שתף קטע נבחר

האם אנחנו צורכים פיסטוק חלבי שמקורו באיראן?

ועדת הכספים עסקה בנושא מקור הפיצוח הפופולרי 3 פעמים עד לפני כשנה וחצי. רשות המסים: "יש ברשותנו עדויות ברורות לפיהן 90% מהפיסטוק המיובא מטורקיה מקורו באיראן"

מוצר איראני מובהק – הפיסטוק חלבי – נצרך בישראל בכמויות לא מבוטלות. לפי המידע שבידי רשות המסים רובו מיובא בעקיפין דרך טורקיה, אם כי בכמות פחותה יחסית לזו שהיתה עד לפני פחות משנתיים. גם כאן, המידע על מקורו של האגוז הפופולרי, הגיע לאוצר מהממשל האמריקני. ועדת הכספים עסקה בנושא 3 פעמים עד לפני כשנה וחצי. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אף התבדח אז כי "זו תרומתנו הצנועה לגרעין האיראני".

 

 

יבואני הפיסטוק מטורקיה חוזרים ומכחישים עד היום את מקורו האיראני, ככל שהדיונים על עצם יבואו מאיראן לא היו בהקשר לחרם הבינלאומי על הסחר עם איראן. החרם רק הוטל בסמוך לדיונים. ארה"ב לחצה על ישראל לבטל או לפחות לצמצם את היקף הייבוא העקיף של הפיסטוק האיראני – לפי המידע שסיפקה – בגלל שהוא מתחרה עם הפיסטוק מהזן האמריקני. גם הוא נצרך בארץ, אבל בכמויות יותר קטנות, בעיקר בידי אניני טעם.

 

הישראלים צורכים את הפיסטוק המיובא בהיקף של כ-4,000 טון בשנה. הלחץ האמריקני החל בגלל שייבוא הפיסטוק היה פטור ממכס. ארה"ב תבעה לפחות להטיל עליו מכס, ווועדת הכספים נענתה לאוצר. בסוף מרץ 2009 אושר המכס בשיעור 23% ממחיר היבוא שלא יפחת מ-3.5 שקל לקילו, אבל ניתן פטור לכמות שנתית של 200 טון, למרות המחאות של היבואנים. הלחץ תרם לצמצום היבוא מתורכיה ולייבוא מוגבר של הפיסטוק מארה"ב.

 

"יבוא מארץ אויב שאסור על ישראלים"

הטעם הרשמי שניתן בוועדת הכספים למגבלות המכס היה שמדובר ב"יבוא מארץ אויב שאסור על ישראלים". בועז סופר, מי שפרש לאחרונה מתפקיד סמנכ"ל רשות המסים, אמר אתמול ל-ynet, כי המגבלות היו "המקסימום שישראל רשאית לקבוע באמנת הסחר הבינלאומית. היבוא דרך טורקיה ירד בעשרות אחוזים והכמות הנוכחית לא מצדיקה פעולה מסיבית לאיתור וסגירה הרמטית של המקור האיראני הרשמי לכאורה".

 

גם דוברת רשות המסים לא מפריכה באופן מוחלט את קיומו הנוכחי של המקור האיראני. "הצעדים שנקטנו השיגו את מטרתם לצמצם את הייבוא מטורקיה, מבלי לפגוע בסחר עם טורקיה פגיעה גדולה, ולספק את הביקוש שלא פחת ביבוא הפיסטוק האמריקני הפטור מאותו מכס. אבל לא ניתן לבצע בדיקת DNA לכל פיסטוק שמגיע מטורקיה לישראל כדי לוודא אם הוא גדל באיראן או בטורקיה".

 

היבואנים נאבקו בשעתם בוועדת הכספים נגד ביטול הפטור ממכס, בעיקר בנימוק שהצעד של האוצר עלול להחריף את היחסים עם טורקיה, שכבר אז החלו להתערער. הם הדגישו במכתב ליו"ר הוועדה דאז (ערב הבחירות לכנסת הנוכחית) ח"כ ראובן ריבלין כי "מי שער לרגישות הטורקים, בל ישלה את עצמו שהם יגיבו על המהלך בפרחים". דוברם בוועדה אמר אז ל-ynet "המכס ייצור מוקד מתיחות חדש ביחסי ישראל-טורקיה".

 

היבואנים טענו אז כי המכס הגבוה יהפוך את יבוא הפיסטוק מטורקיה ללא כדאי, מה שיהרוס להם את הענף. במרס 2009 הם טענו כי המקור האיראני הוא עלילה של מגדלי הפיסטוק האמריקנים שהפעילו את הממשל של ארה"ב כדי לדחוק את רגליהם מהשוק בישראל. הם אף הציגו מכתב מהנספח המסחרי בשגרירות טורקיה בתל-אביב, טורגי דמיר, שטען כי הפיסטוק שישראל קונה גדל בטורקיה ב-56 מחוזות בדרום מזרח המדינה (הגובלים עם איראן – צ"ל). כעבור שבוע הם שינו את גרסתם כפי שיתברר להלן.

 

"90% מהפיסטוק המיובא מטורקיה מקורו באיראן"

הדיפלומט הטורקי הדגיש כי יבוא הפיסטוק הטורקי לישראל, מעל 3,000 טון בשנה מהווה 88% מהצריכה הישראלית השנתית. אבל בועז סופר הסמנכ"ל דאז של רשות המסים, טען לעומתם, כי "לרשות יש עדויות ברורות לפיהן 90% מהפיסטוק המיובא מתורכיה מקורו באיראן". הוא אמר כי אין באפשרותו לגלות את מקור המידע ועם זאת הודה כי "רשות המסים תתקשה להוכיח את אמיתות המידע בבית המשפט".

 

סופר רמז בוועדת הכספים כי נפגש עם שגריר טורקיה (מבלי לנקוב בשם המדינה) במטרה למנוע מצב שהמכס יפגע בייבוא מארצו. בהקשר זה הסתבר (גם ממכתב הנספח המסחרי) כי הטלת המכס על הפיסטוק איננה שרירותית אלא מעוגנת בהסכם הסחר החופשי בין ישראל לתורכיה שנחתם לפני כ-15 שנה. הוא מאפשר הטלת מכס עד 23% ומכסה פטורה ממכס עד 100 טון בשנה.

 

בפועל, בשיא היחסים בין שתי המדינות בראשית העשור הקודם, ניתן בפועל פטור גורף ממכס ליבוא הפיסטוק (ללא שינוי ההסכם), כך שהחלטת המכס לא חרגה מההסכם המקורי, והיא אף נתנה פיצוי מסוים בהכפלת המכסה הפטורה ממכס ל-200 טון בשנה.

 

לאחר שוועדת הכספים אישרה את בקשת המכס, היבואנים שינו את גרסתם לגבי המניע וטענו כי "הלחץ האמריקני על ישראל נבע ממניעים מדיניים, בגלל הקשר האיראני של ישראל שלא נראה לאמריקנים, ולא מתחרות מסחרית עם המגדלים האמריקניים".

 

אבל ההחלטה ההיא לא היתה סוף פסוק בפרשת הפיסטוק האיראני. בסוף אוקטובר 2009, כעבור 8 חודשים, ביקשה רשות המסים שהוועדה בהרכבה החדש לאחר הבחירות, תאשר את הרחבת המכס. התברר כי ההחלטה הראשונה חלה רק על יבוא הפיסטוקים הטריים. עכשיו נדרשה הוועדה להטיל את המכס של 23% גם על יבוא הפיסטוקים הקלויים.

 

נציג הרשות קובי בוזו אמר כי גם הצעד הזה נעשה בלחץ ממשל ארה"ב. הוא גילה כי ההחלטה הקודמת לא שינתה בפועל את התמונה. "הטלת המכס גרמה לירידה תלולה ביבוא הפיסטוקים הטריים ובמקומה עלה יבוא הפיסטוקים הקלויים שגם הם מיוצרים באיראן, כך שהחלטנו לסתום את הפרצה ולהרחיב את המכס על שני הסוגים של הפיסטוקים".

 

הפרצה לא נסגרה כפי שמודים ברשות המסים, וספק אם תיסגר כפי שהזהירו היבואנים – אם לא יהיה יבוא ישראלי של הפיסטוק מטורקיה, ייכנסו לשוק היבואנים הפלסטינים שיציפו את השוק הישראלי כי ברש"פ לא משלמים מכס.

 

המקור האיראני של הפיסטוק 

גילוי המקור האיראני של הפיסטוק הנפוץ בישראל הפתיע חברי הוועדה החדשים כמו שהוותיקים הופתעו לפני הבחירות. הח"כ החדשה פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הציעה ש"האוצר יממן בכספי המכס פרסומת שתיידע את הציבור כי הפיסטוקים באים מאיראן כדי שלא ירכשו אותם". אבל הח"כ דאז חיים אורון (מרצ) שבינתיים פרש, העיר, "אוי לנו שהעסק מול איראן עובר לפסים של הפיסטוק חלבי".

 

מחר (ג') העסקים עם איראן חוזרים לכנסת, לדיון בוועדת הכלכלה בעקבות הסנקציה האמריקנית נגד האחים עופר על עסקי הספנות שלהם. הם לא יהיו שם לבד אם נציגי האוצר שיוזמנו לדיון ישחזרו את הגרסה הישראלית לגרעין האיראני שעדיין נפוצה בצלחות הפיצוחים שלנו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פיסטוק - מה מקורו?
צילום: index open
מומלצים