שתף קטע נבחר

תמרור לפלסטינים, זרז לנתניהו

לצד קווי 67', וכשריח בחירות באוויר, אובמה השמיע כמה הצהרות שיכולות להתקבל בירושלים בסיפוק כמו התנגדות למהלך בספטמבר ופקפוק בפיוס הפלסטיני. מצד שני, הוא דחה את "תירוצי" ישראל, והבהיר: האינטרנט והמהפכות פועלים לרעתכם

נשיא ארה"ב הציג בנאומו אמש (יום ה') מתווה עקרונות חדש לתהליך הפיוס הישראלי-פלסטיני. למעשה מדובר ב"חבילה" שבה שלושה מרכיבים: מתווה לחידוש המשא ומתן, עקרונות מרכזיים להסדר קבע ותמריצים מדיניים לצדדים להיענות להצעתו. הנשיא האמריקני לא אמר הכל בפירוש. היו בדבריו לא מעט רמזים שנועדו ישירות לכתובתם של אבו מאזן ושל נתניהו ואנשיהם. ככלל, אובמה ניסה להיות מאוזן בדבריו עם נטייה די משמעותית לפזר את חששותיה של ישראל, במטרה להקל על ממשלת נתניהו לחזור לשולחן המשא ומתן ולרצות את העורף הפוליטי של נתניהו בימין הישראלי וביהדות ארה"ב.

 

במה שנוגע לחידוש המשא ומתן התקוע בין ישראל לרשות הפלסטינית, ארה"ב דורשת להגיע מיד להסדר שבמסגרתו תוקם בזמן הקרוב מדינה פלסטינית ריבונית, בעלת כוח חיות ורציפות טריטוריאלית לצדה של מדינת ישראל בטוחה, יהודית ודמוקרטית. אך ארה"ב לא תנסה לכפות הסדר כזה על הצדדים. בכך למעשה הוריד הנשיא האמריקני את האפשרות שארה"ב תנסה להציג תוכנית שלום משלה לצדדים, תוכנית שהם יצטרכו לקבלה או לדחות אותה. אפשר לשמוע את קריאות האכזבה בצד הפלסטיני ואת אנחת הרווחה בירושלים.

 

מאידך הבהיר אובמה כי לא מקובלת עליו הגישה האומרת כי במצב הנזיל הנוכחי בעולם הערבי לא ניתן להשיג הסדר קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. להיפך, אמר, השלום נחוץ עכשיו יותר מתמיד כדי שהזעם הערבי לא יתועל ולא ינותב על ידי השליטים המתנדנדים לעבר ישראל. בכך הוא משיב למעשה לאלה בישראל, כולל רה"מ נתניהו, הטוענים שבמצב חוסר היציבות הנוכחי באזור לא יכולה ולא צריכה ישראל לקחת עליה סיכונים הכרוכים בהסדר עם הפלסטינים. אובמה התייחס בעקיפין לאירועי יום הנכבה בגבולות סוריה, לבנון ומצרים, ורמז כי השימוש הנרחב באינטרנט בעולם הערבי לצורך התארגנות ושילהוב מסכן בעקיפין את ביטחון ישראל יותר מאשר הסכנות הביטחוניות הכרוכות במימוש הסדר של שתי מדינות לשני עמים.

 

לא לספטמבר, לא לחמאס

אובמה הבהיר כי לא יתמוך בהצעות שהועלו על ידי אישים בישראל (ונדחו על ידי אבו מאזן) לנסות ולהגיע להסדרי ביניים. אובמה דורש משא ומתן על הסכם קבע שבסיומו הקרוב תוקם מדינה פלסטינית ריבונית בשלב אחד. עם זאת רמז הנשיא האמריקני כי הוא תומך בניהול המשא ומתן בשני שלבים. בשלב הראשון ייקבעו בהסכם גבולות המדינה הפלסטינית וסידורי הביטחון הנחוצים לישראל, ואז תוכרז המדינה הפלסטינית הריבונית. בשלב הבא ימשיכו שתי המדינות הריבוניות, פלסטין וישראל, במשא ומתן על סוגיות הליבה האחרות, ובראשן ירושלים והפליטים. עמדה זו עשויה למצוא אוזן קשבת בקרב חוגים נרחבים בישראל.

 

לפלסטינים אמר אובמה במפורש ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אל תתלו תקוות בקהילה הבינלאומית שתעניק לכם על מגש של כסף את המדינה הפלסטינית בלי ויתורים ופשרות מצדכם. ארה"ב תתנגד למהלך שהפלסטינים מתכננים באו"ם בספטמבר. זה לא יקים לכם מדינה ולא יפתור את בעיותיכם, אומר להם אובמה. הוא אף מוסיף איום ברור: ארה"ב תתנגד למהלך כזה ולא תשתתף ביישומו ובתוצאותיו כשם שארה"ב לא תיתן להחליש מדינית את ישראל באמצעות תהליך דה לגיטימציה ותנקוט צעדים למניעת התופעה.


אובמה ונתניהו. ייפגשו שוב בסוף השבוע (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

מה שעוד לא ימצא כנראה חן בעיני הפלסטינים וגם במצרים היא אמירתו של הנשיא האמריקני כי לישראל יש הסתייגות מוצדקת מניהול משא ומתן עם ממשלה פלסטינית שחלקה - חמאס - אינו מכיר בזכות קיומה של ישראל. "על הפלסטינים לתת מענה לבעיה זו", אמר הנשיא האמריקני ולא הוסיף, מה שמחזק את עמדת ישראל במערכה המדינית שהיא מנהלת בזירה הבינלאומית.

 

מדינה מפורזת. כמעט

אובמה הציג בנאומו את העקרונות שעליהם לדעתו צריך להתבסס הסדר הקבע בכל מה שנוגע לשתי סוגיות הליבה: הגבולות וסידורי הביטחון. אובמה קבע כי הגבול שבין ישראל לפלסטין צריך להיקבע "על בסיס 67'" ועל "חילופי שטחים בהסכמה". בירושלים תתקבל קביעה זו ברגשות מעורבים: מצד אחד איזכור קווי 67' הוא בעייתי מנקודת ראות ישראלית, כיוון שהוא מצביע על קבלת הדרישה הפלסטינית העקרונית. מצד שני - צמד המילים: "על בסיס" תואם את העמדות שהציגו ראשי ממשלה ישראלים ונשיאים אמריקנים בעבר, מברק וקלינטון ב-2000 דרך שרון ובוש (הבן) וכלה באולמרט ובוש.

 

פירושן של המילים "על בסיס" הוא שישראל אינה נדרשת לחזור לקווי שביתת הנשק שנקבעו ב-49' והיא מרמזת על אפשרות לישראל לדרוש ולקבל לשטחה הריבוני את גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. ממש כפי שהציע גם נתניהו בנאומו השבוע בכנסת. אמירה חיובית נוספת מנקודת ראות ישראלית היא ההגדרה "חילופי שטחים בהסכמה", שמרמזת על כך שישראל אינה נדרשת להעביר למדינה הפלסטינית שטחים ביחס של אחד לאחד, אלא רשאית לדרוש מהפלסטינים להגיע לפשרה גם בעניין זה. אבו מאזן, כנראה, לא אהב אמירה זו. אבל אין ספק שנוסחת אובמה קולעת להסכמה רחבה בדעת הקהל הישראלית, אף כי היא נוגדת את עמדת הימין הפוליטי בישראל.


תמיכה בדרישה הישראלית לסידורי ביטחון. נאום אובמה (צילום: רויטרס)

 

בעניין סידורי הביטחון שדורשת ישראל קובע אובמה כי המדינה הפלסטינית צריכה להיות כמעט מפורזת. לכן לא אמר במפורש מדינה "מפורזת" אלא השתמש במונח עמום יותר שבתרגום חופשי אפשר להבינו כ"מדינה לא צבאית". פירושו של דבר שלמדינה הפלסטינית לא תהיה אפשרות לבנות כוח צבאי, מלא אלא כזה שיאפשר לה לקיים החוק והסדר ולהילחם בטרור, ללא יכולות התקפיות ונשק כבד. נראה שהנשיא האמריקני דורש שהמודל הקיים היום ברשות הפלסטינית בגדה המערבית, לפיו יש לרשות הפלסטינית מיני-צבא ומנגנוני ביטחון פנים, יתקיים גם בהסדר קבע. אובמה הדגיש גם כי השמירה על הביטחון צריכה להיעשות בתיאום ובשיתוף פעולה בין צה"ל למנגנוני וכוחות הביטחון הפלסטינים.

 

אובמה מריח בחירות

קביעה חשובה נוספת של הנשיא האמריקני בעניין הביטחון היא אמירתו שישראל צריכה להיות מסוגלת להגן על ריבונותה ועל אזרחיה וכי היא צריכה להיות מסוגלת לעשות זאת בכוחה היא. המשמעות ברורה: תמיכה בדרישה הישראלית לסידורי ביטחון ונוכחות שיאפשרו לצה"ל לפעול נגד כל איום פיזי שיווצר מצד המדינה הפלסטינית או אחת משכנותיה של ישראל. אובמה לא אמר זאת במפורש אבל רמז כי ארה"ב מבינה את דרישתה של ישראל לנוכחות צה"ל לפרק זמן קצוב - אך לא לתמיד - על נהר הירדן. מה שדרש גם נתניהו בנאום שנשא השבוע בכנסת.

 

ככלל נמנע אובמה מלהיכנס לפרטי ההסכם, נאמן להצהרתו כי אינו מתכוון לכפות הסכם על הצדדים. אולם במה שאמר היה די כדי להבהיר לצדדים, לישראל ולפלשתינים, כי שניהם נדרשים על ידי ארה"ב להתפשר על חלק מעקרונותיהם וכי ארה"ב לא תשלים עם מבוי סתום מתמשך.


אבו מאזן ומשעל. אובמה הצדיק הסתייגות ישראל מחמאס (צילום: AP)

 

בנאום ניכרה גם נימה פייסנית כלפי ישראל, שכנראה מושפעת מכוונת נשיא ארה"ב להתמודד על תקופת כהונה נוספת בבית הלבן. כך למשל בפתיחת נאומו הוא ציין כי הסכסוך הישראלי-ערבי לובה ונוצל על ידי שליטי ערב כדי להסיח את דעת ההמונים הערבים מבעיותיהם האמיתיות - לטובת שנאה לישראל. בכך זנח אובמה את העמדה שנקטו אנשי ממשלו בתחילת כהונתו, לפיה הסכסוך הישראלי-ערבי ובמיוחד הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אחת הסיבות העיקריות והיסודיות לחוסר היציבות ולגל האלימות האיסלאמית הגואה במזרח התיכון.

 

מסר לשליטים: נעזור להדיח אתכם

אובמה גם רמז כי ארה"ב מתנגדת ואף תפעל נגד גל של אי סובלנות דתית אם ייווצר כתוצאה מגל ההתקוממויות בעולם הערבי. אמירה זו נועדה להבהיר כי מפלגות ואירגונים מוסלמיים (למשל "האחים המוסלמים") שהיו אסורים עד כה במדינות ערביות רבות כמו מצרים ותוניסיה ייתקלו בהתנגדות אמריקנית אם לא יאמצו קו פוליטי לא אלים, שוחר שלום וסובלני.

 

אין ספק שהקטע שעסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני היה אחד מהחשובים בנאום אובמה. אבל עיקר הנאום נועד בראש ובראשונה לעמי המזרח התיכון וצפון אפריקה ולשליטיהם. הנשיא האמריקני רצה להבהיר לעמי האזור כי ארה"ב נאמנה

לערכיה. לכן היא תסייע להם ברוח ובצעדים מעשיים, כולל תוכנית סיוע כלכלי בינלאומית נרחבת, לצלוח את תקופת המעבר הנוכחית בדרכם לדמוקרטיה וחופש אמיתיים ולשגשוג כלכלי.

 

לשליטים המסורתיים של המזרח התיכון, אלה הדבקים בכוח הזרוע בכסאותיהם, שיגר אובמה מסר ברור: או שתבצעו ריפורמות מרחיקות לכת או שנסייע לעמיכם להעיף אתכם מהשלטון. זה מה שאמר הנשיא האמריקני במפורש כשהעמיד אולטימטום לנשיא סוריה: עליך להוביל רפורמות משמעותיות, ואם לא תעשה כן, נתמוך בדרישת המוני העם להפילך. עתה נותר לראות איזה אפקט יהיה לנאום על עמי ערב, ואם יצליח לשקם את אמינותה של ארה"ב ואת מעמדה שנחלש לאחרונה באזור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אובמה. לא יכפה תוכנית שלום
צילום: AFP
נתניהו. גיבוי מארה"ב נגד מהלך בספטמבר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים