האם יוחזרו בדיקות השמיעה לתינוקות?
לפני חודשיים הורה משרד הבריאות לבטל את בדיקת השמיעה בטיפת חלב לתינוקות בני תשעה חודשים. מומחים הזהירו כי הדבר יביא לשיעור גבוה של בעיות בתפתחות השמיעה והשפה אצל תינוקות ולאיחור באבחון נזקים לאוזן. השבוע תדון בכך ועדת הבריאות של הכנסת והצפי הוא כי ההחלטה תבוטל
מזה מספר חודשים לא עוברים תינוקות בגיל שבעה עד תשעה חודשים בדיקת סינון שמיעה בטיפת חלב. הסיבה: הוראה שנתן משרד הבריאות. על פי החלטת המשרד במקום בדיקות השמיעה בטיפת התינוקות בדיקת שמיעה עוד בבית החולים, בימים הרשונים שלאחר הלידה.
לאחר קבלת ההחלטה הזהירו מומחים כי היא תוביל לשיעור גבוה של חוסר איתור מקרים של חירשות, עיכוב בהתפתחות השפה והדיבור ואיחור באבחון מחלות וזיהומי אוזניים. מחר (ג') תדון בנושא ועד הבריאות של הכנסת, שלהערכת גורמים במשרד הבריאות ומומחים לרפואת אף אוזן גרון תותיר את ההחלטה לבצע בדיקת סינון שמיעה לאחר הלידה, אך גם תחזיר את בדיקת סקר השמיעה בגיל שבעה עד תשעה חודשים שהתבצעה בטיפת חלב.
האחריות לאיתור בעיות שמיעה: על ההורים
בחודש ינואר 2010 הורה משרד הבריאות על ביצוע בדיקת סקר שמיעה לכל היילודים בישראל, כיומיים לאחר הלידה. הסיבה להחלטה הייתה בדיקה שנערכה על ידי המחלקה לאם לילד ולמתבגר, בה נמצא כי שישה חודשים לאחר הכנסת תוכנית סיקור השמיעה נבדקו למעלה מ- 95% מהיילודים.האחריות לביצוע הבדיקה הוטלה על בית החולים בו נולד התינוק והוא גם האחראי להפנות לרופא המטפל לאבחון שמיעה במסגרת הקופה המבטחת, במקרה של תגובה לא תקינה. בית החלים גם אחראי להפנות למעקב במכון אודיולוגי ילדים עם גורמי סיכון לחרשות - ללא קשר לתוצאות הבדיקה.
לאחר ההוראה על חיוב בדיקות סקר השמיעה בבתי החולים החליט משרד הבריאות על הפסקת ביצוע בדיקות סינון שמיעה לתינוקות בגיל שבעה עד תשעה חודשים בטיפת חלב, לאיתור ליקויי שמיעה. לטענת המשרד מחקרים מלמדים כי עד כ-50% מהילדים עם ליקויי שמיעה קבועים בגיל שש עד שבע שנים מאובחנים שלא באמצעות בדיקות סיקור שמיעה ביילודים, אלא בעיקר בעקבות חשד הורי להתפתחות שפה, דיבור או שמיעה.
מומחים: ההחלטה תפגע בילדים לקויי השמיעה
בעקבות ההנחיה פנו פרופ' ז'אן איב-סישל, יו"ר איגוד רופאי אף אוזן גרון, ופרופ' אבי שצ'ופק, יו"ר החברה הישראלית לאוטונוירולוגיה, למשרד הבריאות בדרישה להחזיר את הבדיקות לסינון שמיעה בטיפת חלב. "ההנחיות האלה בטעות יסודן ויש לבטלן ולהשאיר המצב הקיים בו מתבצעים סקרי שמיעה בתינוקות בגיל שבעה עד תשעה חודשים במסגרת טיפות החלב", כתבו.לדברי המומחים ההנחיות של משרד הבריאות יביאו לפגיעה משמעותית ביכולת האיתור המוקדם של ילדים לקויי שמיעה. בנוסף הם טוענים כי יווצר איחור גם בשיקומם, עם כל התוצאות הנלוות לפגיעה בהתפתחות שפה ודיבור, הישגים אקדמאיים ומקצועיים.
"רוב התינוקות והילדים בהם יימצא ליקוי שמיעה מסוג delayed onset יעברו בהצלחה את בדיקות הסינון כיילודים ואינם נמנים על האוכלוסייה שבסיכון", הסבירו השניים במכתבם. "אי ביצוע בדיקות סינון בגיל שבעה עד תשעה חודשים והטלת האחריות על ההורים לגילוי עירנות לאיחור בהתפתחות שפה ודיבור יביא, במקרה הטוב בו ההורים מודעים מאוד לילדיהם, לזיהוי ליקוי השמיעה בשלב שיש בו כבר איחור כזה. במקרה הגרוע הוא יוביל לגילוי רק בגיל שנתיים, בו מתבצעות על פי הנחיות משרד הבריאות בדיקות הסינון הבאות".
לדברי המומחים הספרות המקצועית מצביעה על כך שאם מתגלה ליקוי השמיעה בשלב בו נגרמו כבר איחור בהתפתחות השפה והדיבור הנזקים שנגרמו לתיפקודים אלה הם ברובם לא הפיכים. אין להקל כלל ועיקר ראש בליקויי שמיעה הולכתיים, הנגרמים ממחלות האוזן התיכונה. חלק מליקויים אלה, הנגרמים מדלקת באוזן, יגרמו, גם לאחר חודשים לליקוי שמיעה שיפגע בהתפתחות השפה והדיבור.
במקרים אלה נזקק הילד למעקב רפואי ופעמים רבות להתערבות ניתוחית של הכנסת צינוריות אוורור ולעתים כריתת שקד שלישי. אי זיהו ליקוי השמיעה והפניה בהתאם של התינוק לבדיקת רופא אא"ג יביא לאיחור באבחנה ולתוצאות דומות לאלה של פגיעה בשמיעה עקב פגיעה עצבית. יתרה מזו, דלקת אוזן תיכונה סרוזית ממושכת עשויה להביא לנזקים אטרופיים לעור התוף, תמט שלו ולהתפתחות כולסטאטומה מחלה הגורמת להרס מבני האוזן התיכונה ונזק בלתי הפיך לשמיעה.
"חלופה המוצעת בהנחיות, כאשר במקום ביצוע בדיקת סינון שמיעה על ידי צוות רפואי תסתפק המערכת במתן הנחיות להורים והטלת האחריות עליהם לחשוד בליקוי שמיעה בילד שאינו בסיכון וליזום בירור שמיעתי עבורו, לא תהיה יעילה, ואינה הוגנת לא כלפי ההורים ולא כלפי ילדיהם", סיכמו השניים. "אנו ממליצים למשוך את
ההנחיות החדשות ולהשאיר על מקומן,כלומר להמשיך את בדיקות סינון השמיעה הקיימות בטיפות החלב בגיל שבעה עד תשעה חודשים. אנו מציעים למשרד הבריאות לשלב להבא רופאי אא"ג המומחים בתחום בדיונים המקצועיים המובילים לקביעת המדיניות הנוגעת לאיתור וטיפול מוקדם בליקויי שמיעה בתינוקות".
השניים לא היו המתנגדים היחידים להחלטת המשרד. פרופ' יוסף אלידן, מנהל מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים "הדסה" בירושלים, התנגד בתוקף להנחיות החדשות של משרד הבריאות. "בדיקות סינון השמיעה בטיפת חלב איתרו ילדים עם לקות הולכתית זמנית והביאו לטיפול מהיר יותר אצל רופאי אף אוזן וגרון ובכך למניעת עיכוב ברכישת שפה, דיבור, היגוי והפרעות למידה", כתב במכתב שהעביר למשרד הבריאות. "מדינת ישראל מובילה כבר למעלה מ-40 שנה בתחום של איתור וגילוי מוקדם של הפרעות שמיעה, שפה ודיבור וההחלטה על ביטול תוכנית הסינון בטיפת חלב תפגע בתדמיתנו גם בעולם, בפרט שהבדיקה איננה יקרה ומאפשרת לגלות הפרעות נוספות".
מי שעוד התנגדו להחלטה הם ארגוני החרשים ולקויי השמיעה. "אם לא יבוצעו בדיקות הסינון בטיפות חלב הילדים עלולים להיות מאותרים רק בגיל שנתיים", אמר ל-ynet עידן גרנות, לקוי שמיעה ויו"ר ארגון "בקול" למתחרשים ולקויי שמיעה. "במקרה שלי אותרתי בגיל שנתיים וחצי, גיל מאוד מאוחר, ואין אנו רוצים לחזור עשרות שנים לאחור".
