שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חופשה מיוחדת

    בספרה הראשון של רוני ידור, "חופשת מחלה", בחורה צעירה כותבת מכתב געגועים לפסיכולוגית שלה שיצאה לחופשה. אבל מה שהתחיל כמכתב תמים מתפתח לכדי מלכודת מאיימת

    לכאורה, הסיפור פשוט: בחורה צעירה כותבת לפסיכולוגית שלה, שיצאה לחופשה. היא אינה מחסירה דבר: אובססיית הטיפול בנשירת השיער (האמיתית? המדומה?), הגברים הנכנסים ויוצאים מחייה, יחסיה המתרופפים עם משפחתה. אגב כך, נחשף הקשר המשמעותי מכולם, עם הפסיכולוגית המטפלת בה.


    "טוב מותי מחיי" (עטיפת הספר)

     

    כשזו חוזרת מחופשתה, והגיבורה אוזרת אומץ ומוסרת את היומן לידיה, יתברר כי מה שהחל כמכתב געגועים, נהפך למלכודת המאיימת להרוס את הקשר ביניהן. רוני ידור, בת 32, היא תסריטאית ומתרגמת. 

     

     

    יום חמישי, 32 ביולי

    אני חושבת שחזרה לי הנשירה ואם כך טוב מותי מחיי. שוב אני נכנסת לפורום נשירת שיער באינטרנט. כלום לא השתנה כאן במשך שנתיים. זה אותו פורום מסכן של אנשים מושפלים ומוכי גורל, מחליפים שמות של משחות ותרסיסים, טיפות וכדורים, נאחזים בתקווה ששיערם ישוב לצמוח.

     

    יש חדשים שהצטרפו זה עתה. תמיד הם לחוצים מאד ששיערם החל לנשור אבל כוחם עוד במותניהם. חושבים שאם רק ישאלו שאלה אחת בפורום מיד ימצאו להם את כל הפתרונות, והוותיקים מזדרזים לענות להם, קצת בשמחה לאיד, שלא כל כך מהר. ואין מה לעשות. באמת אין. עם כל הרפואה והתכשירים למיניהם – אין. רק לחכות ולהתנחם אלה באלה, כל העלובים שהוכו דווקא בשיער. אבל מי רוצה להשתייך לחבורה עלובה שכזו?

     

    אני אלחם. עשיתי גוגל על "השתלות שיער נשים" והגעתי לאתר של ד"ר רוזנברג שהוא משתיל שיער עם ניסיון גם לנשים וגם לגברים. הוא כותב שעודף הורמון גברי, טסטוסטרון, הוא אחד הגורמים לנשירה, ויש גלולות שאפשר לקחת כנגד זה.

     

    סימסתי לאחותי שאני רוצה הפניה לבדיקות דם. אני בטוחה שיש לי עודף טסטוסטרון. לא סתם אני גברית ולא נשית, וחושקת בנשים לא כמו אישה, בא לי לזיין להן את הצורה עם זין.

     

    הלכתי לניצת הדובדבן כדי לקנות טיפות נגד נשירה שקראתי עליהן באינטרנט. 230 שקל, אבל משהו יוקרתי נראה לי, מצרפת. בא לי כבר לטפטף על הקרקפת שלי את כל הטוּב הזה שהם רקחו בצרפת. שמתי את הטיפות בעגלה והעמסתי עליהן מלא פירות יבשים כדי שלא יבלטו לעיני הקונים האחרים. שיתעסקו בענייניהם. מצד שני, אצל הקופאית אין ברירה, היא רואה הכל, כמו רופא. במקרים כאלה הכי חשוב להתנהג כרגיל. לא לארוז את הטיפות ראשונות, להפך. להכניס אותן בנחת לשקית.

     

    יום שישי 24 ביולי

    לא יכולתי להתאפק וחיפשתי את המשפחה שלך בפייסבוק. אני יודעת שזה לא יפה אבל זה מידע נגיש וזמין לציבור. זכותי. הנה בעלך, והנה שלושת הילדים שלך. הם נראים חתיכים מצחיקים וחמודים הילדים שלך. איזה מזל שאין לך בת.

     

    כמה חיות ונעורים. בראבו! מה, הם כל היום רק מטיילים בעולם ומפלרטטים עם בנות ונוסעים על רולרבליידס? איזו גבריות בריאה, חסרת דאגות, לא עמוקה מדי. אני מקנאה. כמה שאני מקנאה.

     

    אחותי סימסה לי "הפניה לבדיקות דם עדיף שתבקשי מרופא המשפחה שלך". לפעמים אחותי מתחילה עם פרינציפים ולא מוכנה לתת לי מרשמים. אני משוכנעת שיש לי עודף טסטוסטרון.

     

    באתר של ד"ר רוזנברג כתוב שכדי להיות מועמדת מתאימה להשתלת שיער, צריך רווח של מילימטר, לפחות, בין שערה לשערה. אני בודקת את שורשי השיער שלי. לא בטוח שיש שם רווח של מילימטר. אוף, אני כל כך רוצה להיות מועמדת מתאימה להשתלה!!!

     

    הסתכלתי בתמונות מפעם כשהשיער שלי היה בריא ומלא. כמה יפה ומאושרת הייתי עם שיערי המלא. אילו הציעו לי את שיערי בחזרה תמורת, נניח, שנה מהחיים – חופשי הייתי נותנת. אפילו שנתיים. יותר.

     

     

    יום שבת 25 ביולי

    יש דברים שאני לא מספרת לאף אחד, אפילו לא לך. אבל פה אני רוצה לכתוב לך הכל. עד גיל 21 ישנתי במיטה של אמא ואבא שלי, ביניהם.

     

    משהו רע עובר על כל מערכות הגוף שלי, לא רק על השיער. אני חווה לחצים בעין בשבועות האחרונים. גלוקומה, אני חוששת. כבר לפני שלוש שנים האופטומטריסט אמר לי שהוא רואה נוזל בעיניים, אבל הרגשתי בריאה ולא ייחסתי לכך חשיבות.

     

    אני מנסה למקד את המבט. אני כבר מרגישה ששדה הראייה שלי הצטמצם. אלוהים.

     

    יום ראשון 26 ביולי

    נניח ובאמת יגלו אצלי גלוקומה – האם אוכל לשלוח לך סמס שיש לי גלוקומה? ואז מה תעשי בזמן שאת בווילת הקיץ באוסטריה? או שלא אשלח, אבל כשתחזרי אנחית עלייך שאני מתעוורת. בטח תחשבי שאני מענישה אותך עם הגלוקומה שלי, שעזבת אותי ונסעת לאוסטריה. כן מתאים לך לחשוב על עצמך ככה, כאילו הכל קשור אלייך, אפילו התעוורוּתי.

     

    לא ישנתי ביניהם כל לילה כמובן. רק בלילות מאד קשים של לחץ, כשלא הצלחתי להירדם וכלום לא עזר, לא מקלחת, לא ספר, לא טלוויזיה. הייתי מעירה אותם ובוכה מתשישות וייאוש והם היו מציעים לי לבוא לישון איתם. כשהייתי ילדה זה היה מקובל, אבל כשגדלתי זה נהיה מוזר לכולנו. ולמרות הבושה הם הציעו ואני הסכמתי, וככה הלכנו לישון שלושתנו יחד.

     

    הנה כתבתי את זה. אולי זה יסביר לך הרבה דברים. ביני ובין ההורים שלי זה לא דובר מעולם, אגב. גם לא בבוקר שאחרי. הכל התנהל כרגיל, קפה וכו'.

     

    יום שני 27 ביולי

    מותר לי להסתכל על הילדים שלך בפייסבוק. זה ברשת, זה חופשי. אנשים עושים את זה כל הזמן. הרי בדיוק בשביל זה זה נוצר. הם יכלו לחסום את הפרופילים ולא עשו זאת, אז זכותי להסתכל. זה לא שאני עושה סטוקינג או משהו לא חוקי אחר ואין לך שום סיבה לכעוס.

     

    יום שלישי 28 ביולי

    מה בעצם חשבתי שיקרה אחרי שאכתוב לך שישנתי במיטה של ההורים עד גיל מאוחר? כלום. הנה, כתבתי ולא קרה כלום. זה מבייש? זה בכלל לא מבייש. זה טבעי. הם ההורים שלי.

     

    בעיני אמא שלי, אגב, סידור השינה הזה פחות מצא חן. היא לא אמרה כלום כי איפה נשמע כדבר הזה, אמא שדוחה את בתה ממיטתה? אבל בלב היא ודאי דאגה מה יהיה עלי. אולי כעסה על אבא שלי שאפשר את זה. הם בטח דיברו על זה למחרת והיא אמרה לו – אסור לך לאפשר את זה יותר, והוא ענה, אבל מה יכולתי לעשות? היא בכתה, הלב כאב.

     

    יום רביעי 29 ביולי

    צחי הציע שלא אגלה לך שהסתכלתי על הילדים שלך בפייסבוק. שאת עלולה להיבהל. אמרתי לו – אבל כולם עושים את זה. זה מודרני. זאת מהות הרשת, הפס הרחב. הוא אמר שאת לא מהדור שלנו ואולי תחווי את זה כחציית גבולות. אני בהחלט אמחק את זה.

     

    גם את זה שישנתי במיטה של ההורים עד גיל 21 אמחק. באמת, איזה מין דבר זה לכתוב.

     

    אם היה לי כסף הייתי חוזרת לאנליזה אצלך. (אין לי). הבעיה היא שבשכיבה השיער שלי בטח ייראה גרוע מאד. החלק הבעייתי הוא בקודקוד, ממש בנקודה שהשיער מתחיל להתפצל בה ימינה שמאלה ואחורה. תוכלי לעקוב אחר הידלדלותו.

     

    אבא שלי שלח תמונות משפחתיות מהשירה בציבור שעשינו בשבת. אני שונאת לראות את עצמי בתמונות. השיער הגרוע הזה.

     

    יום חמישי 30 ביולי

    קבעתי תור לד"ר רוזנברג שהוא שם דבר בהשתלות שיער והוא יטפל בי. הכל יהיה בסדר. זה שווה לי את ה-900 שקל פגישת ייעוץ אצלו.

     

    ד"ר רוזנברג עם כל הניסיון שלו יעזור לי. אני רק מקווה שהוא יקבע שאני מועמדת מתאימה להשתלת שיער. אומרים שזה יקר אבל אני מוכנה לשלם הרבה כסף בשביל השתלה. אפילו מאה אלף שקל.

     

    השיער של תמר הקטנה, הבת של אחותי, כל כך ארוך ויפה. כבר יש לה יותר שיער ממני. כשהיא רק נולדה השיער שלה היה תינוקי ודליל, אבל הוא צמח ונהיה בריא וחזק. שלי הולך ומקליש.

     

    אז יופי לך שיש לך ילדים חתיכים.

     

    גם את יפה ומוצלחת. כשאמא שלי נתנה לי את הטלפון שלך, היא אמרה שאת מוכשרת וגם יפה. את באמת מאד יפה. אין מה לדבר.

     

    יום שישי 31 ביולי

    זה מה שאעשה: אקרא מהר את הר הקסמים, כמו שסיפרת לי שתכננת לעשות בחופשה.

    כשתחזרי אשאל אותך אם הספקת לקרוא, ואשחיל איכשהו בשיחה שכבר קראתי את זה מזמן. כך אצא אינטליגנטית ואשת ספר, שלא עושה עניין מההשכלה הרחבה שלה.

     

    לד"ר רוזנברג 17 שנה ניסיון בהשתלות שיער. בטח שהוא יעזור לי. אני רק מקווה שלא אפרוץ אצלו בבכי כמו אצל ד"ר דקל. איזה מראה עלוב זה בוודאי היה. הבחורה עם השיער הדליל שלא מצליחה לשלוט בעצמה.

     

    הכל בגלל שהוא שכנע אותי לעשות בדיקת זקיקים מיוחדת ויקרה (700 שקל), בעזרת מיקרוסקופים מקצועיים, שתקבע חד משמעית אם הנשירה שלי היא תורשתית או שהיא בגלל חוסרים בגוף. אם היא בגלל חוסרים אז לא כל כך נורא, פשוט בולעים את החוסרים והשיער חוזר לקדמותו, אבל אם היא תורשתית, כמעט אין ומה לעשות, השערה תלך ותידקק עם הזמן עד שתיעלם. וכשחזרתי אחרי שבועיים לשמוע את התוצאות הוא ממש הוציא לי את הנשמה עד שהוא מסר לי אותן.

     

    "חופשת מחלה", מאת רוני ידור. הוצאת כתר, 211 עמ'.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ידור. מכתב געגועים לפסיכולוגית
    לאתר ההטבות
    מומלצים