שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האם הילד סובל מהפרעת קשב? מדריך האבחונים

    המורים מתלוננים וגם אתם מרגישים ש"משהו לא לגמרי בסדר עם הילד"? מילים כמו "הפרעת קשב", "לקות למידה" או "בעיות רגשיות" נזרקות לאוויר? בסדרת כתבות חדשה אספנו עבורכם את כל המידע לו אתם זקוקים לקראת היציאה לדרך האבחונים

    כששואלים את נורית, אמא של אורי (6), מתי עלה אצלה החשש שמשהו לא לגמרי תקין בילד היפהפה ותכול העיניים שלה, היא תגיד שנורה אדומה החלה להידלק בחודשים הראשונים שאחרי הלידה. אם תשאלו את צביקה, אבא של אורי, את אותה שאלה בדיוק, הוא יאמר שזה קרה רק בתום האבחון שנעשה בגיל שנתיים וקבע נחרצות שאורי אוטיסט. עניין של השקפה?

     

    בסדרת כתבות זו ננסה להאיר את עיניהם של הורים רבים, אשר מוצאים עצמם עומדים מעורערים מדי יום, חסרי אונים, אל מול דעות שונות ובירוקרטיה סבוכה. ובייחוד, וזהו הקושי הגדול מכולם, אל מול ילד אחד קטן שקשה לו. בין המסרים החשובים שיעברו בין השורות בסדרה הזו, אולי המשמעותי ביותר הוא ללמוד לסמוך על עצמנו ועל תחושות הבטן שלנו.

     

     

    אם ילדכם כבר בכיתה ה' ועדיין יש לו שגיאות כתיב רבות, שווה לבדוק זאת גם אם המורה אומרת שאותה זה עדיין לא מדאיג. אם נדמה לכם שמרבית ציורי הילדים התלויים בגן מושקעים בהרבה מאשר השרבוט של בן החמש שלכם, אין סיבה שלא לפנות לאיש מקצוע שיאבחן זאת. אנו ננסה לעשות עבורכם סדר במידע הרב שזורם משלל אמצעי המדיה ומציף את רגש החרדה, כדי להקטין את מידת הבלבול ולהתוות את הדרך הנכונה.

     

    כרעם ביום בהיר

    "בתקופת הגן הכל היה נהדר", מספרת מיכל, אמו של עומר, היום נער בן 15 בכיתה ט'. "הוא נחשב מאוד חכם והסתדר יפה עם הילדים. הגננת תמיד התפעלה ממנו. גם כשעלה לכיתה א' השתלב מצוין. בכיתה ד' נראה היה שהדברים מסתבכים ושנה מאוחר יותר התחלנו לקבל טלפונים מהמחנכת, מה שלא היה מעולם. עומר לא הפריע, אבל נראה היה שהוא מתעסק בדברים אחרים בזמן השיעור: קורא ספר, מפטפט עם חברים, שוכח להביא את הציוד הנכון לכיתה, לא מכין שיעורים. כשהבנו שכנראה מדובר בבעיית קשב וריכוז. זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר".


    איזה מומחה צריך לאבחן אותו? (צילום: shutterstock)

     

    עומר הוא אחד מ-8% מן הילדים ובני הנוער בישראל הסובלים מבעיית קשב וריכוז. מנתוני הסטטיסטיקה הישראלית עולה כי 6-10% מילדי ישראל הינם לקויי למידה, 5% סובלים מבעיות עיבוד חושי, 6% מן הילדים מסורבלים מוטורית ושכיחות הסובלים מאוטיזם עומדת על 3-7%. מדי שנה מופנים המוני ילדים לאבחונים המתעתדים לגלות לקויות שונות שמהן, על פי החשד, הם סובלים. מה קורה להורים בשלב זה ואיזו דרך הם עוברים עד לממצאי האבחון שפוקח את עיניהם?

     

    אבחון לקויות – התחנות שבדרך

    אבחון לקויות בגיל הרך מתחיל בדרך כלל על ידי ההורים עצמם, על ידי התחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב) או באמצעות רופא הילדים. תפקידם של רופאי ילדים הינו לנסות לאתר תוך כדי בדיקת הפציינט הצעיר המגיע אליו בגלל צינון, תופעות אחרות שעלולות להצביע על בעיה התפתחותית.


     

    אם הילד עונה בגמגום או מראה דומיננטיות רצינית מדי להפעלת חלק הגוף השמאלי, הרופא בהחלט אמור לשאול את ההורים על כך, אולם לעתים קרובות קיים פער בין הרצוי למצוי. "הבעיה היא שרופאי הילדים מאד עמוסים", אומר ד"ר אמיר ליבנה, מנהל היחידה להתפתחות הילד בבית החולים "אסף הרופא". "כרופא ילדים בקופת חולים אני רואה כמות גדולה של ילדים ביום ואם יש לי 10 דקות לכל אחד, אני מאושר. למרות שאני מאוד משתדל להתייחס לכל אחד גם מעבר למטרה לשמה הגיע, זה לא תמיד מספיק. מסיבה זו אני ממליץ בחום לא לוותר על ביקורים במועד בטיפת חלב, שם מתבצעת בדיקה התפתחותית ראשונית של התינוק ומעקב שוטף מאוחר יותר".

     

    אם אכן עלה חשש לליקוי כלשהו, מופנים הילד והוריו מטיפת חלב או מרופא הילדים בקופת החולים למרפאה להתפתחות הילד. זו מכילה צוות רב תחומי שבראשו רופא מומחה בנוירולוגיה והתפתחות ילדים. חשוב לציין כי בשל צורך שהלך ועלה, הגיעו למסקנה במשרד הבריאות כי יש לאחד כוחות וכיום כל נוירולוג שעובד בתחום, עובר גם התמחות בהתפתחות ילדים ולהפך.

     

    בנוסף, נמנים על צוות המרפאה גם פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים התפתחותיים. הורים יכולים להגיע ישירות למרפאה, אך חשוב להצטייד בהפניה מהמסגרת החינוכית של הילד, מרופא הילדים או מטיפת חלב.

     

    ד"ר ליבנה: "מכיוון שבשנים האחרונות יש עליה בשיעור הפגים בארץ, מגיעים אלינו כיום הרבה מהם למעקב שנמשך לאורך שנים. כך גם ילדים שמתאשפזים בבית חולים בגלל סיבות אחרות ותוך כדי הטיפול בהם, חושד הרופא בקיומה של לקות מסוימת. מאוד חשובות לנו גם ההפניות מגננות או ממורים שרואים את הילד במשך שעות רבות".

     

    התחנה להתפתחות הילד 

    האבחון נעשה בדרך כלל בצוותים, שהרכבם מותאם לבעיה בעטיה הופנה הילד, אבל לעתים קרובות מגיעים ילדים עם שלל בעיות או שבמקום מתגלות עוד כמה. באבחון הראשוני יושבים לרוב רופא, אחות ועובד סוציאלי, מנסים להתרשם מהבעיה ומחליטים מי הגורמים אותם תראה המשפחה. אם לילד יש עקמומיות בצוואר, סביר שהוא יופנה לפיזיותרפיה, אך אם הוא גם לא אוכל היטב ולא מרוכז, ייתכן שגם גסטרולוג ונוירולוג צריכים להיות בתמונה.

     

    לאחר מכן מוצעת תוכנית טיפולית ומוגדרים יעדים אליהם שואפים להגיע. מספר הטיפולים שמקבל הילד ניתן בהתאם לצפי הראשוני אך יש לזכור כי ייתכן פער בינו לבין מה שקורה בפועל. לעתים הילד נדרש להמשך טיפול ואז יש להמציא לכך אישורים מקופת החולים, אשר מצידה מנפיקה אותם לפי סדרי העדיפויות שלה.

     

    מכיוון שהתורים למכונים בדרך כלל מאוד ארוכים ועומדים על ממוצע של 3-4 חודשים, רצוי מאוד לשריין תור עם העלאת החשד הראשוני על ידי אחד מהגורמים הנ"ל.

     

    מה קורה בביה"ס? 

    רביטל פרימור, פסיכולוגית חינוכית, מומחית באבחונים פסיכו-דידקטיים: "הרבה בעיות מתעוררות בשלב בית הספר, בעיקר בהקשר לתפקוד המצופה ממנו במסגרת זו, בתחום המוטוריקה העדינה, קשב וריכוז בשיעורים ומיומנויות למידה. לעתים מבחין בכך הצוות החינוכי (מורים, יועצת ביה"ס), בעיקר כאשר מדובר בילד שמפריע למהלך השיעור הסדיר או מקבל ציונים נמוכים במבחנים".


    קשה לה להיפרד? אולי יש בעיה רגשית (צילום: shutterstock) 

     

    גם אצל ההורים שחווים קשיים בהכנת שיעורים עם הילד ומתמודדים עם התקפי זעם ותסכול רבים, תידלק נורה אדומה. למרבה הצער מערכת החינוך לא ערוכה להתמודדות ראויה עם מגוון הלקויות המאותרות אצל התלמידים ומעטים המורים המחזיקים בידע בנושא. במקרים אחרים, נוצר פער בין הבעיות הממשיות המצריכות טיפול לבין תפיסת המורה בגלל טיבה של הבעיה, כשהילד שקט ו"לא עושה בעיות", מה שמותיר את ההורים בתחושת תסכול עמוקה שהם נופלים בין הכיסאות.

     

    זה הזמן לגייס חברים ומכרים שלילדיהם יש בעיות דומות, לגלוש באינטרנט ולחפש מידע אודות הסימפטומים שמפגין הילד ולברר באופן עצמאי מיהם אנשי המקצוע שיוכלו לאתר את הלקות.  

     

    ניתן לערוך את האבחון על ידי פניה לרופאים מומחים בקופת חולים, אשר יפנו למכונים המתאימים או למטפלים איתם יש לקופה שיתוף פעולה: אבחון דידקטי (קריאה, כתיבה, הבעת והבנת הקריאה), פסיכו-דידקטי (קשב וריכוז ויכולות מוטוריות, בנוסף ליכולות דידקטיות), פסיכולוג, ריפוי בעיסוק ועוד. "להורים חשוב לדעת שגם אם אינם בטוחים שפנו למקום הנכון, לא בוזבז זמן", מסבירה פרימור. "בשיחה עם המאבחן יחודדו הקשיים ותמיד יפנו אותם למקום הנכון יותר עבור הילד".

     

    מאחר ובמרבית המקרים מדובר בתורים ארוכים מאוד לגופים אלו, הורים רבים נאלצים לפנות לאופציה הפרטית ולהוציא סכומים גבוהים מאוד על טיפולים, מה שמהווה נטל כלכלי לא פשוט על המשפחה. בכל מקרה, כדאי לקבוע גם תור מסודר לאבחון דרך הקופה.

     

    כדאי להזכיר שבמסגרת הרשויות המקומיות ישנם שירותים הניתנים חינם ויכולים להוות מסגרת תומכת להתחלת ההתמודדות ואף בהמשך. כך למשל מגיל גן טרום-חובה ועד תיכון, זכאי כל ילד להגיע ישירות לשירות הפסיכולוגי החינוכי, שם יעזרו לו אנשי המקצוע להתארגן בהתאם למצב ויסייעו במסגרת הלימודית בה הוא לומד. שירות זה מעניק מענה ייעוצי וטיפולי למסגרות החינוך, לתלמידים והוריהם ועוסק גם באיתור ואבחון ילדים הזקוקים למסגרת חינוך מיוחד. חשוב לדעת שמדובר בגורם זמין, הניתן ללא תשלום, שלא חייב בדיווח למסגרת החינוכית אליה שייך הילד, במידה וההורים אינם רוצים בכך.


    סימני אזהרה

    סימני אזהרה
    הבעיה הסימפטומים מי מאבחן?
    קשב וריכוז עם היפראקטיביות - ADHD פעילות יתר, מפריע לילדים אחרים, טווח קשב קצר, אימפולסיבי, ניתן להסיח את דעתו בקלות, התפרצויות זעם נוירולוג ילדים או פסיכיאטר מומחה בהפרעות קשב
    קשב וריכוז –

     

    ADD

    מפוזר, נראה מרחף לעתים קרובות, מתקשה להתארגן, שכחן נוירולוג ילדים או פסיכיאטר מומחה בהפרעות קשב
    מוטוריקה עדינה או גסה לקויה לא אוחז היטב בעיפרון, מתקשה ומגושם בפעילות ספורטיבית, מתעייף מהר מפעילות כזו, צוואר וחגורת כתפיים תפוסים, ישיבת W (רגליים פונות החוצה), נראה רפוי מדי בעמידה או ישיבה, הליכה מסורבלת פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק
    בעיית עיבוד חושי - SPD רגישות יתר למגע, רעש או אורות חזקים וטעמים שונים, חרד מנפילה ואיבוד שיווי משקל, גוף נוקשה ולהפך - לא פוחד להסתכן, רגישות נמוכה למגע ולכאב, אדישות, קושי באכילה נוירולוג ילדים, מרפאה בעיסוק
    בעיות שפה ודיבור איחור בדיבור, היגוי לא נכון, גמגום, מדבר בקול חלש או חזק מדי, הפרעות בהבנת שפה מדוברת, הפרעות בתקשורת לא מילולית והפרעות בבליעה קלינאית תקשורת
    בעיות רגשיות חרדות ופחדים, סיוטי לילה חוזרים, אגרסיה כלפי חבריו, קשיים חברתיים, לא מסוגל להיפרד היטב, רגרסיה להתנהגויות תינוקיות כמו הרטבה/עשיית צרכים במכנסיים, תלותיות קיצונית פסיכולוג קליני מומחה בילדים, פסיכולוג התפתחותי או פסיכיאטר (בהתאם לצורך ולהפנייה)
    לקויות למידה קריאה איטית, קשיים בפענוח מילים ארוכות ומורכבות, קשיים בהבנת הנקרא, שגיאות כתיב רבות, איטיות בכתיבה, קשיים מתמשכים בהבנה כמותית ופעולות חשבוניות, פער משמעותי בין הפוטנציאל להישגים פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או פסיכולוג התפתחותי
    אוטיזם ו-PDD היעדר קשר עין, מגיב באופן בלתי מאוזן לגירויים סביבתיים, מתקשה ביחסים חברתיים (הבנת מחוות פיזיות, לא יוצר קשר עם בני גילו), היעדר משחק סוציו-דרמטי וסימבולי (משחקי "כאילו"), לא מדבר בגיל מאוחר (שנתיים-שלוש), נצמד אובססיבית לטקסים או למנהגים מסוימים פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או פסיכולוג התפתחותי

     

    בכתבות הבאות בסדרה: אבחון אוטיזם, הפרעות קשב, לקויות למידה, בעיות רגשיות, בעיית עיבוד חושי ועוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זה הפרעת קשב עם היפראקטיביות או בלי?
    צילום: Index Open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים