שתף קטע נבחר

מורים שהתנסו ברפורמה: היינו עייפים אך מרוצים

מורי התיכון האזורי גדרה שהשתתפו לפני שנים בפיילוט התוכנית "עוז לתמורה", מרגיעים את עמיתיהם החוששים משעות העבודה הארוכות: "אין ספק שבהתחלה זה מתיש ותובעני, אבל מצד שני, הסיפוק גדול כשרואים את הצלחת התלמידים"

אישור הרפורמה "עוז לתמורה" בחינוך העל-יסודי אתמול (יום א') עורר דווקא זיכרונות נעימים בתיכון האזורי גדרה, שהשתתף כבר לפני שנים בפיילוט התוכנית. בעוד שמורים רבים ברחבי הארץ מגיבים בחשש ליוזמה החדשה, עמיתיהם שהתנסו כבר ברפורמה, מבהירים: אין סיבה לדאגה, מניסיון. "פתאום למדנו להכיר אחד את השני", סיפרו המורים, "ולא רק כמורים ותלמידים, גם כבני אדם".

 

הרפורמה "עוז לתמורה", במסגרתה יכולים המורים המעוניינים בכך לעבור מ-24 שעות עבודה בשבוע ל-40 שעות, תמורת תוספת של 42% לשכרם, עלתה לסדר היום עוד ב-1998. הפיילוט החל שנתיים לאחר מכן בחמישה בתי ספר בגדרה, קריית מלאכי, אשדוד ואריאל, בהשתתפות 4,300 תלמידים ו-440 מורים. היוזמה רשמה הישגים, אך ב-2003 הוחלט להקפיאה לטובת יישום מסקנות דו"ח דברת לרפורמה חדשה בתיכונים. לאחר שתוכנית זו כשלה, ובעקבות שביתה בת שלושה חודשים במערכת החינוך, החליט לפני כשנה שר החינוך, גדעון סער, לחזור לדון ברפורמת "עוז לתמורה", שלבסוף נחתמה רשמית אתמול.

 

"הניסיון שלנו עם הרפורמה היה מוצלח ביותר", סיפרה מנהלת חטיבת הביניים בתיכון האזורי גדרה וממלאת מקום מנכ"ל בית הספר, רוחל'ה טל. "הידיעה שיום הלימודים מסתיים בשעה ארבע ולא באחת בצהריים שחרר הרבה לחץ מהמורים, שניצלו את הזמן לעבודה אישית עם התלמידים. פתאום נוצרה ביניהם תקשורת".

 

"בשיעורים הפרטניים היה זמן להציע כוס מים לתלמיד, לשאול מה נשמע בבית", העידה מורה נוספת, "ולמעשה נוצרה חברות שבאה לידי ביטוי גם בהישגים הלימודיים. ברגע שאתה נפתח לתלמיד ומקשיב לו, הוא חש מחויבות להצליח ורמת האלימות יורדת".


מפגשים פרטניים בבית הספר. "פתאום נוצרה תקשורת" (צילום: הדר כהן)

 

לתחושת ההצלחה יש גם עדויות בשטח: בתקופת הניסוי עלה שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי התיכון בגדרה בשיעור חד מ- 52% ל-68%, ולאור ההצלחה התיכון דורג במקום השלישי במחוז המרכז במספר התלמידים המצטיינים. מאז שהפיילוט הסתיים, יש לציין, חלה נסיגה בהישגי התלמידים ושיעור מקבלי תעודת הבגרות ירד שוב ל- 59% בלבד.

 

הפיילוט הסתיים, השינויים נשארו

עם זאת, מספרים המורים, במובנים מסוימים הם מעולם לא נטשו את הרפורמה – ושמרו את היוזמות החיובית גם בתום הפיילוט. "לאחר שהרפורמה הסתיימה המשכתי עם העזרה הפרטנית, גם ללא תגמול כספי", העידה דבורה, מורה לכימיה. "הקשר האישי עם התלמיד יוצר מצב שהוא מסתכל על המורה בצורה שונה ומבין שבאמת אכפת לנו ממנו, זה כבר לא 'המורים נגד התלמידים', אלא 'המורים עם התלמידים'".

 

בנוסף, עד היום נהנים המורים בבית הספר מפינת עבודה אישית, ובה שולחן וכוננית, המאפשרות להם לנהל שיחה שקטה עם תלמיד או להתכונן לשיעור. "עברו יותר מעשר שנים מאז שנכנסנו לפיילוט של 'עוז לתמורה' ועובדה שהרהיטים החזיקו מעמד", ציינה בחיוך אחת המורות. "אין ספק שברגע שמשרד החינוך מחליט להוציא כסף ולקנות ציוד טוב, אז הוא גם מחזיק מעמד".

 

יתרה מכך, מאז הרפורמה מקפידה הנהלת בית הספר לקיים את אסיפות ההורים בשעה 13:00, ולא בשעות הערב כמקובל בתיכונים אחרים, והמורים מתכנסים עם ההורים בחדרי ישיבות מרווחים וממוזגים שנבנו במיוחד במסגרת הפיילוט. "אין ספק שיש הבדל משמעותי בין ישיבה שמתנהלת בחדר מאולתר, כאשר יש צפיפות ומורה אחד יושב על השני וכולם בלחץ להגיע הביתה, לבין מצב שבו הישיבה מתנהלת באווירה נינוחה", הסביר מנהל בית הספר, רפי מיארה. "המורים מרגישים שמכבדים אותם, יש כיבוד קל, וכולם רגועים כי ממילא הם צריכים להיות בבית הספר עד השעה 16:00".

 

התלמידים מצליחים, המורים נשחקים

על השיפור שהביא הפיילוט בהישגי התלמידים אין ויכוח, אולם מחקר שערך מכון סאלד בשנת 2003 לבקשת משרד החינוך, בו נבחנו תוצאות הפיילוט, הראה כי לצד זאת, התלוננו המורים על עומסי עבודה כבדים ושחיקה קשה. על פי המחקר, כ-90% מהמורים דיווחו כי ציוני התלמידים השתפרו בעקבות התגבורים הפרטניים וחלקם אף עלו בהקבצות ורמות לימוד. יחד עם זאת, הנתונים מראים כי רק מורים בודדים הספיקו לסיים את עבודתם בין כותלי בית הספר ואילו היתר נאלצו להשלים את המטלות על חשבון זמנם הפנוי.

 

"אני מגיעה מאוחר הביתה, לא אוכלת, רצה להסיע ילדים לחוגים, אין לי זמן לעצמי כלל", התלוננה אז אחת המורות, "אני נגמרת, אני תשושה". מורה אחר אמר במחקר: "אתה עוזב את בית הספר בשעה 16:00 ואתה מחוסל. אחרי 16:00 אין עם מי לדבר. אחרי 21:00 - אני כבר ישן".


מנהלי בית הספר (מימין) כץ, מאירה וטל. "תוספת אמיתית" (צילום: הדר כהן)

 

היום, בראייה לאחור, עוד זוכרים המורים את הזמנים הקשים, אך גם יודעים להעריך את היתרונות שבדבר. רחלי כץ, מנהלת החטיבה העליונה בתיכון האזורי גדרה,סיפרה: "בזמן הרפורמה היו לי ילדים קטנים וכתוצאה מכך שהתבקשנו להישאר בבית הספר עד שעות אחר הצהריים, הייתי צריכה לדאוג לסידור לילדים אצל מטפלת או צהרון. אך עדיין מבחינה כלכלית, התוספת שקיבלתי למשכורת הייתה גבוהה יותר מהתשלום למטפלת. זו הייתה תוספת אמיתית ומשמעותית, שנכנסה לבנק מדי חודש ועזרה מאוד בניהול משק הבית".

 

מורה אחרת הוסיפה: "בזמן הרפורמה לימדתי לשון, מקצוע שהוא מאוד מבוקש בשיעורים פרטיים, ומכיוון שמדי יום התבקשתי להקדיש את שעות הצהריים לעזרה פרטנית, נאלצתי להפסיק עם השיעורים הפרטיים. אין ספק שבהתחלה זה היה מאוד מתיש ותובעני להישאר כל כך הרבה שעות בבית הספר, אבל מצד שני, היה סיפוק גדול כשראיתי את ההצלחה של התלמידים. האמת שגם מבחינה כלכלית לא הייתה בעיה, שכן התוספת לשכר כיסתה על אובדן השיעורים הפרטיים".

 

"יהיו קשיים, אנא להיערך בהתאם"

גם לדברי תיקי בן צור, מורה למתמטיקה, הגאווה על הישגי התלמידים פיצתה על השעות הארוכות. "על פי התוכנית 'עוז לתמורה', הייתי צריכה לשבת לשיעורים פרטניים עם שניים עד שלושה תלמידים בשבוע, אבל הייתה דרישה גדולה ולפעמים ישבתי לשיעורים פרטניים עם עשרה תלמידים. הרווח היה 100% של התלמידים, כולם עברו את הבגרויות, אך ההפסד היה שלי. זה גרם לשחיקה אדירה, הייתי מגיעה הביתה תשושה וממוטטת, אבל עם סיפוק גדול על כך שבאמת תרמתי להצלחה של התלמידים".

 

התלונה היחידה של בן צור היא כלפי ההורים: "בשלב מסוים הם חשבו שהכל מגיע להם, והתחילו להתקשר אלי ולדרוש ממני שאתן עזרה פרטנית לילדים שלהם, כי משרד החינוך 'משלם לי על זה'. זה בכלל לא עניין אותם שיש סדר עדיפויות ושיש תלמידים שזקוקים ליותר תשומת לב וכאלה שפחות. מבחינתם, היה עלי לדחות את הילדים האחרים, העיקר שהילד שלהם יקבל עזרה".

 

בשמונה השנים שחלפו מאז הפיילוט, הצטרפו לסגל ההוראה בתיכון בגדרה מספר מורים, שעתה יתנסו לראשונה ברפורמה. "התוכנית יוצרת ציפייה מאוד מעניינת ששעות העבודה הרבות

שאנו משקיעים בבדיקת עבודות ומבחנים יגולמו בסוף החודש בתלוש השכר", סיפרה מדי, מורה טרייה יחסית למדעי הסביבה. "החברים הוותיקים פה בבית הספר סיפרו לנו שכך היה מקובל בזמן הפיילוט, ואין ספק שזה צעד חיובי ומשמעותי, שיגרום לכך שאנשים יראו בהוראה שליחות ולא ברירת מחדל".

 

"בסך הכל הרעיון של הרפורמה הוא מהלך לאומי נכון, שיתרום לחיזוק מערכת החינוך ומעמד המורה", סיכם המנהל מיארה. "עם זאת, צריך לקחת בחשבון שכאן לא מדובר בפיילוט של חמישה בתי ספר אלא ברפורמה הכוללת 1,000 בתי ספר ו-1,000 מנהלים". לדבריו, "המורים מבולבלים ויש הרבה סימני שאלה. צריך להתכונן מראש לכך שיהיו קשיים ולדעת להיערך אליהם בהתאם, כי אחרת ההשקעה הגדולה תרד לטימיון".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הניסיון שלנו היה מוצלח ביותר"
צילום: הדר כהן
המנהל רפי מאירה. "המורים מבולבלים"
צילום: הדר כהן
מומלצים