מגלים את הארץ

פרויקט תגלית (Birthright) מביא מידי שנה אלפי צעירים יהודים מכל רחבי ארה"ב והעולם לישראל לחופשת חלומות והיכרות עם הארץ בת עשרה ימים. המיזם הוקם ביוזמת השר לשעבר, יוסי ביילין, במטרה לחזק את הקשר, ובמקרים רבים ליצור קשר ראשוני בין הדור הצעיר של יהודי התפוצות לבין מדינת ישראל.

הפרויקט מאפשר לכל צעיר וצעירה יהודיים בני 26-18 שלא ביקרו בעבר בישראל לבוא לישראל לביקור חינוכי ולהיכרות ראשונית עם הארץ. במהלך הביקור מסיירים המשתתפים באתרים מרכזיים בישראל, כמו ירושלים, תל אביב, צפון הארץ, הנגב, מצדה ועוד.

בעוד התוכנית מעודדת צעירים יהודים מרחבי העולם להצטרף לביקור בארץ, ילדי ישראלים בארה"ב מגלים שלא כל כך פשוט עבורם להצטרף לתוכנית. הם מתבקשים להוכיח שאכן נולדו בארה"ב, למדו בבתי ספר אמריקאים ושמעולם לא גרו בישראל.

גם לאחר שהצליחו להוכיח שהם אמריקאים לכל דבר ושמעולם לא החזיקו בפספורט ישראלי, יצטרכו ילדי הישראלים להמתין בסבלנות לתורם להצטרף לטיול בגלל ריבוי הנרשמים.

דיבון עירון, המנהל מירושלים את תוכנית "סחלב" של תגלית, מסביר: "מידי שנה, נרשמים אצלנו 6,000 צעירים יהודים, מתוכם אנו מצליחים להביא 4,000. זה תלוי במימון אותו אנו מקבלים באותה השנה. יש שנים שאנו מצליחים להביא יותר ויש שנים שפחות".

"במהלך הביקור מסיירים המשתתפים באתרים מרכזיים בישראל, כמו ירושלים, תל אביב, צפון הארץ, הנגב, מצדה ועוד". צעירי "תגלית" בים המלח 

תוכניות רבות במסגרת תגלית מתמודדות על ליבם של צעירים יהודים במטרה שאלו יצטרפו לטיול שלהם. הסיבה: כל אחת מהתוכניות המוצעות בתגלית מקבלת מימון נפרד מפילנתרופים יהודים, קהילות יהודיות ברחבי העולם וממשלת ישראל, וכל תגלית רוצה להצליח באופן עצמאי.

דיבון מאמין שכמה מאות צעירים שהצטרפו לביקור דרך תוכנית סחלב החליטו בסופו של דבר לעלות לישראל. "אנו מביאים בממוצע 4000 חניכים מידי שנה לישראל, ובמשך השנים הגיעו דרכנו לארץ עשרות אלפי יהודים. מתוכם, אני מאמין, עשו מאות עליה, למרות שזו לא המטרה הרשמית והראשונה שלנו. אנו כן מדברים בחיוב על התמיכה בישראל, מדברים על זהות יהודית ושורשים יהודים ובהחלט מעודדים את מי שרוצה לעשות עליה לארץ, אבל זו בפירוש לא הסיבה שתגלית הוקמה. התוכנית קמה על מנת להתמודד עם המצב של הקהילה היהודית בארה"ב ובעולם והתרחקות הדור הצעיר מהיהדות".

ואתה חושב שזה עובד?

"אני חושב בהחלט שהתוכנית תורמת למניעת התבוללות ולחיזוק הזהות היהודית. רבים מהם חיים את חייהם ללא קשר ליהדות. אני יודע שאני לא יכול לשנות אותם מא עד ת', אבל אני רוצה לחשוף אותם לדברים חדשים, להראות להם את הארץ, לספר להם על ההיסטוריה היהודית. האג'נדה שלנו היא כזו: יהודי טוב הוא יהודי שמכבד יהודי שני. זו הכותרת של העניין. אני והצוות שלי מאמינים שאחד הדברים הקשים הוא למכור את העולם היהודי לחבר'ה הצעירים בארה"ב כי זה לא כל כך 'קול'. אנחנו צריכים לדעת איך לחיות ביחד בהרמוניה".

האם יש לסחלב גם הצלחה שדכנית?

"בהחלט. שמעתי על כמה זוגות שהכירו במסגרת הטיולים שלנו ונישאו".

הדלת פתוחה

לתגלית תוכניות רבות המציעות טיולים לארץ. בסך הכל 15 גופים שונים עוסקים בתוכניות חברתיות בישראל במסגרת תגלית וסחלב נחשבת לשלישית בגודלה מבין התוכניות. דיבון, 50, אב לתשעה ילדים המתגורר בירושלים, מריץ את התוכנית שלו מאז 1999. מדי שנה, הוא מארח בביתו לברביקיו קבוצות של צעירים יהודים שהגיעו במסגרת התוכנית לישראל. מדובר בכל פעם בקבוצה של כמאה צעירים יהודים ומלוויהם. לאחר שהוא מראה להם מה זה אירוח ישראלי חם, עם בשר על האש ושירים ישראלים המתנגנים ברקע, הוא שולח אותם עם המלווים (המצטרפים אליהם מארה"ב וכן חיילים מהארץ) לטיול ברחבי המדינה.

כשאני שואלת אותו, איך זה לארח קבוצות גדולות כל כך מידי שבוע בחודשי הקיץ והחורף ואם לאשתו לא קשה כל העניין, הוא עונה: "ממש לא. אשתי, מלי, עושה זאת בשמחה. זה אמנם כרוך בהמון עבודה, אבל אנחנו אוהבים את זה. אנחנו רוצים להראות להם מה זאת הכנסת אורחים, רוצים לפתוח אותם ולהראות להם את תחושת האחווה והסחבקיות הישראלית, שהיא דבר מאוד זר להם, כי רק בארץ מגיעים לחברים מתי שרוצים. אנחנו חושפים אותם לחוויות והחוויה שאנחנו נותנים להם בביקור בביתנו היא חווית הדלת הפתוחה. יש המונים שהם מאוד בודדים. אורח חייהם נע מהעבודה הביתה ובחזרה, אין חיי חברה ואנחנו רוצים לתת להם לטעום מהווי החיים הישראלי של 'תבוא מתי שאתה רוצה, הדלת תמיד פתוחה'".

והדלת בביתו של דיבון אכן תמיד פתוחה. לא רק הדלת פתוחה בבית משפחת עירון, ישנן גם שמונה מיטות המחכות לאנשים המבקשים להישאר לישון. כשש-שבע פעמים בשנה, מארחים העירונים בביתם גם קבוצות של חיילים בודדים ביום הורים בטירונות.

"לחיילים בודדים לא מגיעים הורים לביקור בטירונות, אז הצעתי למפקדים שלהם להביא אותם ביום ההורים אלינו ואנו מוציאים אותם לטיול ועושים להם יום של כיף, כך שהם לא יהיו לבד".

חלק מהחיילים האלו, ממשיכים להגיע לבית משפחת עירון גם לאחר הביקור הראשוני ושומרים על קשר עם המשפחה שפתחה בפניהם את דלת ביתם. אחד מהם, חייל בודד שהגיע מחו"ל להתגייס לצה"ל, אומץ על ידי המשפחה והוא חי בביתם כבן לכל דבר. דיבון ורעייתו מלי מקפידים לקבל את כל האורחים ללא קשר להשקפות חייהם. "התפישה שלנו היא שכולנו יכולים לחיות ביחד, דתיים וחילוניים. אנו גרים גם בקהילה מעורבת, חצי מחברי הקהילה הינם דתיים וחצי חילוניים. הילדים שלנו גם הולכים לבית ספר מעורב".

את מנהלים בבית אורח חיים דתי?

"אני לא אוהב הגדרות. כל ההגדרות הן מהשורש 'גדר' וכל מה שאני עושה בכל מקום שיש לי אפשרות לכך הוא לבוא ולשבור גדרות. אני עצמי שומר על כשרות ועל השבת וצם ביום כיפור ויש לי צעירים בבית שאפילו לא צמים ואני מכבד את רצונם. אלו צעירים שהצטרפו אלינו לפני שמונה שנים לאחר שחזרו בשאלה באופן קיצוני ואנו שמרנו על הרצון שלהם. הם גדלו ושירתו בצנחנים, השתחררו מהצבא ואנו מאוד גאים בהם. הבן המאומץ השלישי שלנו הגיע מפילדלפיה ב-2006 במסגרת תגלית והחליט לבדוק אפשרות לעלות לארץ. יש לנו קשר חזק עם ההורים שלו שעדיין מתגוררים בפילדלפיה. מאחר ולא היה לו איפה להיות, אימצנו אותו. הוא התגייס לצנחנים, נפצע במהלך האימונים בירך ומחלים אצלנו בבית".

הצעירים היהודים שמגיעים אליכם במסגרת תגלית הם דתיים, חילוניים?

"יש לנו 53 אחוז רפורמים, 32 אחוז קונסרבטיביים, 8 אחוז אורתודוכסים והשאר יהודים שלא משתייכים לאף זרם מיוחד".

מה לדעתך הסיבה שצעירים יהודים הולכים ומתרחקים מהיהדות?

"יש לי תחושה שלא מקשיבים לדור היהודי הצעיר בארה"ב. יש כאלו מביניהם שמדברים ומעורבים ויש כאלו שלא, והם מאוד מנותקים מהיהדות. הם לא חברים באף בית כנסת, לא קשורים לקהילה היהודית המקומית, כי פשוט לא מעניין אותם. אנחנו צריכים למצוא דרכים לקרב אותם מחדש ליהדות, לשורשים שלהם ולישראל ולעורר בהם איכפתיות והתעניינות. תגלית היא אחת הדרכים לעשות את זה".

"מנסים להעניק להם תמונה רחבה יותר על ישראל" 

חיילים חתיכים

מארה סימון מאייר, ניהלה עד לא מזמן את תוכנית תגלית אותה מפעילה הפדרציה היהודית בלוס אנג'לס. לטיולים אותם מציעה הפדרציה לארץ נרשמים מדי שנה בין 40 ל-50 אלף צעירים יהודים ומתוכם מתקבלים רק 16 אלף, מה שאומר, שרשימת הממתינים תמיד ארוכה ומונה כ-25 אלף איש מידי שנה. בעוד הטיולים של סחלב יוצאים מניו-יורק, הטיולים של הפדרציה יוצאים מלוס אנג'לס. מאייר הספיקה לצאת לארץ כמלווה כשש פעמים מידי שנה ולהתאהב בה בכל פעם מחדש. גם היא כדיבון מדגישה כי המטרה אינה להעלות יהודים לארץ, אלא יותר לטעת בהם תחושת שייכות והזדהות עם מדינת ישראל. "אני מקווה שהם שבים לכאן עם תחושה חזקה יותר לגבי הדת שלהם, הקהילה היהודית והבנה טובה יותר להיסטוריה שלהם. אם הם יחליטו יום אחד לעלות לישראל, אז יופי, אבל אנחנו לא דוחפים את זה. אנו לא מצפים מהם לעשות עליה. אנו פשוט מנסים להעניק להם תמונה רחבה יותר על ישראל".

13 אוטובוסים מלאים בצעירים יהודים יגיעו השנה לארץ מלוס אנג'לס. הם יזכו כמו כל האלפים היהודים שקדמו להם בחופשת חינם במדינת ישראל.

רוקסן פזשק, בת 22, ביקרה לראשונה בישראל במסגרת אחד הטיולים אותם מציעה הפדרציה. היא בת למהגרים יהודים מאיראן, שהגיעו לארה"ב מספר שנים לפני שנולדה. "היה פשוט מקסים, התאהבתי בישראל. היה פשוט כיף", היא מספרת בהתרגשות. "החיילים שם כל כך חתיכים. הצטרפו אלינו מספר חיילים לטיול, לא ידעתי שהישראלים כאלו חתיכים".

מלבד החיילים, רוקסן מספרת שנהנתה מהטיול בירושלים, התרגשה ב"יד ושם" ועשתה חיים לא נורמלים במועדון לילה תל אביבי.

האם את חושבת שתחזרי לבקר בישראל?

"הייתי מאוד רוצה. למעשה, חשבתי אולי אפילו הקיץ לנסוע. הכרתי בארץ הרבה מאוד ישראלים שהיו כל כך מסבירי פנים ואני שומרת אתם על קשר עד עכשיו. עם חלקם אני מתכתבת כמעט מדי יום באינטרנט. הם הזמינו אותי לחזור ולבקר אותם. אני לא יודעת עד כמה הם היו רציניים לגבי זה, אבל מאוד התרשמתי מהכנסת האורחים שלהם והחום שלהם. לא רואים דברים כאלו כאן בארה"ב".

האם את מרגישה שזהותך היהודית התחדדה בזכות הטיול?

"תראי, תמיד הרגשתי יהודיה, אבל מבחינה רוחנית אני מרגישה יותר יהודיה. למדתי כל כך הרבה בטיול הזה. למדתי על אתרים שונים בארץ ומאוד התחזקתי מבחינה רוחנית, במיוחד כשביקרנו בכותל המערבי, מאוד מאוד התרגשתי".

איך את חושבת על העתיד שלך מבחינת בן הזוג?

"האמת שאף פעם לא חשבתי להתחתן עם בן זוג שאינו יהודי, אבל הטיול הזה חידד אצלי את הרצון לגדל את ילדי כיהודים. דיברתי עם עוד בחורה שהכרתי בטיול והיא אמרה לי שהיא מרגישה אותו דבר, שהרצון שלה לנהל בית יהודי ולגדל ילדים יהודים התחדד בעקבות הטיול הזה".

פרדי שוגרמן, 23, שאף הוא נסע בפעם הראשונה לישראל במסגרת תגלית, מספר כי למרות שמאוד התלהב מהטיול, הוא לא בטוח מתי תהיה הפעם הבאה בה יסע לארץ. "אין לי מחשבות לעשות עליה לישראל. כל המשפחה שלי מתגוררת כאן בארה"ב. לבקר, אסע בשמחה, אבל אני צריך לסיים את הלימודים ואז אהיה עסוק עם עבודה ומדובר גם בהוצאה יקרה".

האם אתה מרגיש יותר יהודי בזכות הטיול הזה?

"גדלתי בבית מאוד לא דתי וההורים שלי מעולם לא לקחו אותי לבית כנסת. הטיול הזה בהחלט עזר לי לראות וללמוד דברים ביהדות שלא ידעתי עליהם בעבר. אני בהחלט מרגיש יותר יהודי בזכות הטיול הזה. גם הדיעה שלי על ישראל מאוד השתנתה. לא ידעתי שזו ארץ כל כך מפותחת, מודרנית ויפה. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה שתמיד אזכור".

האם הדת של אשתך לעתיד חשוב לך?

"הייתי מעדיף להתחתן עם יהודיה, אבל אני חייב להודות שהחברה שלי עכשיו נוצריה. גם אם אתחתן עם נוצריה, אחד מהדברים שארצה הוא לגדל את ילדי גם כיהודים. אני מעריך שהם יהיו חשופים לשתי הדתות".

"התוכנית קמה על מנת להתמודד עם המצב של הקהילה היהודית בארה"ב ובעולם והתרחקות הדור הצעיר מהיהדות" 

תגובות חיוביות

משיחות נוספות שערכתי עם צעירים שנסעו לישראל במסגרת תגלית, קיבלתי תגובות נלהבות וציונים גבוהים לטיול, למארגנים ולחוויה הכללית. רבים מהם הודו שאילולא הצטרפו לטיול במסגרת תגלית, לא היו מגיעים לארץ או לכל היותר היו מגיעים אליה רק לאחר שהיו נוסעים ליעדים שעמדו במקום גבוה יותר ברשימת ההעדפות שלהם. למרות ההתלהבות הרבה, אף אחד מהם לא גילה עניין לעשות עליה לארץ, אך כמעט כולם ציינו את רצונם לשוב ולבקר בישראל ואולי אף ללמוד שם במשך סמסטר או שניים באוניברסיטה.

ראשי תגלית טוענים כי עשרות אלפי הבוגרים של התוכנית מובילים כיום את התמיכה בישראל בקמפוסים ברחבי העולם ורבים מהם מתגוררים היום בארץ. זוהי טענה מרחיקת לכת, מאחר ורק מאות בודדים מתוך עשרות אלפי יהודים שביקרו בארץ במסגרת התוכנית עשו עליה, אולם רבים מהבוגרים מספרים כי הינם חברים באירגונים יהודים בקמפוסים בארה"ב וכי הטיול לארץ עזר להם להתמודד עם גילויי שינאה נגד ישראל מצד כאלה המבקרים את ישראל באוניברסיטאות. זוהי בדיוק הייתה אחת ממטרות התוכנית: להכשיר תשתית של שגרירי הסברה בעולם.

ומהצד השני, בישראל, מסתבר שיש קבוצה נוספת של צעירים שמדווחים על תוצאות חיוביות מהחשיפה לתגלית: החיילים הישראלים המלווים את הקבוצות המגיעות מחו"ל מספרים על חיזוק זיקתם היהודית, על חיזוק הקשר שלהם עם יהודי התפוצות ועל עליה מובהקת בגאוותם במדינה והישגיה. מפקדים בצה"ל מדווחים שרמת המוטיבציה של חייליהם שהשתתפו בתוכנית עלתה באופן מובהק.

ויש כאלה שאומרים שבעקבות המפגש עם הצעירים והצעירות מארה"ב, הם נעשו עוד יותר חתיכים...