שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "Glee": זה לא סוף העונה, זה סופה של הסדרה

    בעונתה השנייה הפכה "Glee" לשעמום צדקני, הודות לעלילה ממוחזרת וניסיון פאתטי להפוך לגרסה משפחתית של "הכי גאים שיש". רגע לפני תום העונה, אבי שושן ממש לא מחכה לשלישית

    עונה אחת בלבד לקח ל"Glee" להפוך מהפתעה טלוויזיונית שובת לב, לתוכנית הכי צדקנית, בלתי נסבלת ובעיקר משעממת שיש בטלוויזיה. על הכישלון המהדהד של "Glee" עוד ייכתב בספר דברי הימים של הטלוויזיה האמריקנית, כלומר, ערוץ הבידור !E, תחת הכותרת "איך הורסים להיט: עלייתה ונפילתה של גלי".

     

    צפו: חגיגת ההומואים של Glee" ב"Teenage Dream"

     

    הטעות הגדולה ביותר שעשו התסריטאים בעונתה השנייה של "Glee", שמסתיימת הערב (ג') בארצות הברית, היא שחשבו שבעקבות ההצלחה ההיסטרית של העונה הראשונה, מדובר בפרה קדושה, ואסור לשנות כעת דבר וחצי דבר בעלילה.

     

    אם העונה הראשונה היתה הדבר הכי מפתיע בטלוויזיה באותה שנה, בזכות סיפור עלילתי כובש על מקהלה של תלמידים דחויים מבית ספר מקומי אי שם בלב ארצות הברית, הרי שהעונה השנייה היתה  זהה במבנה הסיפורי באופן מוחלט, דבר שהוביל למיחזור עלילתי מעיק, ואף עשתה מה שאף אחד לא האמין שתעשה בתוך עונה אחת בלבד - הפכה לשעמום טוטאלי. 


    סו סילבסטר (מימין). התפקיד הכי אובר-רייטד בטלוויזיה

     

    שוב ראינו את אותן עלילות שכבר מיצינו: התלמידים הבעייתיים עם בעיות ההתבגרות; החלומות המרוסקים של מיסטר שוסטר על קריירה שהוחמצה בברודווי; המאבק על הסולואים בין רייצ'ל לשאר חבריה ללהקה; השטיקים החוזרים ונשנים עד כדי בחילה של סו סילבסטר - מרוב שהם לא מצחיקים, עם התפקיד הכי אובר-רייטד ובעיקר חד ממדי בטלוויזיה, ובעיקר, שוב התחרות על מקום בגמר השנתי. כל מה שראינו בעונה הראשונה, היה גם בשנייה. בדיוק.

     

    מצעד הגאווה של ריאן מרפי

    במקום שיפתיעו עם סיפורים חדשים, יפתחו רבדים חדשים לדמויות, יעבו את סיפורי המסגרת, התסריטאים לא שינו כלום וגרמו לסדרה להיות לא יותר מעוד סדרת נעורים, בטח לא תופעה טלוויזיונית כמו שהיתה בתחילתה. שלושת נקודות האור היחידות שהיו העונה בסדרה הן הופעותיה הכובשות של גווינת פאלטרו, ההצטרפות של לורן והמאמנת ביסט, ובעיקר פרק המחווה לבריטני ספירס שהיה נקודת האור הכמעט יחידה בעונה כולה.

     

    בריטני ב"Glee". לסביות? תעשו טובה

     

    אבל הבעיה הכי גדולה בסדרה, ואני מתנצל אם זה לא פוליטקלי קורקט לומר זאת, היא ש"Glee" לקחה על עצמה לעלות על נס את דגל הגאווה, ומתוכנית לכל המשפחה, הפכה לגרסה המשפחתית של "הכי גאים שיש". כלומר, אותו "יש, אנחנו הומואים וכיף לנו", רק בלי הסקס שלפחות היה מעורר קצת עניין.

     

    היוצר, ריאן מרפי, אקטיביסט פעיל למען זכויות הגאים וגיי בפני עצמו, לקח את הסדרה והפך אותה למסע צלב אישי למען שילוב הגאים בחברה. הרעיון כשלעצמו, להראות שאין הבדל בין גיי לסטרייט ולתת ביטחון לצעירים גאים ברחבי אמריקה להתמודד עם זהותם המינית, ראוי לשבח, אבל מכאן ועד למסע התעמולה המוגזם, זה כבר היה בלתי נסבל.

     

    ההתעסקות בנושא הזהות המינית (שהתחיל עם דמות אחת, של קורט הגיי, והפך בעונה השנייה לחגיגה בשירותים של מועדון עם חמש דמויות גאות מרכזיות), הרי שמשלב מסוים זה הפך מוגזם לגמרי.

    הטוויסט העלילתי באמצע העונה, בו הפכו את דמותן של בריטני וסנטנה ללסביות, העיד על רצון לשטיפת מוח של היוצרים את הצופים, והיה מגוחך במיוחד, הרי הבנות היו - איך לומר זאת בעדינות - עד לאותו רגע, סוג של שרלילות.

     

    הערב (ג') ישודר בארצות הברית הפרק האחרון לעונה של הסדרה. הוא יגלה האם הפעם הם ניצחו בתחרות הגמר, או שמא הפסידו כמו אשתקד. האמת, ממש לא מעניין אותי. אותי "Glee" איבדה, ואין לי שום כוונה לחזור אליה. האמת, אם כבר סדרות נעורים מטופשות, אז אני מעדיף את הרוע הטהור והבלתי צפוי של "אחת שיודעת" על פני השעמום הטרחני של החבורה המזמרת הזאת. נקסט.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "Glee". עונה שנייה זהה לראשונה
    צילום: FOX
    מוריסון בתפקיד המורה שוסטר. המשיך באותן אכזבות גם בעונה השנייה
    צילום: MCT
    לאתר ההטבות
    מומלצים