לא עו"ד! תביעות כושלות של עורכי דין
לא פעם עורכי דין מתייצבים בבתי משפט לתביעות קטנות רק כדי לגלות שהגלימה שהם עוטים בחיי היום יום לא בהכרח מעניקה ניצחון אוטומטי. הסנדלר הולך יחף גרסת מערכת הצדק
בבתי המשפט לתביעות קטנות הצדדים מופיעים כאשר הם אינם מיוצגים בידי עו"ד, למעט מקרים מיוחדים המנויים בחוק. אולם, בתי המשפט לתביעות קטנות אינם זרים לציבור עורכי הדין. עורכי דין לא מעטים מגיעים לפתחם של בתי המשפט לתביעות קטנות כתובעים, לאחר שהם מגישים תביעות לבית משפט זה בנושאים צרכניים שונים, כמו אזרחים רבים אחרים.
האם העובדה שהם עורכי דין עוזרת להם בניהול ההליך המשפטי או שמא עומדת להם לרועץ? לפניכם כמה מקרים בהם האמרה, כי הסנדלר הולך יחף מתבררת כיותר מנכונה. עורכי הדין תבעו, השופטים מתחו עליהם ביקורת, ולפעמים אף חייבו אותם בהוצאות.
החוזה נחתם תחת לחץ?
בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא דן בתביעה כספית בין שוכר דירה למשכיר דירה. לטענת התובע, שוכר הדירה שהינו עורך דין במקצועו, על הנתבע להשיב לו את שטר הביטחון בסך 12 אלף שקל, תשלום ועד בית, הפרש ארנונה וסכום של 3,000 שקל שנדרשו על ידי משכיר הדירה במעמד ההארכה האחרונה של חוזה השכירות בין הצדדים.
השופטת מירב בן-ארי דחתה את כל דרישות התובע, וביחס לסכום של 3,000 השקלים קבעה, כי היא לא שוכנעה שהתובע, שהוא עורך דין במקצועו, שילם סכום כלשהו תחת לחץ. "הדרכים הקבועות בחוק לביטול חוזה שנחתם תחת לחץ ידועות. התובע לא נקט בהן, לא הוכיח את קיומן, ועל כן דין תביעתו להידחות, ולו מטעם זה", פסקה השופטת. השופטת דחתה את התביעה, והחליטה לחייב את התובע בהוצאות של 500 שקל. (ת"ק פלוני נ' אלמוני).
ביקורת על התנהלות עורכת הדין בהליך
במקרה אחר, בית המשפט לתביעות קטנות בעכו דן תביעה של בעלת בית, עורכת דין במקצועה, אשר ביקשה לצבוע את קירות ביתה החיצוניים והפנימיים בצבעים ובשליכט של "טמבור". על פי טענתה בכתב התביעה, (מאחר שהיא עו"ד, היא בחרה שלא להופיע בדיון שבו היא התובעת ורק שלחה את אביה כעד מטעמה), נוצרו שלושה גוונים שונים עקב שימוש בצבע של "טמבור".
השופטת זהבה (קאודרס) בנר דחתה את התביעה נגד טמבור, וקבעה כי לתביעה לא צורפה כל ראיה (כגון צילום), וגם לא חוות דעת של מומחה כפי שהחוק דורש. "התובעת הינה עו"ד במקצועה והיה עליה לדעת זאת היטב", הדגישה השופטת בפסק הדין. על פי טענת אבי התובעת, הם לא הגישו חוות דעת כי זה כרוך בהוצאות כספיות וגם משום שזה מיותר עקב העובדה כי היו מומחים מטעם "טמבור" והם בעצמם ראו כי מדובר במספר גוונים.
מנגד, העד מטעם "טמבור" הסביר בצורה מפורטת ויסודית כיצד היה על התובעת ואנשי מקצוע מטעמה לפעול, והבהיר בצורה ברורה כי העבודה נעשתה בצורה בלתי מקצועית גם לגבי הגוונים בחדר המדרגות ואדני החלונות והפנלים וגם לעניין החזית הדרומית. השופטת החליטה לדחות את התביעה, כאמור, והטילה על התובעת הוצאות בסך 500 שקל. (ת"ק פלונית נ' טמבור בע"מ ואח').
ביהמ"ש: מוטב שהטענה לא הייתה נטענת
תביעות בנושא טיסות וחופשות הן נפוצות מאוד בבתי המשפט לתביעות קטנות. גם מקומם של עורכי הדין כתובעים לא נפקד מתביעות אלו. בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה דן בתביעה של בן ואמו נגד כנפי משק תור בע"מ. הבן הזמין, באמצעות חבר, כרטיס לחופשה בקפריסין לתאריכים 22-15 ביולי 2009. לגרסת אמו של התובע, עו"ד במקצועה, היא שילמה את סכום העסקה בסך כולל של 2,803 שקל ב- 4 תשלומים שווים.
לטענת האם, יום לפני היציאה המתוכננת לחו"ל, קיבל בנה הודעה טלפונית מצה"ל לפיה עליו להתייצב בפני וועדה רפואית תוך התראה קצרה, באחד הימים הקרובים, במסגרת בקשתו להעלות את הפרופיל הצבאי שלו. לדבריה, היא הודיעה לפקידה בסוכנות הנסיעות כי הוא נאלץ לוותר על הנסיעה המתוכננת. בתגובה הודיעה הפקידה כי הוא יחויב בדמי הביטול בהתאם לתנאים, מאחר שהודעת הביטול ניתנה ערב הנסיעה. דמי הביטול הם בגובה העסקה.
לטענת התובעת, היא המציאה אישור מצה"ל כתמיכה לבקשתה, אך למרות זאת, פנייתה לקבלת הסכום ששילמה עבור הטיסה לחו"ל לא נענתה. התובעת ביקשה מבית המשפט להשיב לה את מלוא סכום העסקה.
סגן הנשיא יוסף בן-חמו דחתה את התביעה, וקבעה כי נסיבות המקרה לא עונות על הגדרת "סיכול" כמשמעותו בסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970: מאורעות חיצוניים בלתי צפויים המסכלים מאמצי צד לחוזה לקיים את חיוביו.
ראשית, נקבע כי טענתה של התובעת לגבי השיחה הטלפונית עם צה"ל אינה נכונה, שכן מהמכתב מטעם מפקדת מחוז הצפון עולה, כי הבן התייצב לוועדה ב-8 ביולי 2009, כלומר: שבוע לפני מועד הטיסה. "אין במכתב כל תימוכין לטענה בדבר שיחה בעל פה או לטענה בדבר התייצבות במועד אחר", פסק השופט.
באשר לטענה נוספת שטענה האם, כי לא נאמר לה דבר בנושא דמי הביטול, כאשר שילמה עבור העסקה, והדברים התבררו לה רק כאשר נאלצה לבטל את העסקה , כתב השופט כי "טענה זו אין בה ממש ומוטב שלא היתה נטענת על ידי התובעת שהינה עו"ד במקצועה". בסיכום, התביעה נדחתה, והתובעים - האם ובנה- חויבו לשלם לכנפי משק תור בע"מ הוצאות בסך 500 שקל. (ת"ק פלוני ואח' נ' כנפי משק תור בע"מ).
סיכום
מפסקי הדין עולה מסקנה ברורה- בית המשפט מצפה מעורכי הדין לסטנדרט מקצועי מסוים. אם עורך הדין לא עורך את הבדיקות שהיה מצופה שיערוך וטוען טענות שמתוקף היותו עורך דין לא היה אמור לטעון אותן, בית המשפט לא יטה לו חסד, ולהיפך- ידחה את תביעתו ולא יהסס לחייבו בהוצאות.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית.
יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
