים בין הפלסטינים לישראל נכנסים לשלב חדש, ואמר שעל ישראל ליזום מהלכים ולא להמתין להתפתחויות. "יש תחושה בעולם שישראל שוקטת על שמריה", אמר שמיר, "מדינת ישראל חייבת לצאת ביוזמה, היא חייבת להיות פעילה בזירה הפוליטית כיוזמת ולא כשמשקיפה האומרת 'כל ההתפתחויות האלה מוכיחות את מה שתמיד אמרנו'".

 

"אין ולא קיים סיכוי להסדר עם הפלסטינים"

דבריו של פרופ' אלי פודה מהאוניבריסטה העברית נקטעו על-ידי חברי כנסת מהימין, לאחר שהוא טען שישראל לא הציגה תוכנית מדינית. ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) טען כי ראש הממשלה "מתחנן" בפני הפלסטינים לשוב לשולחן המשא ומתן. לאחר שגם ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד) הצטרפה לקריאות הביניים, יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז, קרא לסדר את בן-ארי.

 

באשר לסיכוי להשיג הסדר מדיני עתידי עם הפלסטינים, אמר ד"ר דן שיפטן מאוניברסיטת חיפה כי "אין ולא קיים סיכוי להסדר, ואני לא רואה בעתיד הנראה לעין שום סיכוי להסדר". הסיבות לכך, לדבריו, הן בין היתר פער העמדות בין הצדדים, הסכם הפיוס בין הפלסטינים והממשל האמריקני הנוכחי. לדבריו, "המענה צריך להיות בכיוון החד-צדדי - לנסות ולוותר בהדרגה על מה שממילא אי-אפשר להחזיק". הוא הציע לצאת מאזורים בצפון שומרון שבהם יש גדר, "זה קונה לנו זמן בזירה הבינלאומית".

 

Read this article in English