כמעט סוף שנה: האם זכרתם לומר תודה למורה?
אחרי שהתקשרתם למורה במשך כל השנה כדי להתלונן, לבקש או סתם לברר, כדאי שרגע לפני שהחופש מגיע תמצאו את הזמן גם כדי להגיד תודה. ענת לב-אדלר מזכירה שעם כל הביקורת שיש לנו לעתים על המורים של ילדינו - הם בכל זאת עושים את אחת העבודות הקשות והחשובות שיש
קצת יותר משבועיים נותרו לסיום שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים. בתיכונים הכיסאות כבר בעמדת הנפה ותוך ימים ישמע הצלצול האחרון. מורים ותלמידים ייפרדו מעוד שנה שרק אלוהים יודע איך היא הסתיימה לפני שהחלה, ויתמסרו לאוקיינוס ענק של חופש גדול.
האם יצא לכם, בתוך כל מערבולת המסיבות, טקסים, תעודות, סיכומים, מבחנים וציונים, לעצור ולחשוב על האנשים שעומדים בכל יום ליד הלוח ובונים עוד קומה ועוד קומה במה שיתנוסס ויהפוך יום אחד לכדי היצירה הגדולה ביותר שלכם? האם זכרתם לומר להם תודה על ההשקעה, האהבה והמסירות שהם מפגינים כלפי הילדים שלכם?
הכרת תודה - עוזרת למנוע שחיקה
בספר החשוב "שחיקה בעבודה", שפרסמה בימים אלה הפסיכולוגית החברתית פרופסור איילה מלאך-פיינס, מנתחת החוקרת את התופעה המאיימת כמעט על כל אחד, אך מסתבר שיש מי שחשופים יותר לפגיעתה. מורים, מן הסתם, מופיעים ברשימת בעלי המקצועות המדווחים באופן תכוף יותר על עומס נפשי המוביל לשחיקה ולמיאוס במקצוע. מסתבר כי כמו הרופאים, האחיות, השוטרים, הסוהרים, העובדים הסוציאליים והפקידי הקבלה, גם המורים, המעניקים שירות וטיפול יומיומי בבני אדם התלויים בהם, חשופים ככל שחולף הזמן לשחיקה המשפיעה על תפקודם היומיומי.
נתון מעניין ביותר שמביאה מלאך-פיינס הוא המשמעות האדירה שיש להכרת התודה בעבור כל אחד מנותני השירותים הללו ויכולתה של הכרת התודה להקהות את זוויותיה החדות של השחיקה. לדבריה, יש קורלציה מוחלטת בין תדירות הכרת התודה המופנית כלפי נותני השירותים השונים (רופאי השיניים בדוגמה המפתיעה והמעניינת שהיא מביאה בספר), לבין היכולת שלהם לשמר את התחושה החיובית המלווה את יום העבודה שלהם.
הכרת התודה הזו אינה צריכה לבוא רק מכיוון המנהלים והמפקחים במשרד החינוך. הכרת התודה החשובה לא פחות היא שלנו, ההורים. האם אנו זוכרים להעניק אותה למורים של ילדינו באופן קבוע?
האמת העצובה היא שההשקה המיידית שלנו עם המורים בכיתה מתקיימת ברוב המקרים כאשר יש על הפרק מצב או גורם שמפריעים לנו, שדורשים את התערבותנו. הרבה יותר מדרבן להגיע לבית הספר או להתקשר למורה כאשר אנחנו מוטרדים ממשהו, רוצים להעיר, לגונן על הילד שלנו, לבקש בטובתו, אבל חשוב, כל כך חשוב, לזכור להתקשר למורה או לפגושו גם כאשר העניינים סתם בסדר, גם כאשר הילד חווה ימים נעימים ומעצימים בבית הספר, ומשקף לנו את הטוב והיפה שמתקיים בכיתה.
הורים: הרוח המלטפת שמלבה את הבערה
ככל שליד הלוח יעמדו יותר מורים שהמדורה הפנימית בנשמתם עדיין בוערת, כך מובטח שהם יצליחו להדליק את האור הפנימי בפנסי העיניים של הילדים שלנו. שהרי, מה צריך תלמיד מבית הספר? מורה אחד שיזהה את המיוחדות הקוסמית הנובעת ממנו ושהופכת אותו, את הילד שלכם, ליחיד ומיוחד במינו. מורה
שמקבל ויזה לתוך רבדי נשמתו של ילד יכול לחולל בתוכו מהפכים שלמים, יכול לגלות לו את הדרך הסודית בה נועדו חייו ללכת. מורה כזה מסוגל במחי מבט, מנוד ראש, חיוך או מילה טובה להפוך את הילד שלכם לאדם השלם והמצויין שהוא נועד להיות.
במשולש הורה-מורה-ילד יש לנו, ההורים, היכולת להיות הרוח המלטפת שמלבה את הבערה. שמעניקה למורים את היכולת הדרושה כדי לבוא שוב, בוקר בוקר אל הכיתה, ולהצית עולמות שלמים בתוך המרחב המקודש הזה המתקיים בינם ובין הילדים שלנו.
לכן, נצלו את הימים האחרונים של שנת הלימודים כדי להגיע לבית הספר ולהגיד למורים: תודה. ואגב, לא בכדי התפילה הראשונה שנאמרת על ידי היהודי המאמין מדי בוקר היא תפילת "מודה אני". היכולת להכיר תודה הופכת אותנו לאנשים המסוגלים להתייחס אל החיים בענווה ובהערכה, מתוך תחושת זכאות נטולה כל אגו שיפוטי או ביקורתי.
הכותבת היא מחברת סדרת ספרי המתנה בהוצאת ידיעות ספרים. ספרה החדש, "סוד המזל", ראה אור בימים אלה. לעמוד הפייסבוק של ענת לחצו כאן.
