כולסטרול: 64% מהמטופלים בתרופות לא מאוזנים
מחקר בינלאומי, שנערך גם בישראל, מצא כי חולים שנטלו סטטינים להורדת כולסטרול עדיין סבלו מרמות לא תקינות במדדים השונים. לדברי החוקרים הסיבה לכך כנראה אינה נעוצה בתרופות, אלא דווקא בהתמדה בטיפול
רק שליש מהמטופלים תרופתית בסטטינים להורדת כולסטרול הגיעו לרמות היעד שלהם: כך עולה ממחקר בינלאומי, שבו הייתה שותפה גם ישראל. מהמחקר עלה גם כי יתר החולים לא היו מאוזנים ונמצאו בסכנה בריאותית. עם זאת, הסיבות לחוסר האיזון לא נעוצות ביעילות התרופות, אלא בעיקר בהתמדה של המטופלים בנטילתן ובהקפדה על מעקב רפואי.
רוצים לדעת עוד? בקרו בערוץ הכולסטרול
שלנו
אחת הסיבות: חוסר התמדה בטיפול
במחקר, שמתפרסם היום (ג') לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת כולסטרול, השתתפו 755 חולים בגילאי 45 ומעלה מכ-70 מרכזים רפואיים בישראל. הם טופלו במשך שלושה חודשים לפחות באמצעות תרופות ממשפחת הסטטינים. מרביתם סבלו מגורמי סיכון נוספים להתפתחות של מחלת לב כמו סוכרת, עישון, לחץ דם ועוד.על פי התוצאות 31% מכלל המטופלים נגד כולסטרול LDL ("כולסטרול רע") לא הצליחו להגיע לרמת המטרה המומלצת ואחוז זהה של מטופלים נותרו עם רמות HDL ("כולסטרול טוב") נמוכות מהרצוי. על פי הנתונים בקרב 35% מהמטופלים נרשמו גם רמות גבוהות של טריגליצרידים. בסך הכל 64% מהמטופלים סבלו מרמה לא תקינה בלפחות אחד מהמדדים (LDL, HDL, או טריגליצרידים), מצב המגביר את הסיכון להתפתחות מחלות לב או שבץ.
המחקר, כשאמורנערך גם בישראל, הוא מחקר בינלאומי בשם Dysis, שמטרתו להעריך את מידת היעילות של טיפול תרופתי בשומני הדם בקרב מטופלים הסובלים מרמות גבוהות שלהם. בישראל רוכז המחקר על ידי פרופ' יעקב הנקין מבית החולים סורוקה וד"ר דב גביש מבית החולים וולפסון.
בסיכום דבריהם כותבים החוקרים כי התוצאות שהתקבלו במחקר טובות יותר ממחקרים קודמים שנערכו בישראל באותו נושא, אך עם זאת יש עדיין מקום לשיפור. לדבריהם, רוב המטופלים שלא עמדו בערכי היעד טופלו במינונים נמוכים של סטטינים, לכן הפתרון עשוי להיות העלאת המינון או שינוי סוג הסטטין והוספה של תרופה נוספת לטיפול בכולסטרול המפחיתה את ספיגת הכולסטרול במעי מתוך גישה של טיפול תרופתי משולב.
"המטופלים לא היו מאוזנים משתי סיבות, שקשורות לחולה עצמו או לרופא. ראינו כי ההיענות של החולים וההתמדה בטיפול עומדת על כ-50% בלבד והם לא תמיד נוטלים באופן יומיומי את התרופות. חלק אחר של החולים לא היו במעקב של רופא שיכול לתקן להם את המינון ולהעלות אותו בהתאם לבדיקות שלהם", אמר פרופ' חיים יוספי מהמרכז הרפואי ברזילי ויו"ר החוג לקרדיולוגיה מונעת באיגוד הקרדיולוגי בישראל, שהיה שותף למחקר.
עוד הסביר כי "90% מהכולסטרול בדם הוא מייצור עצמי ולא מתזונה, ולכן שינוי בתזונה יכולה לעזור רק ב-10%. מתן סטטינים עוצר את ייצור הכולסטרול, אך לא מונע את ספיגתו בגוף. לכן יש צורך בשילוב חכם של תרופות. שילוב של סטטינים ותרופות בולמות ספיגה איזיטרול או סטרולים (חומרים טבעיים, הנמצאים בכמוסות שמן דגים, למשל) יכולים 'לשבור את המעגל'".
בישראל: כ-1.2 מיליון סובלים מעודף כולסטרול
החברה הישראלית לחקר מניעה וטיפול בטרשת העורקים, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית ומשרד הבריאות מציינים היום את יום המודעות הלאומי לנזקי הכולסטרול. במסגרת יום המודעות נערכות עד השעה 19:00 בדיקות דם לציבור הרחב במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, במהלכו יוכלו העוברים והשבים לעבור בדיקת כולסטרול עם תוצאות מיידיות ולקבל ייעוץ מרופאים מובילים בתחום.
במהלך היום יערך גם מופע "פלש מוב", ריקוד מבוים הנראה כריקוד ספונטני של אנשים מהרחוב, בהשתתפות עשרות רקדנים אשר יעבירו מסרים הנוגעים לטיפול בכולסטרול. הריקוד יתבצע מספר פעמים במהלך היום לצלילי שיר שהקליטו הרופאים עם אומן ההיפ-הופ סאבלימינל.
כ-1.2 מיליון בני אדם בישראל סובלים מעודף כולסטרול (היפרכולסטרולמיה), אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות של מחלות לב ושבץ. עם זאת, על פי נתוני איגודי הרופאים, מטופלים נגד המחלה כ-470 אלף בני אדם המהווים שליש מהסובלים בלבד.
"טרשת עורקים מבחינתי כקרדיולוג זו מחלה קטלנית", אומר פרופ' יוספי. "מחלה שקטה שמתחילה בגיל ילדות ומתקדמת לאורך חיי האדם, בדיוק כמו אבנית שמצטברת בקומקום שלא שוטפים אותו, כך מצטבר הכולסטרול בכלי הדם. הכולסטרול מקטין את חלל כלי הדם, מעבה את הדופן ומוריד את הגמישות של העורק, עיבוי הדופן זו טרשת עורקים. אם העורק הזה מוביל דם ללב, ברגע שהוא יחסם יהיה התקף לב, אם לכליות, זה יגרום לאי ספיקה של הכליות ואם למוח - לשבץ מוחי".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
