שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    רילוקיישן: חיפוש הכסף הגדול עלול לעלות ביוקר

    עובדים שעוברים למדינות עולם שלישי לא תמיד מבוטחים במקרי תאונות והצעת השכר שניתנת להם לא תואמת את המציאות. "לא אחת נתקלתי באנשים שמהר מאוד הבינו איפה הם נמצאים וויתרו על התענוג"

    אבי הוא איש מחשבים בן 35 שמחפש עבודה במקצוע שלו. לאחרונה הוצעה לו עבודה מעניינת בחו"ל ומאחר שלא מצא עבודה ההולמת את כישוריו בארץ, הוא התפתה והלך לראיון העבודה. כשהגיע נתברר לו כי מדובר בעבודה בתחום התקשורת במדינה באפריקה.

     

     

    כששאל כמה זרים עובדים כרגע באותה מדינה, נענה בתשובה "כמה עשרות". כשהקשה ושאל כמה מהם ישראלים אמרו לו: "הם הולכים וחוזרים". המראיין לא הוסיף לשאלותיו ופנה מיד לנושא העיקרי - גובה השכר בו אבי מעוניין. כשאבי ניסה להבין את פשר השאלה, כדי להבין ממה מורכבת המשכורת, נאמר לו כי "בגדול אנחנו נכסה הוצאות מחיה" (לא נאמר באיזו רמת מחייה או מה כלול בזה – ר.ר).

     

    המשכורת עליה דובר עימו היא משכורת נטו בלבד שלא כוללת שום תנאים למעט ארבעה ביקורים בשנה בארץ – והכל כרוך בהתחייבות למינימום של תקופת עבודה. "באחריותך לדאוג לכל הנושאים הרלוונטיים בארץ: המיסוי, ביטוח לאומי וכדומה. למעשה אתה תיחשב כעובד חברה אפריקנית", נאמר לו.

     

    הארץ המובטחת?

    לא מעט ישראלים מתפתים לרילוקיישן הנכסף – כסף גבוה, שינוי סביבה והחוויה בעבודה במסגרת אחרת, אבל ישנם לא מעט פרטים שהם כלל לא מודעים להם – האם הם מבוטחים? האם השכר יהיה גבוה כפי שהובטח להם?

     

    דן, בן 36 שעובד בתחום הנדל"ן באחת ממדינות מזרח אירופה, מספר: "נתקלתי לא אחת במהלך עבודתי באנשים שברגע שהם הגיעו למדינה החדשה, נוכחו לדעת כי מכלול ההוצאות שיצטרכו להוציא גבוהות מאוד". הוא מוסיף גי "בתחום החינוך, אתה מגלה שבמדינות מסוימות המחיר יכול להגיע גם ל-15 אלף אירו בשנה, שלא לדבר על אנשים שלא ידעו על המכשול הביטוחי והם יוצרים קשר עם חברות ביטוח בשביל לבטח את עצמם ואת משפחתם.

     

    "יש הבדל גדול בין לנסוע למדינות מערביות מדברות אנגלית לבין כל המדינות האחרות. ארה"ב זה תרבות וניסיון של הדבר הזה, כמו גם לונדון. במדינות הקטנות זה לא קל ולא אחת נתקלתי באנשים שמהר מאוד הבינו איפה הם נמצאים וויתרו על התענוג.

     

    "יש להבין לאיזו תקופת זמן מתחייב העובד, שכן אם התקופה קצרה משנתיים, החברה טומנת לו סוג של פח, זאת מאחר שגם אם ישלם מסים באפריקה, הרי שלמדינות אפריקה (למעט דרום אפריקה) אין אמנות למניעת כפל מס עם ישראל", מסבירה עינת גז, מנכ"ל חברת רילוקיישן ג'ובס, העוסקת בייעוץ והשמה לרילוקייש. "במקרה של שהייה קצרה משנתיים, מס הכנסה בכל מקרה לא יכיר בעובד כמי שפטור ממיסוי בשל ניתוק תושבות ויכול לדרוש מיסוי מלא בגין ההכנסה מחו"ל".

     

    מה לגבי הוצאות מחיה?

     

    "התפיסה הרווחת השגויה הינה שמדינות עולם שלישי הינן מדינות שבהן יוקר המחיה נמוך, אך ההיפך המוחלט הוא הנכון. כך אנגולה, ניגריה וזימבבואה הינן היום ברשימות המדינות היקרות בעולם. עלויות מחיה באפריקה יכולות הגיע לסך של מעל 3,000 דולר לחודש לעובד, ועל כן חשוב כי החברה תבהיר במדויק מה היא מכסה", אומרת גז.

     

    חשוב לציין כי על פי רוב, מדובר בדיור בסטנדרט מערבי, עם גנרטור, מים זורמים ושמירה משך 24 שעות, כך שלמעשה, העובד יכול למצוא עצמו מוציא סכומי כסף נכבדים שלא תוכננו בגין עלויות מקומיות.

     

    האם העובד מבוטח?

     

    "ברגע שהעובד ניהל מו"מ עם חברה בישראל והוא נשלח לעבוד אצל חברה קשורה או מטעמה בחו"ל, החברה הישראלית חייבת להוכיח כי היא עשתה את המוטל עליה כמעסיק, קרי: וידאה כי לעובד ישנו כיסויים ביטוחים הולמים במקרים של אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים וביטוח רפואי", אומרת גז.

     

    "ניתן לחייב את העובד לעשותם ולסייע לו להשיגם, אך לא ניתן להתחמק מהאחריות לוודא קיומם של ביטוחים אלו, ולהשית את האחריות הזו על העובד בלבד".

     

    הבטיחו שכר נטו – מה המשמעות?

     

    "חשוב להבין", מציינת גז. "שכר נטו בחו"ל אמור לגלם בתוכו את כלל המרכיבים הסוציאליים שהעובד היה זכאי להם אילו היה עובד בישראל, כגון קרן פנסיה, קרן השתלמות ופיצויי פיטורין. כמו כן, יש לקחת בחשבון את המס החייב שייתכן שיהיה בישראל".

     

    היתר עבודה?

    "לא אחת, אנו נתקלים במצב בו החברה לא מציידת את העובד בהיתרי העבודה הנדרשים על פי החוק במדינת היעד, תופעה אשר הינה בעלת השלכות מסוכנות על העובד ולהערכתי מאות רבות של עובדים נשלחו בשנה האחרונה בלא שצוידו באישור עבודה" – אומר עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ממשרד קן תור-עכו.

     

    מסתבר כי ישנן חברות שאף מנחות את העובד כיצד לשוחח עם ביקורת הגבולות, ובעצם, נוטלות על עצמן ועל העובד סיכון שאין לחזות את מלוא היקפו. עו"ד קן תור מוסיף: "בסופו של יום העובד הוא שיישא לבדו בחלקו בתוצאות. אם ביקורת הגבולות תחשוד בו ותזמן אותו לחקירה, במהלכה יתברר כי סיבת הגעתו הינה לצורכי עבודה, הרי שהוא עלול לשאת בהרבה יותר מאשר רק בכתם בדרכון ואיסור על עבודה במדינה. מאחר שקיימים הסכמים למניעת כניסת עובדים בין ארה"ב ואירופה, הדבר עלול להשפיע על יכולתו להיכנס למדינות נוספות, אף כתייר".

     

    ומה לגבי מדינות עולם שלישי?

     

    על פי קן תור, גם למדינות אפריקה אליהן נשלחים העובדים, יש מדיניות המחייבת את העובד להצטייד באשרת עבודה. "הנחת העבודה כי העובד אינו צריך להיכנס עם אשרת עבודה, הינה הנחה שגויה, שעלולה לעלות לשני הצדדים במחיר יקר". "בשנים האחרונות", מוסיף קן תור, חלה החמרה במדיניות האכיפה של המדינות האפריקניות בכל הנוגע לכניסה לשטחיהן לצורך עבודה".

     

    תאונת עבודה  

    גז מספרת על עובד חברת היי-טק, אשר יצא לאחת ממדינות אפריקה במסגרת עבודתו. בזמן שהותו שם היה מעורב בתאונת דרכים, אשר גרמה לנכות תמידית באחת מידיו. העובד רצה לתבוע קצבת נכות בביטוח לאומי וגילה כי עקב חוסר ידיעתו לא שילם את תשלומי המינימום לביטוח לאומי ולכן ביטוח לאומי סירב לטפל בתביעת הנכות שלו. גם מקום העבודה לא כיסה אותו בביטוח נכות תאונתית וכך מצא את עצמו העובד ללא קצבאות בגין נכותו.

     

    לאחר אי בהירות רבה בנושא בשנים האחרונות, ביטוח לאומי החליט לפרסם מדיניות ברורה בנושא עובדים אשר עובדים לעבוד בחו"ל. לפי מדיניות זו, בשנתיים הראשונות יש חובת תשלום לביטוח לאומי בישראל, אשר נעשית ישירות על ידי העובד עבורו ועבור משפחתו. אי תשלום לביטוח לאומי יגרור קנסות, הפרשי הצמדה, ריביות ועלול להגיע להליכי עיקול. על כן, כדאי להסדיר טרום היציאה מישראל.

     

    דוגמא נוספת הממחישה את חשיבות הבחינה לעומק של הכיסוי הביטוחי: עובד אשר יצא בלי כיסוי בגין אובדן כושר עבודה (כיסוי זה אינו חלק מביטוח הבריאות של עובדים) - שהה בהודו במסגרת עבודתו . עובדי החברה המקומית החליטו לצאת לטיול ג'יפים לצורך גיבוש, כחלק מהטיול, נפגע העובד בעמוד השדרה שלו, נזקק לסדרה של טיפולים רפואיים ונקבעה לו דרגת נכות זמנית אשר מנעה ממנו לעבוד. העובד, אשר לא היה מכוסה בביטוח אובדן כושר עבודה, אשר חברות רבות לא מבינות את חשיבותו גם כאשר עובדים נשלחים מטעמן לחו"ל, מצא את עצמו ללא הכנסה לתקופת הפגיעה.

     

    אז מול מי בעצם נחתם החוזה?

     

    "אחרי הבדיקה הראשונית שאכן החברה שאתם עומדים לצאת בשליחותה רצינית ומבוססת, ישנה חשיבות רבה למול איזו ישות משפטית נחתם החוזה, ובעיקר מאיזה מוצא הישות הזו" אומרת גז. "חתימה מול חברה ישראלית תקשה לרוב להוכיח בשלב מאוחר יותר כי שיניתם את מרכז החיים שלכם וקיבלתם בשל כך גם פטור ממיסים".  יחד עם זאת, חתימה אל מול חברה יפנית יכולה לחייב אתכם בכללי שיפוט מקומיים שאתם אינכם מודעים אליהם. במקרה של מחלוקת משפטית, חשוב שיהיה ברור היכן מתנהלת המחלוקת הזו ולפי אילו כללי שיפוט".

     

    לגבי תשלומים למוסדות נוספים, אומרת גז כי יש להתייעץ עם מומחה רילוקיישן לפני שמפסיקים לשלם תשלומים לקופת חולים, תשלומים פנסיוניים - זאת על מנת לא לאבד את זכויות הוותק ולא להיות מחוייבים בתקופת הכשרה עם חזרתכם לארץ.

     

    • הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וקריירה

     


    פורסם לראשונה 04/06/2011 17:09

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אפריקה
    צילום: ישראל ברדוגו
    עבודה בהודו?
    צילום: רויטרס
    עורך דין צבי קן תור
    צילום: סיון פרג'
    עינת גז
    מומלצים