מייקל מול קובי
קובי בריאנט הוא שחקן מצוין ובעל הישגים מרשימים, אבל הגיע הזמן להפסיק לנסות ולהשוות אותו למייקל ג'ורדן, מולו הוא מתגמד. להלן הנתונים
מאז הגיע קובי בריאנט לאן.בי.איי בשנת 1996 כילד פלא, התחילו מיד ההשוואות למייקל ג'ורדן. עתה, כשקובי סיים את שנתו ה-15 בליגה, ובכך השתווה ל-15 שנותיו של מייקל ג'ורדן (שלקח שנתיים חופש בניסיון להפוך לשחקן מקצועני בבייסבול, שעלול היה להצליח אילולא השביתה הידועה בליגת הבייסבול באותו הזמן), הגיע הזמן לעשות השוואה מלאה בין השניים.
לקובי כנראה נשארו 3-2 שנות משחק בגופו העייף והמזדקן (אמנם הוא רק בן 34 אך עם 15 שנות כדורסל, גופו שווה בערך לגוף בן 40), אבל בשנתיים האחרונות ממוצעיו האישיים בירידה, ואין כל סיכוי שמספריו יגיעו לממוצעיו האישיים משך הקריירה וברור שלא לממוצעים של מייקל ג'ורדן. דבר נוסף קרה העונה: לייקרס התגלתה בכל מערומיה. שחקני המפתח הזדקנו, המאמן פיל ג'קסון פרש, והקבוצה מתחילה עתה תקופה של בניה מחדש. קובי כבר לא יהיה חלק מזה, אולי רק ישתתף בהנחת היסוד לקבוצה חדשה.
אני מקווה שמאמר זה ישים קץ אחת ולתמיד לוויכוח העקר "האם קובי טוב כמו מייקל?". קובי מפגר אחרי מייקל בכל קטגוריה אפשרית. זה לא עניין של 'מייקל טוב מקובי ב-9 מתוך 13 קטיגוריות'. זה עניין של 'מייקל עליון בכל, ללא יוצא מן הכלל'. אז אין שאלה כלל שמייקל היה אחד, ולא היה לו שני. אני מסופק אם יהיה שני שיגיע לרמתו. גם בטהובן היה רק אחד ואיינשטיין היה רק אחד. גם מייקל ג'ורדן היה רק אחד, ולא רק בגלל שפעם עיתונאי יפני שאל אותו אם הוא אלוהים.
נתוני הגוף
מייקל וקובי שיחקו באותם התפקידים שווים ולכן ההשוואה ביניהם יותר קלה מאשר אם אחד מהם היה גארד והשני סנטר. שניהם שיחקו בתפקיד השוטינג גארד, אם-כי לשניהם הייתה נטייה לעשות הכל ותמיד להיות במקום הזקוק לעזרה. לשניהם היה מבנה גוף די דומה, אבל מספיק שמייקל היה עליון ב-10% עד 15% בכל נתון גופני הקובע בכדורסל, כדי להעניק לו יתרון לפני שהם אפילו עולים למגרש. הנה השוואה בין השניים כשהנתון הראשון מתייחס למייקל והשני לקובי:
גובה 1.99 לעומת 1.98. משקל 99 ק"ג לעומת 93 ק"ג. ריץ' (הגעת זרוע) 80 אינץ' לעומת 77 אינץ'. היקף צוואר 19 אינץ' לעומת 17 אינץ'. היקף החזה 42 אינץ' לעומת 37. היקף שרירי הזרוע 18 אינץ' לעומת 16.5. אחוז השומן בגוף 3.67% נגד 5.98%! ואחת המדידות הקריטיות ביותר: אורך כף היד (כולל אצבעות). מדידה זאת היא חשובה ביותר כי היא קובעת את הקלות (או הקושי) בעטיפת הכדור בכף היד. כף היד של מייקל נמדדה באורך 11 אינץ'. קובי? רק 9.5. הבדל של 1.5 אינץ' או 3.7 ס"מ! למייקל ולד"ר ג'יי היו את כפות הידיים הארוכות ביותר בין כל שחקני האן.בי.איי ביחס לגודלם! למה גודל יד כה חשוב? הוא מאפשר דאנקים בקלות רבה יותר כי הכדור הגדול נאחז בכף ידם כאשכולית, וכן הכף הגדולה מאפשרת שינויי כיוון קלים יותר. לבעל יד קטנה יותר הכדור הוא יותר כמו אבטיח מאשר אשכולית.
ניתור וכוח
מחלקת הפיזיולוגיה של המאמץ של אוניברסיטת צפון קרולינה מדדה את יכולות הניתור והכוח של השחקנים כשהיו בשיאם:
מייקל ג´ורדן – 48 אינץ'.
ד"ר ג'יי וספאד ווב – 46.
דומיניק ווילקינס וג'ייסון ריצ'רדסון – 45.5.
שון קמפ והרולד מיינור – 45.
לברון ווינס קרטר – 44.5.
די בראון, אלן אייברסון, סטיב פרנציס – 44.
רק לשם השוואה: קובי –41. שקיל – 32. מג'יק ג'ונסון – 30. לארי בירד 29. למייקל היה ניתור מהמקום עליון ב-5 ס"מ מכל שחקן אחר, וב-15 ס"מ טוב מזה של קובי!
עוד בדיקה משמעותית ביותר: לחיצת משקל בשכיבה: מייקל – 300 פאונדס, קובי 255.
מעבר לכך, לדעתי לג´ורדן היה הגוף המושלם ביותר לכדורסל: גובה מספיק להתמודד עם גבוהים אבל לא גדול מדי כך שעם נמוכים לא יוכל להתמודד. והיה לו כוח רב ביחס למסה שלו, מה שעושה אותו אתלט המתקרב לשלמות.
למייקל שריר שוק הדומה למין כדור טניס. אותו מבנה שריר יש לרץ הג'מיקיאני, אוסאין בולט, ולשאר האצנים הגדולים בעולם. אם תסתכל על שריר השוק של לארי בירד למשל, תראה שריר ארוך הנמשך מכאן ועד להודעה חדשה. מה יתרון השריר הקצר? הוא מתכווץ מהר יותר. שריר באורך 10 ס"מ מתכווץ מהר משריר באורך 20 ס"מ. למייקל היה את שריר השוק הקצר ביותר (באופן יחסי לגובהו) מכל שחקן אן.ב.איי אחר שראיתי ולכן היה לו יתרון פיזיולוגי, ביומכני ופיזי בניתור. ניתורו היה גבוה יותר ב-5 ס"מ מניתורי כל שחקן אן.בי.איי אחר בתקופתו ועד תקופתנו.
הישגים ותארים
השוואות נוספות? מייקל זכה בשש אליפויות אן.בי.איי, קובי בחמש. מייקל הוכתר שש פעמים כשחקן המצטיין של משחק הגמר, קובי פעמיים. מייקל הוכתר חמש פעמים כשחקן המצטיין של הליגה, קובי פעמיים. מייקל הוכתר פעם אחת כשחקן ההגנה הטוב בליגה, קובי אף פעם. מייקל נכלל באול סטאר 13 פעמים, קובי 7. מייקל זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות, קובי באחת. מייקל קבע שני שיאי ליגה: שיא מספר הקליעות בקריירה ושיא מספר הקליעות בפליאוף. קובי לא קבע אף שיא. מייקל היה אלוף העונה בקליעות עשר פעמים, קובי רק פעמיים. סך כל הנקודות שקלע מייקל בקריירה בת 15 שנים: 32,292. סך הנקודות שקובי קלע במשך 15 שנים: 27,868.
אפשר לראות גם כאן, כמו בנתונים הגופניים, שמייקל ג'ורדן עולה על קובי בריאנט בכל סיווג אפשרי.
הפנים המוכרות בעולם
בנוסף לכל מעלותיו העליונות האחרות ג'ורדן הוכתר בתואר "האתלט הגדול של המאה ה-20" גם ע"י המגזין ספורטס אילוסטרייטד וגם ע"י אי.אס.פי.אן (שני? מוחמד עלי). הכינויים "אייר", "אייר-היינס", "אייר ג'ורדן", ו"אלוהים" הפכו ידועים ונפוצים בכל מקום בו צופים בכדורסל. הכינוי היחיד של קובי הוא " בלק ממבה", וגם כינוי זה ידוע רק לעכברי כדורסל אמיתיים. נעליו של מייקל הן הנמכרות ביותר בעולם. פניו היו הפנים המוכרות ביותר בעולם בשנות ה-90 (פורבס מגזין). הוא היה השחקן הראשון שעשה מקרחת "אין" ספורטיבי גדול. הראשון. היום איזה שחור רוצה לשחק עם שיער על הראש? אפילו קובי גילח פדחתו אחרי שחמש שנים שיחק עם שערות כי "לא רצה לחקות את מייקל".
האימפקט של מייקל הגיע הרבה מעבר לעולם הכדורסל. הוא המשיך במסורת שהתחילו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון ועזר להמשיך לשאת את הלפיד של אן.בי.איי כמותג עולמי. הוא הפך לגאוות השחורים בכל העולם וכוכב הספורט הפופולארי ביותר, אפילו במדינות אנטי-כדורסלניות כמו אנגליה. כמה ממנהגי הכדורסל שלו חוקו בכל העולם: הוא היה הראשון שהוציא לשון בשעת ניתור מיוחד או עלייה לדאנק. המנהג הקלוקל הזה הפך למין "מודה" עולמית, עד שמייקל יצא בכמה הצהרות וסרטי וידיאו שהסבירו לילדי העולם כמה מסוכן לנתר עם הלשון בחוץ. הוא גם היה אחד הראשונים שהחל לשחק כדורסל במכנס המגיע עד מתחת לברך. אפילו שחקני הכדורגל באנגליה, שתמיד התגאו במכנס קצרצר שבקושי ירד מתחת הירך, משחקים היום במכנס ארוך עד הברכיים כמעט.
ג'ורדן השתתף ב-16 סרטים והופיע בעשרות פרסומות. הוא היה במשך 20 שנה המותג הראשי של "נייקי" בכל הפרסומות שלה. היום, שנים אחרי פרישתו, הוא עדיין אחד הספורטאים הפופולארים והעשירים ביותר בעולם. אבל מייקל הוא לא אלוהים: היו שטענו נגדו שהוא לא עשה מספיק כדי להשוות את תנאיהם של השחורים באמריקה לאלו של הלבנים, שהוא מהמר באופן מוגזם ואפילו אולי כפייתי. אבל זה כבר נושא למאמר אחר.
