שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: דודי ועקנין
    חייל משוחרר, קבל תודה!
    כנגד שלוש שנות השירות שבהן החייל לא זכה לשמוע "תודה", מחובתנו להעניק לו שלוש שנות תודה, בסבסוד לימודיו האקדמיים. מעבר לתיקון העוול, יש בכך אינטרס לאומי בטיפוח מנהיגות עתידית שיודעת מהי תרומה למדינה

    "הכרת הטוב" היא ערך אנושי בסיסי. רבנו בחיי טען כי הערך האוניברסאלי הזה, מהווה תשתית לכל עולמנו המוסרי, ובספרו "חובות הלבבות" ייחס אותו לנטייה אנושית מולדת. חשיבותה של מידת הכרת הטוב ניכרת בהגות ובהלכה היהודית, החל במילה הפותחת את סידור התפילה ואת יומו של היהודי: "מודה" (אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי...) - ועד למצוות כיבוד הורים, המנומקת בספר החינוך בכך "שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה..." (מצווה לג).  

     

     

    בישראל של שנת 2011 יש רק מקום אחד שבו "אסור" לומר תודה – צבא ההגנה לישראל. בצה"ל מצפים מהחיילים לתת מעצמם מתוך מחויבות וציות, מבלי להרגיש שהם "עושים טובה". גישה זו מתאימה למסגרת צבאית נוקשה, אך אנו, כחברה, מחויבים להכיר טובה לכל חייל שתרם משנותיו היפות לעם ישראל.

     

    יתרון למשתמטים

    בשנים האחרונות גדלה מחויבות זו יותר, שכן הגיוס לצה"ל כבר איננו מובן מאליו. משום כך, לדעתי, כנגד שלוש שנות השירות שבהן החייל לא זכה לשמוע "תודה", מחובתנו להעניק לו שלוש שנות הודיה, בסבסוד לימודיו האקדמיים.

     

    הצעת חוק להשכלה גבוהה (מתן עדיפות בסבסוד לימודים אקדמיים), התשע"א-2010, שאותה אני מקדמת - מבקשת ליצור פער בין גובה הסובסידיה הממשלתית המוענקת ללימודיו של מי שתרם למדינה במסגרת שירות צבאי או לאומי, לבין גובה הסובסידיה של מי שלא עשה זאת. יודגש כי להצעה זו אין עלות תקציבית, שכן היא אינה מבקשת להוסיף כספים לסכום התקצוב הכולל למוסדות להשכלה גבוהה, אלא להחליט על חלוקתם מחדש באופן הוגן וראוי יותר.

     

    במצב הקיים, מי שאינו שותף בנשיאת הנטל הביטחוני או האזרחי, מקבל יתרון של שלוש שנים ביציאה לחיים. זה יוצר מציאות מקוממת שבה "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". מעבר לחוסר ההגינות שבדבר, הוא עלול להביא לשחיקה במוטיבציה של צעירים להתגייס, מתוך תחושה שהמדינה איננה מעריכה את תרומתם, ומנצלת אותם ללא גמול ראוי. הצעת החוק להשכלה גבוהה אמורה לתקן את המצב, ולשמור על המוטיבציה.

     

    טיפוח מנהיגות העתיד

    קידום הצעת החוק מהווה אינטרס לאומי רחב עוד יותר: מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה נקודת מעבר

    הכרחית לכל מי שרוצה להשפיע על הנעשה במדינה. כיום, מי שתורם למדינה בשירות צבאי, נמצא בנקודת פתיחה נחותה מבחינת יכולתו להתקדם אקדמית, לעומת מי שהשתמט משירות. הוא מתחיל את לימודיו בגיל מבוגר יותר, עם פחות חסכונות, ועם חובה לשרת במילואים תוך כדי הלימודים.

     

    בטווח הארוך מצב זה מקדם לעמדות המפתח אנשים שדאגו לעצמם במקום לכולנו. מנהיגים שכאלה אולי למדו הרבה על מדעי החברה, אך לא שילמו מחיר בעבורה, וכפי שנאמר במסכת אבות: "לא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה".

     

    סבסוד לימודים לחיילים משוחררים מהווה אם כן הוגנות בסיסית ואינטרס לאומי בעידוד צעירים להתגייס ובטיפוח הנהגה צעירה וראויה בעתיד.

     

  1. "צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר.
  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לקדם את מי שתרם
    צילום: ירון ברנר
    ח"כ פאינה קירשנבאום
    צילום: עטא עוויסאת
    צהר
    מומלצים