מגנטו: יהודי וכבר לא מספיק רע לו

האם אין גבול לקיפוח של העם היהודי? האם לא מספיקות ההשמצות, ההכפשות ועלילות הדם, שמייחסים לנו הגויים? האם לא די לאנטישמיות שפשטה בעולמנו? הקמנו מדינה, נהיינו עצמאיים, התחזקנו וקראנו "לעולם לא עוד", לתומנו חשבנו שזה ישנה משהו. ישראלים הפכו למוקצים בחו"ל. מכנים אותנו רוצחים, גזענים, אפילו קלגסים. האם כך אנחנו משתקפים בעיני העולם?ואם כן, לאן לעזאזל נעלמו הנבלים היהודים של הקולנוע? 

אל פאצ'ינו כשיילוק. כולנו יהודים?

נראה שמאז שיילוק של שייקספיר ("הסוחר מוונציה") והיהודי זיס (מסרט התעמולה של יוזף גבלס), נעלמו האנטגוניסטים העבריים מהתרבות הפופולרית, ובעיקר מזו שמשתקפת במסך הגדול. ואם אנחנו היהודים עוד יכולנו להתגאות בדמותו של הנבל האולטימטיבי מגנטו, הרי שב"אקסמן: ההתחלה" גם הוא נלקח מאיתנו - הרוע המתכתי הנודע לשימצה של ראש "אחוות המוטנטים" בסדרת הסרטים מפורק לאלפי רסיסים ואיתם נשבר גם כוח ההרתעה של הגנום העברי. 

בסרט החדש, אותו ביים מת'יו ווהן תחת פיקוחו של המפיק בראין סינגר (במאי שני הסרטים הראשונים בסדרה), מגיע מגנטו הצעיר (בגילומו של מייקל פאסבנדר) לשפל ברמת האכזריות שלו. כדמות ראשית אנו עוקבים אחריו מאז ילדותו כמקס

איינזהארט מגטו וארשה, שנלקח בכוח מהוריו והפך בשנות ה-60 לאריק לנשר - צייד נאצים נועז, במרדף אחר המדען הגרמני המטורף שחטף אותו (קווין בייקון). בסופו של תהליך הוא הופך למגנטו, אותו ארכי-נבל המרושע.

כשר, אבל מסריח

כדמות מצוירת בקומיקס של מארוול, מגנטו נולד בכלל ב-1963 כנמסיס של חברי אקס-מן בגיליון הראשון שיצרו סטן לי וג'ק קירבי (זוג מאיירים יהודים אמריקניים), וככזה הוא היה גילומו של הרשע הטהור. אולם בשלושים השנים האחרונות חלה רגרסיה במקורות הרוע שלו והוא נתפס כפחות אכזר, פחות נוקשה, פחות גבר. הסיבה נטועה בגיליון הראשון של "Uncanny X-Men" שיצא באוגוסט 1981 ובו מוצג לנו מגנטו לראשונה כניצול שואה. מכאן ואילך החלה ההתדרדרות.

"Uncanny X-Men Vol. 1". תעודת זהות יהודית למגנטו

"בגרסה המקורית, מגנטו ייצג שילוב של נרקיסיזם ותאווה לעוצמה וקשה להאמין שלי וקירבי התכוונו שהוא יהיה ניצול שואה", אומר כריסטיאן שטיינמץ, מומחה לתרבות גיבורי העל מאוניברסיטת ג'ורג'יה סטייט. "בהמשך הוא ופרופסור אקסווייר התעצבו כמטפורה למאבק על זכויות אדם, כפי שהכתיבו מרטין לות'ר קינג ומלקולם אקס. במקרה של מגנטו, הוא היה מוכן להרוג בני אנוש במסע הצלב שלו להגן על המוטנטים. הוא ייצג גזענות כשהוא פועל כעליון ביחס לבני האנוש". 

חשיפת השורשים היהודיים שלו בתחילת שנות ה-80 הציגה אותו מטבע הדברים באור אחר - פחות כוחני, פחות גזעני, הרבה יותר מתוסבך, אפילו נוירטי ואכול טראומה. "באותה תקופה החל בארצות הברית תהליך של הפנמת זכויות האזרח, ובהתאם לכך השתנתה התפיסה של משמעות הרשע ומגנטו הפך לדמות מורכבת יותר", אומר שטיינמץ.

מגנטו נלחם באקסמן ב-"X-Men vs. The Power of Magneto"

"הוא נחשף בזמנו כיהודי מתוך ההקשר הפוליטי התקופתי: המלחמה הקרה, טבח הספורטאים הישראלים במינכן 1972 והסכמי קמפ דיוויד", הוא מוסיף. "הנשיא ג'ימי קרטר תרם גם הוא לרגישות האמריקנית לזכויות האדם. אולי בגלל זה, אמריקנים גילו סולידריות כלפי ישראל ודמויות כמו זו של מגנטו יכלו להטען בתוכן של זכויות אזרח. הפעולות שלו היו בלתי מתקבלות על הדעת, עד שהן מוצבות בהקשרים פוליטיים רחבים יותר. מאז הוא נע בין אנטי-גיבור לנבל".

היהודי הבודד

לדעת ד"ר ג'ייסון דיטמר, מחבר הספר "Popular Culture, Geopolitics, and Identity", הסיבות קצת שונות ונובעות מהתפיסה של דמות היהודי בחברה האמריקנית. "סרטי אקס-מן והקומיקס המקורי גיבשו מספר צירים של שונות חברתית (אתניות, זהות מינית ודת) לציר אחד: מוטנטים נגד בני אדם. כך, הם מגישים סמלים גמישים של האחר, ואלו מאפשרים לנו לפקפק במודלים הליברלים של רב-תרבותיות, הכללה וזהות בעלילות של גיבורי על.

מגנטו מול פרופ' אקס. מאבק אידיאולוגי ב"אקסמן 2" 

מגנטו מול פרופ' אקס. מאבק אידיאולוגי ב"אקסמן: ההתחלה"

"האקסמן דיברו באופן ישיר על החוויה היהודית יותר מאשר הרפתקאות אקשן ומלודרמות אחרות בקולנוע ובקומיקס (גם קייטי פרייד היא סופר-הרואין ממוצא יהודי). למרות שרבים מגיבורי העל הידועים של היום נוצרו על ידי אמריקנים יהודים, הם תמיד דאגו להסוות את מוצאם", אומר דיטמר, ומזכיר את סופרמן כדוגמה לגיבור יהודי שמסווה בדמותו של קלארק קנט מהמערב התיכון של אמריקה.

מגנטו, לעומת זאת, הוא ביטוי של עוצמה טהורה הניכרת לעין כל. "הוא ניצול שואה והוא ספקן בנוגע ליכולת של בני האנוש לחבק את האחר", אומר דיטמר. "לפחות מאז השואה, נבל יהודי הוא דבר נדיר בתרבות הפופולרית בארצות הברית, אבל מגנטו הוא נבל אמביוולנטי".

איאן מקאלן כמגנטו ב"אקסמן"

האמביוולנטיות היא סוד הקסם של אקסמן, שבניגוד לקפטן אמריקה (שסיפורו יגיע למסכי הקולנוע בהמשך הקיץ) וגיבורי על פטריוטים אחרים,

נאבקו בזרים שאיימו על חירותם של האמריקנים מבחוץ - גרמנים נאצים, רוסים סובייטים, מזרח אסיאתים ואף טרוריסטים איסלמיים. מהמשוואה הזו נגרעו היהודים. למעט אולי "הפסיון של ישו", הם לא מוצגים כאיום. תוצאה של פוליטיקלי קורקט (רק ליהודים מותר להציג יהודים כרשעים), היטמעות אורגנית באוכלוסיית ארצות הברית, או אולי זוהי הדעה הקדומה על היהודי החלש.

"בניגוד ל-Red Skull (אויבו הנאצי של קפטן אמריקה), או הג'וקר (הנמסיס של באטמן), מגנטו לא מציע עמדה נגדית קיצונית לגיבורים בסיפור. הוא מייצג דרך שנראית אפשרית מדי בעבר ובהווה: תסריט לפיו זהויות אתניות מקבלות עדיפות על אלו האזרחיות", קובע דיטמר, שרואה באקסמן ביטוי של ביקורת מהרב-תרבותיות, שניזונה מעצמה. "הרשע של מגנטו נובעת מפנימיותו. הוא חלק מ'איתנו' שרוצה לבדל עצמו. אולי הפנימיות הזאת הופכת אותו למקובל כנבל יהודי". 

פאסבנדר (משמאל) כמגנטו. אחד מהם?

אולם לפחות על-פי דיטמר, בכל הנוגע ליהודים אין איפה ואיפה בין גיבורים שליליים לחיוביים - כמעט ואין כאלה בכל מקרה. "השואה שכתבה את התפקיד של היהודים בתרבות האמריקנית, כך שהיהודים הפכו לקורבנות תמידיים בחיפוש אחר הצלה. קיבולת האקשן של היהודים מצומצמת ולכן סרטים כמו 'מינכן' ו'ממזרים חסרי כבוד' כל כך מיוחדים בהוליווד. החוסר בגיבורים יהודים צריך להיכלל ביחד. העוצמה הגדולה של מגנטו נובעת מהמקום שלו בתרבות האמריקנית".

מגנטו ממזר חסר כבוד - טריילר מפוברק

לפי ד"ר קורד סקוט ממכללת הרולד וושינגטון בשיקגו, הדעות הקדומות בחברה האמריקנית בשנות ה-30 תרמו לעיצוב הדמויות על ידי יוצריהם היהודים. "הם סבלו מתפיסה סטריאוטיפית שיוחסה ליהודים באותם זמנים, וניסו לא פעם לשקף את האידיאל האמריקני. עיצוב נבל שיסמל את הרעיונות להם התנגדו היה הזדמנות מפתה", אומר סקוט. "נבלים אמיתיים כמו היטלר, או גורמים עברייניים מתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית, היו דמויות מרתקות והם ניסו להציג אותם במנותק מהתעמולה שהיתה מקובלת דאז".

יש לציין, שהנבלים היהודים המקובלים ביותר בארצות הברית מאז השואה היו הגנגסטרים מהזן החביב של באגסי סיגל ומאיר לנסקי. בהשראתם עוצבו דמויותיהם של היימן רות' מ"הסנדק 2" או מקס ברקוביץ' מ"היו זמנים באמריקה". אלו נבדלים ממגנטו ברשעותו וברמת האיום שהוא מציג לאנושות.

"היו זמנים באמריקה". סרג'יו ליאונה בעד ונגד היהודים

סקוט מספר כי "אקסמן - התחלה" מצטרף למהדורת "X-Men: Magneto Testament", שתוהה על מקורות הרוע של מגנטו. "הוא לא היה מרושע מטבעו, אלא נדחף אל הרוע בעקבות התעללותם של הנאצים", הוא מסביר. ואם כך, טראומות הילדות בצל השואה הביאו אותו למבוי סתום זה של אובדן אמון באנושות, דבר שיכול להסביר לנו את התנהגותו, אפילו לגרום לנו להזדהות עמו - אמריקנים ואף יותר מכך, ישראלים.

גיבורי על שעשו עלייה

ואכן, על-פי סקוט, ישראל היא התקווה של העם היהודי בייצורם של נבלים חדשים לתרבות הפופולרית. דוגמאות לכך יש בעבודות של אמן הקומיקס ג'ו סאקו "Palestine" או "Footnotes in Gaza". אבל גם הנבלים הישראלים אינם מונעים מרשע טהור. "גם אלו הן דוגמאות בהן יהודים נדרשו להסתגל לסיטואציה פוליטית", הוא מסביר.

נבל יהודי חדש? "Footnotes in Gaza"

הקשר לישראל ניכר על פי שטיינמץ בעיבודי הקומיקס העדכניים של אקסמן. "כיום הדמות של מגנטו חיה עם אנשי אקסמן באי המבודד 'אוטופיה', שם הגולים המוטנטים חיים בדו קיום, אחרי שכמעט הושמדו", הוא מספר. "קל לראות בכך הקבלה לישראל, כך שמגנטו עוצב מחדש כדמות סבוכה ובעלת פנים רבות, יותר מאשר סתם נבל".

אל הקומיקס המעודכן מצטרפים סרטי אקסמן, בהם מודגשים מקורותיו היהודיים של לנשר/מגנטו. "אקסמן - ההתחלה" נפתח, כמו ב"אקסמן" הראשון של זינגר, בסצינה הטראומטית מילדותו של מגנטו בפולין. "הסרטים שמרו על המקור היהודי של מגנטו, אבל הוא נשאר רשע בכך שהוא גזען וגם אלים כנגד בני אנוש. כפי שהוא אומר 'שלום מעולם לא היתה אופציה'.

לא סתם נבל, מגנטו

"אבל מה שמעניין הוא שהוליווד לא מאפשרת למבטא שלו להעיד על מקורותיו האתניים. גם פאסבנדר וגם איאן מקאלן מגלמים את מגנטו במבטא בריטי,

למרות שהמקורות שלו ידועים. מה זה אומר על הדרך בה הקולנוע האמריקני מגלם נבלים יהודים?" הוא תוהה.

אז האם אנחנו צריכים להתגאות במגנטו, או להתבייש בו? האם חשיפת יהדותו מוסיפה לו מורכבות ועומק או שמא רכרוכיות סטריאוטיפית שמבזה את עמו? והאם אנחנו צריכים להסתפק בו, המוחלש, כנבל הכי מאיים שבא מתוכנו? האם זה כל מה שיש לנו לתרום לטרנד הסופר-הירוז (שאנחנו היהודים הגינו)? טוב, את השאלות הללו לא צריך להפנות למארוול, או לליגת הצדק, אלא לליגה נגד השמצה. זה לא עניין לטיפולם של אקסמן, אולי של אייב פוקסמן.